Page 360 - 2
P. 360
Ì˙Áתשובה קמח ‰Î˘ ¯ÙÂÒ
שותת בעמידה דהוה תרתי לריעותא ובי בישיבה. בישיב' ר"מ מטמא ור"י מטהר ,דכל זה מקרי חדא
ומסתמא טמא נדה קאמר ,דהרי מיירי מתרתי לריעותא ,מלבד המרדכי והגהת מיימ' )איסורי ביאה
לריעותא ומינה דבריעותא גדולה כעי שתיתה פ"ה אות ב( בש תשו' מהר" והוא בתשו' דפוס
בישיבה נמי מטמא משו נדה וה"ה לעד שאינו פראג סי' תר"ל דס"ל דשותת בישיבה גרע וג ר'
בדוק דדומה לו .ור"ח ]= ור' חייא[ מפרש כפי' יוסי מודה לאסור ,ולא מתיר אלא בחדא לריעותא
התוס' ומיירי ר"מ מחדא לריעותא זינוק בעמידה קטנה דהיינו זינק בעמידה והוא דעת יחיד בזה .וג
ובכלל דבריו ג שתיתה בישיבה ,ומסתמא טומאת הוא ז"ל לא החמיר מטע זה לבד אלא משו
כת קאמר בתרווייהו וה"ה לעד שאינו בדוק וק"ל.
שחשש לדר"ח הנ"ל ע"ש.
˙ Âפליגי רש"י והתוס' דלרש"י בתר דתמו מיא
‰ ‰Âאי רחוק לומר דאמוראי דפליגי בנדה י"ד
חיישינ דלמא אתא ד המקור )להדי'( ]בהדיה[
במקרה סמו למי רגלי ולא בשתיתה דסו הזינוק ע"ב אי ר"מ מטמא משו כת או משו נדה
ולתוס' למקרה זו לא חיישינ כלל אלא חיישינ י"ל דבהא פליגי ,מר סבר דפלוגתייהו דר"מ ור"י
שבסו הזינוק היה שותת כדר של סו מי רגלי כפירש"י ,נמצא מיירי ר"מ אפי' בשותת בעמידה
ואז יצא ד ע"י דהדר מ"ר למקור .ונראה דפלוגתא וא"כ ראויה שיטמא משו נדה דחשש גדול ומצוי
זו תליא בפי' דברי הש"ס )נז ,ב( הדור מ"ר למקור הוא )אע"ג דר"י מטהר לגמרי זה יבואר לקמ אי"ה( ואיד
ואייתי ד ,דמפירש"י )ד"ה עומדת( מבואר דס"ל דע"י ס"ל כפי' התוס' ולא מיירי ר"מ אלא בחדא לריעותא
כח העצירה שעצרה עצמה חזרו מ"ר לאחורי' אל ולא עוד אלא שלא הזכיר אלא הריעותא הקלה
תו המקור ושטפו עמ ד ,משו דבלא"ה לא
חיישינ כלל שיצא ד המקור ע מ"ר א לא ע"י שהוא זינוק בעמידה ודיו לטמא משו כת .
העצירה הלזו .וא"כ כדמקשו בתר דתמו מיא וכו'
ליכא לפרש כפי' התוס' דאז המ"ר שותתי וניחוש ][˜Â„·  ȇ˘ „Ú
דהדר למקור וכו' ,ז"א ,דבשלמא בשעה דאיכא רוב
מ"ר ושותת היינו ע"י כח העצירה אז הדור למקור, ‰Ê·Âי"ל מ"ש הרב"י )סי' קצט( דלשיטה זו קשה
מה שא"כ בסו הקילוח כד תמו מיא והשתיתה היא
מפני מעט מי שבשלפוחית .וסימ לדבר חריא שיהיה ג' מחלוקות בעד שאינו בדוק ,דרבי
דעיזי במס' תענית ט' ע"ב .ואי כא דבר המכריח מטמא משו נדה כר"מ ,ור' יוסי מטהר לעצמו
מ"ר למיהדר למקור ולק"מ ק' הש"ס ,אע"כ החשש טהרה גמורה ור"ח מטמא משו כת דלא כמא
הוא בתר דתמו מיא לגמרי ניחוש לד המקור שבא ולפי הנ"ל נראה מצד הסברא לומר דעד שאינו בדוק
במקרה סמו למ"ר ,וא"כ לפ"ז ג לר' יוסי ניחוש אינו דומה לעושית צרכיה ואיכא תרתי לריעותא
לזו וצריכי לתי' הש"ס דלא נמצא בשפת הספל. דבשלמא הת הספק הוא באותו המקו בעצמו
וכיו שאיכא תרתי לריעותא ויכול לבוא מ המקור
‡ Íהתוס' מפרשי דלא כפירש"י אלא דלעול כמו מ המכה שבמקו מי רגלי א"כ נימא חזקת
דמי מ המקור טפי מבחלחולת וכליות ,משא"כ עד
איכא למיחש דהדר מ"ר וכו' ,רק בזונקת כח שאינו בדוק שספיקו מדמי ולכלוכי הרבה שהשוק
הקלוח ורבוי המי הדוחקי לצאת חוצה ע"י כח מלא מה ,ואשה זו בחזקת טהרה עומדת ,לא
הדוחה לא הניחו להדור למקור ,אבל כל שאי כא תטמאנה מספק .וג לא דמי לחדא לריעותא קלה
רבוי מי אפי' יהיה השתיתה בסו הקלוח ,מ"מ שהיא זינוק בעמידה ,דהת קל הוא שחזקת המקור
השתא דליכא ריבוי מי איכא למיחש דהדר למקור סתו בשעה שמ"ר זונקי בכח כמו שהזכירו תוס'
בטבע והוציאו ד עמה .ואו מצאתי לי בלשו )ש נט ,ב( והפוסקי ,משא"כ בעד שאינו בדוק כיו
תשו' הר" )סימ מט( בכוונת התוס' למעיי ש . שאי כא דבר המונע ד לצאת מהמקור חיישינ
וא"כ יש לבאר קושית הש"ס בתר דתמו מיא
למקור טפי.
כפשוטה מחמת מ"ר דהדר למקור בסו הזינוק.
‡ Íכי איכא לדמוייא לשתיתה בישיבה שהוא
‡˙˘‰Âלפ"ז מאי דקיי"ל כר' יוסי לרש"י קיל ל
ריעותא רבתי ,שהרי להר" ז"ל מודה ר"י
בתו הספל אפי' בתרתי לריעותא ומחמיר בהא לר"מ ,ונהי דלא ס"ל להתוס' כ ,מ"מ ריעותא
ל בנמצא בשפת הספל ולא בתוכו אפי' בלא שו גדולה היא ודמי לעד שאינו בדוק .והשתא בהא
ריעותא דניחוש שבא במקרה מהמקור .ולתוס' חמיר פליגי וכ"ע דלא כהר"מ אלא בכלל דברי ר"מ נכלל
ג שתיתה בישיבה ,ור' סבר כפירש"י דלאו דוקא
עומדת ויושבת אלא מזנקת ושותת ,ובכלל דבריו בי
