Page 361 - 2

‫‪˙·¢˙Â‬‬ ‫יורה דעה‬ ‫˘‡‪˙ÂÏ‬‬ ‫˘‪ÂÎ‬‬

‫לר"מ שיטמא אפי' ביושבת ובתר דתמו מיא ולא‬ ‫ל לטמא בתרתי לריעותא מיהת‪ ,‬וקיל ל בחדא‬
‫מקשה על ר' יוסי דמטהר לגמרי‪ ,‬ותי' דמיעוטא הוא‬ ‫לריעותא‪ ,‬לא מבעיא ביושבת דאפי' שתתה להדיא‬
‫שיהדר ד למקור ור"מ הוא דחייש למיעוטא פרי‬ ‫טהורה אלא אפי' בעומדת ומזנקת ולבסו שתתה‬
‫הש"ס ניחוש נמי להני חששא ומשני דהני מיעוטא‬ ‫נמי ליכא למיחש לר' יוסי דלא מקרי תרתי לריעותא‬
‫דלא שכיח הוא ולא חיישינ לה וכל זה לר"מ אבל‬ ‫אלא כשהעמידה גורמת השתיתה דדחיק לה עלמא‬
‫ר"י לא חייש למיעוטא לק"מ מעיקרא אלו דבריו‬ ‫טפי אבל כשאנו רואי שזינקה מעומד ולא דחיק לה‬
‫ז"ל‪ .‬ותמוהי ה בעיני דהרי ר' יוסי חייש למיעוטא‬ ‫משו דשותת לבסו מחמת מיעוט המי לא ניחוש‬
‫להדיא פ' אלמנה ס"ז ע"א וכמ"ש ש בתוס' ד"ה‬ ‫לה לר' יוסי וזה ברור ואמנ זכינו לדי באשה‬
‫אוכלת ולעיל בתוס' ר"פ בנות כותי )לב‪ ,‬א ד"ה רב(‬ ‫ששתתה בעמידה מתחלה ועד סו ונמצא הד על‬
‫ובשבת )י"ז( ]ט"ז[ ע"ב‪ ,‬ומבואר הת דר' ישמעאל‬ ‫שפת הספל ולא בתוכו טמאה בי לרש"י בי לתוס'‬
‫בר"י שאמר משו אביו לא פליג את"ק אליבא דר'‬ ‫בי לרש"י האיכא בשפת הספל וניחוש בתר דתמו‬
‫יוסי בהא דחייש למיעוטא וא"כ דברי הר"‬
‫מיא וכו' ולהתוס' האיכא תרתי לריעותא‪.‬‬
‫תמוהי „‪.‬‬
‫‡‪ Ì Ó‬רוב הפוסקי רמב" )הל' איסו"ב פ"ה הי"ז(‬
‫‪ ÈχÂ‬יש לחלק בי הת דחיישינ למיעוט שסופו‬
‫וראב"ד בס' בעלי הנפש לשער הכתמי אות‬
‫להתברר שתלד זכר ואכלו תרומה למפרע‬ ‫קט ג' והרמב" בהלכות נדה שלו )פ"ג( והרשב"א‬
‫שלא כדי משא"כ בעלמא לא חייש למיעוטא‪ .‬מיהו‬ ‫בתה"א ]ב"ז ש"ד[ ד קע"ח והר" בתשובה )הנ"ל(‬
‫בתוס' הנ"ל לא משמע חלוק זה‪ .‬א"נ י"ל ר' יוסי לא‬ ‫וכ הסכמת הרב"י בש"ע )סי' קצא( פסקו כר"י אליבא‬
‫חייש למיעוטא אלא היכי דליכא חזקת טהרה‬ ‫דר"ש שלא לחלק כלל בי ריעותא לריעותא‪ ,‬וסתימת‬
‫מנגדתה משא"כ בשמעתי ודוחק‪ .‬מ"מ י"ל פסק‬ ‫דבריה ובתשו' הר" מבואר כ להדיה דמפרשי‬
‫הנ"ל ונאמר דהי' קשיי להפוסקי הלכתא אהלכתא‬ ‫בפי' תמו מיא כהתוס'‪ ,‬ונמצא הוה בתרתי לקולא‬
‫דקיי"ל כרבי מחבירו וטמאה נדה‪ ,‬והכא איפסקה‬ ‫אפי' בתרתי לריעותא יהיה טהור בנמצא על שפת‬
‫הלכתא כר' יוסי דטהור' לגמרי‪ .‬קושיא זו כבר‬ ‫הספל‪ .‬וכפי' התוס' הזה פי' ג"כ הרא"ש והטור וכ‬
‫התעורר עליו השואל בתשו' הר" ‪ .‬וליישב קו' זו י"ל‬ ‫משמע מדברי מהר" שבהגה' מיי' ובמרדכי‬
‫דודאי ר"מ ור"י דחיישי בעלמא למיעוטא ולדידהו‬ ‫שמפרשי בפי' תמו מיא כהתוס' )אלא דאוסרי תרתי‬
‫מיעוטא כמא דאיתא דמיא ודמי לעד שאינו בדוק‪,‬‬
‫אע"ג דהכא ליכא רוב מתנגדו מ"מ לדידהו דחיישינ‬ ‫לריעותא כמבואר(‪.‬‬

‫למיעוטא תליא זה בזה כנ"ל‪.‬‬ ‫‪ ‰ ‰Â‬בעד שאינו בדוק פסק הרמב" )הל' איסו"ב‬

‫‡‪ Ì Ó‬לדיד נהי דקיי"ל כרבי מחבירו דס"ל כר"מ‬ ‫פ"ד הי"ט( והראב"ד בבעלי הנפש )ש ( כרבי‬
‫דטמא נדה‪ ,‬ולפי הנ"ל ההכרח הוא לפ"ז שיפרשו‬
‫דבריעותא גדולה מטמא משו נדה ומשו"ה‬ ‫הסוגי' כרש"י דר' יוסי מטהר אפי' בתרתי לריעותא‪,‬‬
‫בעד שאינו בדוק טמאה נדה‪ ,‬מ"מ בהא דעשתה‬ ‫דמשו כ מטמא ר' משו נדה משו דמפרש ר"מ‬
‫צרכיה דלית כא שו ריעותא דמיעוטא כמא דליתא‬ ‫בתרתי לריעותא קאמר כנ"ל‪ .‬אלא שהתימה‬
‫דמיא טהורה לגמרי וכר' יוסי ולא מטעמיה‪ ,‬וא"ש‬ ‫מפורסמת כיו דהלכה כר' יוסי לטהר אפי' בתרתי‬
‫פסק הפוסקי ולפ"ז אפשר ג לרש"י ותוס' טהורה‬ ‫לריעותא אי מטמא משו נדה כרבי‪ .‬וכ תמהו‬
‫אפי' בשפת הספל ותרתי לריעותא דהכל מיעוטא‬ ‫הרמב" ורשב"א‚‪ ,‬ומ"מ לא מלאו לב לחלוק‬
‫הוא ואנ לא ניחוש ליה ולא קאמרי אלא לפרש דברי‬
‫ולהקל בעד שאינו בדוק‪.‬‬
‫ר' יוסי ולא לדינא‪.‬‬
‫]¯"‪[ËÂÚÈÓÏ ˘ÈÈÁ Ó‬‬
‫]·‪[χ Á  ȷ¯ ˙ËÈ˘ ¯Â‡È‬‬
‫‪ „"ÙÏÂ‬ליישב עפמ"ש הר" בחי' ר"פ האשה‬
‫‪ Ì Ó‡Â‬ר"ח ז"ל מפרש דר"י לא טיהר אלא משו‬
‫ובתשו' הנ"ל )סימ מט( באריכות‪ ,‬דיש‬
‫נדה אבל טמאה ]משו [ כת ואתיא דר"ח‬ ‫לתמו' דר' יוסי מטהר לגמרי ואי מתמה הש"ס‬

‫‚‪.„"˘ Ê"· ·"‰Â˙·Â „"Ù È‰Ï˘· Ô"·Ó¯‰Ï ‰„ 'ω ‰‡¯ .‬‬
‫„‪¯·Î˘ ÂÓ 'ÈÒ „"¯ÂÈ Ìȯه ˙È· ˙"¢ ·Ò 'ÈÒ ˜"„‰Ó ‡"Ú¯ ˙"¢ 'ÈÚ .· ,Ë ‰„ Ò"˙Á 'ÈÁ·Â ‰Ï 'ÈÒ „Ï 'ÈÒ Ó"ÂÁ ˜ÏÁ· ÔÏ‰Ï ‰‡¯ .‬‬
‫‪'ÈÒ· ÏÈÚÏ ‰‡¯Â .· ,ÊÒ ˙ÂÓ·È Ò"˘‰‚· ‡"Ú¯ ÔÈÂÎ˙ ÂÊ ‡È˘Â˜Ï .· ,Ë ‰„ "ϯڷ ·˘ÈÈÏ Î"˘Ó ‰‡¯Â .‰"˘Ú .Ô"¯‰ '¢˙ ÏÚ ÔΠ¢˜‰‬‬

‫˜‪.·Ï‬‬