Page 365 - 2
P. 365
˙·¢˙ יורה דעה ˘‡˙ÂÏ ˘Ï
ת"ח .אמנ הב"ח יישב קו' הנ"ל בדר אחר ,אמאי קבי ופרישות ואינו רשאי לשנות .וכ' הרא"ש ש
נקיט הרא"ש שהוא מצוי אצלה תמיד ,הא קיי"ל וז"ל וכ כל לבד מטייל ונעשה ת"ח דכיו דמצוי
כחכמי ,כתב ז"ל ,דוקא בשהיה ת"ח בשעת אצלה תמיד בעיר ,וג כיו שהוא לומד אינה
נישואי אבל טייל נהי דיכול לעשות ת"ח אבל לא מקפדת עכ"ל .ולפע"ד משמע דפליג ארמב"
לצאת כמה שני בלא רשות והביאו הב"ש סק"י דלרמב" שכתב אינה יכולה לעכב משמע אפי'
ע"ש .א"כ לא קאי הרא"ש כלל לר"א רק לחכמי עומדת וצווחת אינה יכולה לעכב ,משא"כ להרא"ש
ואפ"ה בעי מצוי אצלו תמיד כיו שהי' טייל בשעת דאינו צרי ליטול רשות דמסתמא מתרצת בכ אבל
נישואי ,ואפ"ה מסיי הרא"ש אינה מקפדת ,משמע עומדת וצווחת לא .והטור בא"ע סי' ע"ו ס"ג פסק
אי מקפדת יכולה למחות אפי' לרבנ .א"כ פליגי כלשו אביו הרא"ש ,והמחבר בש"ע ס"ח כ' כלשו
הרא"ש והרמב" . הרמב" ,ומשמע דאינהי נמי בהא פליגי.
‰ ‰Âמפירש"י משמע קצת כהרא"ש דהנה די זה ˙Ó‡·Âצ"ע על הב"י שכ' על לשו הטור חו
דיכול לחזור ת"ח לא מצינו מפורש בש"ס מאד בטל שיכול לחזור ת"ח ,כ"כ
דיל אלא דמוכח כ מדבעי' להו חמר ונעשה גמל הרמב" פי"ד מה' אישות ע"ש .משמע דלא פליגי,
מהו ,ולא בעי לי' נמי באינ ,בשלמא בכולהו איכא ואי לא הרגיש בהנ"ל .ואי לא הרגיש אי נשמר
לתרוצי דגמל וספ פשיטא ליה דלא כיו דזמניה בש"ע ושינה לשו הטור וכתב אינה יכולה לעכב.
מרחקי טפי טובא) .ומפועל שנעשה חמר נכתוב וי"ל דלפי מה שפסק הרמב" )הל' אישות ש ( כרבנ
בסמו אי"ה( .ומת"ח שנעשה חמר נמי לק"מ דלא דר"א ש דת"ח יוצאי שלא ברשות אפי' ב' וג'
שכיחי רבנ דשבקי חיי עול ועסקי בחיי שעה ח"ו. שני ,והת פשיטא ל דעומדת וצווחת מעובדא
וטייל שנעשה פועל נמי לא שכיחא דלמא ליה טובא דמייתי ה דלמר דמעא מעיניהו ,ואפ"ה עבדי
לעשות מלאכה ולהשתעבד לאחרי והוא אינו צרי , ת"ח עובדא בנפשיי' כמבואר ,א"כ כיו דפסק בהא
מ"מ ה"ל למבעיא טייל ופועל שנעשו ת"ח מהו, כרבנ דלא כל כמיניהו דאתתא לבטולי מה"ת ,ה"ה
דודאי שכיחי רשעי ישראל דהדרי בתיובתא ,ור"ע כשהוא פועל או טייל ורוצה לחזור ת"ח דאי
ור"ל יוכיחו וכ ר"א ב הורקנוס ,אע"כ פשיטא ליה שומעי ]לה[ ,וכ"ש נמי הוא ,השתא מי שהוא כבר
ת"ח רק שרוצה בשמוש חכמי ודבוק חבירי אינה
דלא מצי מעכבת עליו למונעו מ החיי . יכולה למחות מליל לבה"מ ,מכ"ש לע"ה שרוצה
‰Ê·Âמיושב מה שהקשו המהרש"א והב"ח על לחזור ת"ח שלא תמנעהו מחיי הנצחיי .
הרב"י שכ' בדעת הטור והרא"ש דס"ל דחמר ÔÂÈÎÂדחזינ דהרא"ש וטור נמי ס"ל בהא כהרמב"
זמנו ביו ח' ובאמת פשטא דשמעתא משמע ביו
השביעי יבוא ביתו .ובאמת כבר תמה הר" בזה על כמשמע מלשונ מסתמא ס"ל כוותיה נמי
ר' יונה שכ"כ ע"ש .ולכאורה מוכח כ דא"כ אדיי בהא דאינה יכולה למאות והא דכתב אינה מקפדת
קשיא מ"ט לא מבעיא ליה מפועל וחמר וכ הקשה משמע אי שמעינ דמקפדת לא היינו לפמ"ש הרא"ש
מורי ורבי בקונטרס שבת אחי · סי' ע"ו סק"ב ותיר הטע בתחלה כיו דמצוי אצלה תמיד בעיר וכ'
דהרי פועל בלא"ה יכול לשנות ולעשות מלאכתו הב"י שכ' כ להנ דפסקו כר"א דת"ח אינו רשאי
בעיר אחרת ואז עונתו פ"א בשבת וכמ"ש ב"ש לצאת בלא רשות אבל לפי מאי דקיי"ל כחכמי אפי'
סק"ב ,וא"כ פשיטא שיכול לעשות חמר ע"ש וזהו אינו מצוי אצלה בעיר נמי דינא הכי ע"ש א"כ כיו
דנחית הרא"ש הכא לפרש אפי' לר"א ע"כ כ' אינה
פשוט. מקפדת דלר"א אי מקפדת מעכבת על ידו אבל לדינא
מודה הרא"ש כי היכי דיכול לצמת כמה שני בלא
][ÏÚÂÙ ‰˘Ú  ¯ÓÁ רשות אע"פ שמסתמא צווחת ה"נ יכול לחזור ת"ח
‡ Ì Óאיפכא איבעיא ל ]למיבעי[ חמר מהו ולא פליגי וא"ש.
שיעשה פועל שמלאכתו קבוע בעיר אחרת ]˘[Á"·‰ ˙ËÈ
שזמנו א' לח' ימי להר"י בר ברו וחמר זמנו ביו
השביעי אע"כ כר' יונה שג חמר זמנו ביו ח'  ȈÓלמדי לדעת הב"י כ"ע שוי בזה דאפי'
ושפיר כתב נמי הב"י בדעת הרא"ש והטור כיו
עומדת וצווחת אינה יכולה למחות לחזור
·."ÌÈÁ‡ ˙·˘ ÌÈÚ ‰Ó ·ÂË ‰Ó" :ÌÈÏÓ· Á˙ÂÙ ˙·Â˙Î ˙ÂÎÏ‰Ï ‡"˜· ‰‡ÏÙ‰ ÏÚ· .
