Page 359 - 2

‫‪˙·¢˙Â‬‬ ‫יורה דעה‬ ‫˘‡‪˙ÂÏ‬‬ ‫˘‪„Î‬‬

‫˙˘‪ÁÓ˜ ‰·Â‬‬

‫]¯‪[ÌÈÏ‚¯ ÈÓ ˙Ïˉ ˙Ú˘· Ì„ ‰‡Â‬‬

‫נב"י לבד‪ .‬ומכ"ש שאשה זו אינה רואה כי א במי‬ ‫‪‡ÏÙÂÓ‰ ‚"‰‡Ó‰ ·¯‰Ï Ë"ΠÌÂÏ˘‰Â ÌÈÈÁ‰‬‬
‫רגלי ‪ ,‬וא"כ וכי לעול לא תטמא‪.‬‬ ‫‪¯Â„‚È·‡ È·ˆ ‰"ÂÓ ˙"˘˜Î ˜È˙Ú ‡ÏÓ ˜È˙‰ ‚ÏÙÂÓÂ‬‬

‫‡‪ Ì Ó‬אחר הבירור אי"ה יבואר דלא כמו שחשב‬ ‫"‪ ˘Ë‡˜ ÂÓ ˜"˜„ Ó"¯Â „"·‡ È‬ואגפיה יע"א‪.‬‬

‫הש" במח"כ כי העיקר נראה כדעת שארי‬ ‫‪ È ÚÈ‚‰‬נוע מכתבו והנה נפשו היפה בשאלתו‬
‫הפוסקי הרבי ההמה דפסקו דלא כר"ח ורק משו‬
‫חומרא בעלמא נחוש לו ועוד יבורר שג ר"ח‬ ‫אודות אשה א' אשר סמו לימי זקנתה‬
‫בעצמו לפי פירושו בהש"ס אינו אלא חומרא בעלמא‬
‫ולמיחש בעלמא ולא להוציא אשה מבעלה עי"ז‪.‬‬ ‫פסקה מהיות לה אורח כנשי כמו ב' חדשי ‪ ,‬וטר‬
‫וא"כ נראה פשיטא דעכ"פ ע"י בדיקה הנ"ל יצא‬
‫כנגה צדק האשה הנ"ל עפ"י דבר גדול אשר דבר‬ ‫עברו עליה ג' עונות להיות לה כדת הזקנות‬

‫נב"י ז"ל‪.‬‬ ‫המסולקות בדמי ‪ ,‬התחילה להרגיש כאב בגבה‬

‫‚¯‪ 'ÈÒ‬ר"פ האשה שהיא עושה צרכיה וראתה ד‬ ‫בשעת הטלת מי רגלי ‪ ,‬ומ אז והלאה לא פסקה‬

‫)נט‪ ,‬ב( ס"ל לר"מ לחלק בי יושבת לעומדת‬ ‫מלראות ד ע מי רגלי ‪ ,‬ומתחלה ראתה ג על עד‬
‫ור' יוסי מטהר לעול ‪ ,‬ומקש' בש"ס מ"ש בי יושבת‬
‫לעומדת ומסיק במזנקת‪ ,‬ותו פרי ניחוש בתר דתמו‬ ‫הקנוח אחרי ההטלה‪ ,‬אמנ זה כבר פסק ונעקר‬
‫מיא אתו ד המקור‪ ,‬ומוקי ליה בנמצא תו הספל‬
‫ולא על שפת הספל‪ .‬וכל הפוסקי פה אחד פסקו‬ ‫החשש הזה ולא נשאר לה רק מה שהיא רואה תמיד‬

‫כר' יוסי‪.‬‬ ‫ע מי הרגלי ‪ .‬ואמנ ג הרגשת הכאב הנ"ל פסק‬

‫‪ Ì Ó‡Â‬בפי' הסוגיא פליגי רש"י ותוס' בשני דברי ‪.‬‬ ‫חל לו והנה היא רואה בלי שו כאב‪ ,‬ואמנ יש‬

‫א' כי רש"י ס"ל דר"מ נמי לא מטמא אלא‬ ‫לה מיחוש גילדנ"י אדי"ר )טחורי (‪ .‬וצלל מעלתו‬
‫בשותת‪ ,‬ועומדת דנקיט הוא לאו דוקא‪ ,‬ור' יוסי‬
‫מטהר אפי' בעומדת ושותת‪ .‬ואמנ התוס' ס"ל‬ ‫במי אדירי להמציא לה היתר ע"י בדיקת מהרי"ל‬
‫דהש"ס לא מיירי מזה מתרתי לריעותא כלל דאפשר‬
‫דג ר' יוסי מודה בתרתי לריעותא דהיינו עומדת‬ ‫ומהרי"ו המבואר בדברי רמ"א שבסי' קצ"א וע"פ‬
‫ושותת‪ ,‬אלא חדא לריעותא היינו מזנקת בעמידה‪.‬‬ ‫קולתו של הגאו נב"י ]קמא יור"ד[ סי' מ"ח‡‪.‬‬
‫ומבואר מדבריה ומהרא"ש וסייעתיה דה"ה שותת‬
‫‪ Ì Ó‡‰‬לדינא ג דעתי נוטה להקל עפ"י הנ"ל‬

‫עפ"י תנאי אשר יתבארו‪ ,‬א היות כי‬

‫באמת דברי הנב"י ז"ל מלתא חדתא הוא לא שערו‬

‫הראשוני בתשובות אחרוני כי אי ג אחד שיתיר‬

‫בלא כאב ובלא בדיקה ג"פ‪ .‬ואלו היה כדברי הש"‬
‫סי' קצ"א )סק"ג( שהעלה שדברי הר"ח· דינא הוא‬

‫והלכה כמותו מעיקר הדי ולא כמו שחשב רמ"א‬

‫ועט"ז ז"ל‪ ,‬א"כ היה קשה עלינו לסמו על דברי‬

‫˙˘‪ÁÓ˜ ‰·Â‬‬

‫‡‪Ì˘ ‰·Â˘˙‰ ÏÎ ˙‡ ˜È˙Ú‰Ï ÔÂÎ Ï ‰‡¯ ÔÈ Ú‰ ÌÈÏ˘‰ÏÂ Â È ÙÏ˘ ‰·Â˘˙‰ ¯ÈÎÊÓ (62 'ÓÚ Ò"˙Á ˙‰‚‰ ¯ÙÒ ÛÂÒ·˘) ‰·Â˘˙·  ȷ¯ .‬‬

‫‪:Ï"ÊÂ‬‬
‫˘‪.˜"ÙÏ Á"Ò˜˙ Ë·˘ ÍÊ '‰ ÌÂÈ ·"Ù ˙"ÏÈ‬‬

‫‪.[‰Ó˜ 'ÈÒ ÏÈÚÏ '¯] È" ˜ˆÈ‡ ‰"ÂÓ ‡ÏÙÂÓ‰ ·¯‰ ˜È˙‰ „ÈÓÏ˙‰ 'ÎÏ ·ÂË ÏΠ'ÂÏ˘‰Â ÌÈÈÁ‰‬‬

‫‪‡Á˙Âη ‡ÚÈ·Ó ¯˙ÂÈ ËÂ˘Ù ÈÎ Â"ȯ‰Ó Ï"ȯ‰Ó ˙˜È„· È"Ú ‡„ ‡˙˙‡„ ‡˙Âȯ˘· ˜ÙÒ‰ ÌÂ˜Ó È˙Ú„È ‡Ï ‰Ï‡˘‰ „"Ú ͷ˙ÎÓ ÌÚÂ È ÚÈ‚‰‬‬

‫„‡˘‪‚ÈÏÙ ‡Ï ‰Ê·Â ˙Ò ‰Ï ˘È Ï"‰ Ìȯ˘Ú ÌÂÈ „Ú Î"‡ ÌÂÈ Ìȯ˘ÚÓ ˙ÂÁÙ· ‰‡Â¯ ‰ ȇ˘ ÔÂÈÎ ˙Ò ‰Ï ˘È˘ ‰˘‡ ÔÈ„ ‰Ï ˘È ÂÊ ‰‬‬

‫‡„‪‰Ï ÔȇΠ˙È Â„È ‡È‰ ÌÈÓȉ Ô˙‡· ‰˙Èȇ¯ ˙ ˘Ï ‰ÏÈ‚¯˘ ‰"Î ÌÂÈ „Ú Ìȯ˘Ú ÌÂÈÓ Í‡ ‰„ÂÓ (È"˜Ò Ê"Ù˜ 'ÈÒ) Ê"Âˉ Ì‚Â ÌÏÂÚÓ Ì‬‬

‫‪.ÌÈ Â¯Á‡‰ ÏÎ ˙ÓÎ҉ΠÍ"˘‰Î ‰Ê· ¯˜ÈÚ Ï·‡ .·"Ú˙ ÌÈÓȉ Ô˙‡· ‰ÓˆÚ ÏÚ ÏÚ ¯ÈÓÁ‰Ï ‰ˆ¯˙ ̇ Í"˘‰Â Ê"ˉ ˙˙‚ÂÏÙ· 'ÈÏ˙ ˙ÒÂ‬‬

‫‪Â˙„‚ Ó ‰¯‰Ë ˙˜ÊÁ„ ÌÂ˘Ó Ô ·¯„Ó ‡Â‰ ‰Ê ‰‡Â¯ ȇ„ÂÎ ÌÂȉ Â˙‡· ‰˜ÈÊÁ‰Ï ¯ÓÂÏ Â Âˆ¯ Ô ·¯„ ˙Â˙Ò ÈÎ ÍÏ Ú„ ‰˙‡ Ê"Ë· Íȯ·„ ÏÚÂ‬‬

‫‪‰"¢Ó ˙ȇ„ 'Èȇ¯Ï ÌÂȉ Â˙‡ Ô È˜ÊÁÓ ‡Ï Î"Ú ˙ ˙˘‰Ï ÏÈ‚¯Â ˙ÂÈÚ·Ë· 'ÈÏ˙˘ ÌÂ˘Ó ÍÎ ÏÎ ÌÈχ ‡Ï ‡Â‰‰ ÌÂȉ Ï˘ 'Èȇ¯ ˙˜ÊÁÂ‬‬

‫‡‪.ÌÏÂÚ· ˜Â٘٠˜ÙÒ ÈÏ· ‡˙Èȯ‡„ ‰˜ÊÁ ‡Â‰ ‰Ê ˙ÒÂÏ ˙Ò ÔÈ·˘ ÌÈÓȉ· ‰¯Â‰Ë· ‰˜ÈÊÁ‰Ï Ï·‡ ‡˙Èȯ‡„ Â‡Ï ˙Â˙Ò 'ȯÓ‬‬
‫‪"È ÌÚ ‰˙‡Â ‰˙‡ ˜È˙Ú‰Ï È˙Ȉ Î"Ú ˙ÂÎȯ‡· ÂÏ È˙·˘‰Â ‰Ê ÔÈ Ú· ˘Ë‡˜ ÂÓ ˜"˜„ ‡ÏÙÂÓ ·¯Ó ‰Ï‡˘ ÈÏ 'ȉ ˙ÂÚ·˘ ‰Êȇ ‰Ê ‰ ‰Â‬‬

‫‪‰ÏÚÓÏ ‰·‚‰ Í ¯˜ ÌÂ¯È '‰Â ÌÎ˙‡ ¯˘‡ ÏÎÏ ÌÎÏ 'ÂÏ˘ ‰Ê 'ȉ ·Ëȉ ˜„‰ ·  ÈÈÚ˙ ÂÓÂÏ˘ ˘¯Â„ È ‡ ¯˘‡ χ˜ÊÁÈ ‰"ÂÓ ·¯‰‬‬
‫‪.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰ ‰˘Ó‬‬
‫‪.'‰ Íί·È 'ȯÓ‡ 'ȯˆÂ˜‰Â ¯ˆ˜‡ ˙„¯ÈË ·Â¯Ó ‰ÏÂÚ '‡ ˙È· ¯˘‡ ‰ÏÈÒÓ· ˙ÂÏÚ ‰ÎÊ˙Â‬‬
‫·‪.ÈÒÂÈ '¯Â ‰"„ Ì˘ 'ÒÂ˙· ‡·ÂÓ · ,„È ‰„ Ï Â˘Â¯ÈÙ· .‬‬