Page 375 - 2

‫‪˙·¢˙Â‬‬ ‫יורה דעה‬ ‫˘‡‪˙ÂÏ‬‬ ‫˘‪Ó‬‬

‫פעמי בכל השלשה אצבעות‪ ,‬ומזה הוכיח רש"י‬ ‫עונה סמו לוסתה הוא דרבנ ‪ ,‬אלא אפי' אי בעלמא‬
‫דלא אתיא כרבי‪ ,‬אבל לעול יודה רש"י דאינו אלא‬ ‫דאורייתא הוא משו שמא תראה חיישינ מ"מ בוסת‬
‫שעל ידי מעשה תשמיש גרע טפי וה"ל כוסת דאכלה‬
‫וסת גרוע דרבנ כמו אכלה שו וראתה‪.‬‬ ‫שו וראתה‪ ,‬שהרי התוס' )נדה סו‪ ,‬א ד"ה נאמנת( כתב‬
‫מטע זה רבי מודה דבעינ תלתא זימני משו דדמי‬
‫]·‪[˙"Ó¯· ˜˜ÂÁÓ ˙˜ÏÁ‰ ˙ËÈ˘ ¯Â‡È‬‬ ‫לאכלה שו וראתה‪ .‡È‬ונראה ג רש"י לא יחלוק‬
‫ומ"ש רש"י דאתיא כרשב"ג רש"י במתק לשונו‬
‫‡‪ ‡Ï‬שהגאו מהו' דוד אבד"ק ע"ח עוררני על‬ ‫נשמר וכתב בכל הני גרסי' שלישי' וראתה וכ"כ‬
‫רשב"א בתה"א )בית ז שער ב( ומה רצה בזה ומה"ת‬
‫דברת החלקת מחוקק סי' קי"ט )סקכ"ב(‬ ‫לא נגרוס כ בכל הני כיו דבעי' תלתא זימני לחזקה‪.‬‬
‫שכתב דשבויה דרבנ משא"כ סוטה ורואה מחמת‬ ‫והנלע"ד דרש"י ס"ל כשיטת הראב"ד )בעלי הנפש‬
‫תשמיש דאורייתא‪ .·È‬הרי קמ דס"ל שהוא דאורייתא‬ ‫שער הספירה( דביאה ראשונה אינה מ המני ‪ ,‬והטע‬
‫וא נאמר דנפיק מיניה איסור דאורייתא א תראה‪,‬‬ ‫משו שלא בדקה עצמה מקוד חיישינ שמא הי'‬
‫א"כ בשבויה נמי א קמי שמיא גליא שנבעלה‬
‫ד זה מקוד תשמיש ועש" סי' קפ"ו‪.‬‬
‫לשבאי ה"ל איסור דאורייתא וצ"ע לכאורה‪.‬‬
‫‪ ÌÈÎȯˆÂ‬להבי נהי דפע הראשו היתה ככל‬
‫‪ „"ÚÏ ‰Â‬דודאי היכי דלא מצאה אלא בעד שלו או‬
‫הנשי ושמשה בלא בדיקה לפני תשמיש‬
‫אפי' בשלה אותיו אע"ג דברור לנו‬ ‫מ"מ כשנישאית לשני הי' לנו להחמיר שלא תשמש‬
‫שהיה כבר בשעת תשמיש ונעשה איסור דאורייתא‬ ‫בלא בדיקה ויהיה ראיה ראשונה מ המני וכ בבעל‬
‫מ"מ כיו דה וסת לאו דאורייתא והיה הכניסה‬ ‫שלישי ומ"ט גרסי' שלישית בכולהו ולא הי' לנו‬
‫ברשות ובהיתר וג בשעת פרישה לא ידע מאומה‬ ‫להתיר אלא ב"פ אחר תשמיש הראשו ‪ .‬וצ"ל אשה‬
‫אפי' פירש באבר חי לאו מידי עביד דדינא הכי‬ ‫זו בחזקת היתרה וטהרה עומדת ככל הנשי ולעול‬
‫שאינו צרי לחוש שמא תראה וא"כ אי נמצא אח"כ‬ ‫תלינ באמצע של הראשו וכ של השני כל שלא‬
‫אפי' אותיו הוי הכל באונס ורחמנא פטריה ורק‬ ‫תתחזק ג"פ ומש"ה מותרת לשמש בלא בדיקה לפני‬
‫דרבנ חששו ולכ יש להקל א בנידו דיד‬ ‫תשמיש וכל שלא תראה ג"פ בלא ראייה ראשונה לא‬
‫שהוחזקה האשה להרגיש באמצע תשמיש זיבת דבר‬ ‫תתחזק לרואה מ"ת כצ"ל סברת הראב"ד וסיעתו‪.‬‬
‫לח ונהי דהכניסה היתה בהיתר מה"ת מ"מ הפרישה‬ ‫והוה ס"ל לרש"י תינח לרשב"ג דג בעלמא לא‬
‫היא בכל פע באיסור כרת דלאו בכל פע יעצור‬ ‫אתחזק עד תלתא זימנא‪ ,‬נמצא בשני בעלי‬
‫הראשוני לא יצאה האשה מחזקת רוב נשי כלל‬
‫חיל לעמוד עצמו מדישה ולפרוש באבר מת‪.‚È‬‬ ‫ומותרת לשלישי בלא בדיקה לפני תשמיש ככל‬
‫הנשי לבעליה ‪ .‬משא"כ לרבי נהי דהכא מודה‬
‫‪ Ï" Â‬דמשו"ה כתב רש"י בשמעתי שמכניס עצמו‬ ‫הואיל והוא וסת גרוע דלא אתחזק לרואה מחמת‬
‫תשמיש כיו שראתה ע"י ב' אצבעות נהי דלא‬
‫לספק כרת דהיינו א תאמר נטמאתי בשעת‬ ‫אתחזקה לרואה מ"ת‪ ,‬אבל מ"מ ג חזקת טהרה‬
‫תשמיש‪ .‬ומשו"ה חמירא ליה להחלקת מחוקק מאי‬ ‫והיתרה שלה אתרע כבר שהרי בעלמא כה"ג אפי'‬
‫]= מאיסור[ שבויה שלעול משמש בהיתר וא‬ ‫חזקה הוה‪ .‬ואי סברא לומר דלא מיחשב הכא כלל‬
‫מחר יבואו עדי שנטמאת יוציאנה ומה שהיתה עמו‬ ‫לריעותא וא"כ כיו דאתרע חזקתה א"כ בבעל‬
‫עד עכשיו הי' בהיתר כיו דדינא הוא שאי צרי‬ ‫שלישי לא תשמש בלא בדיקה לפני תשמיש‪ ,‬וכיו‬
‫לחוש ולא שכיחא שיבואו עדי בשעת תשמיש‬ ‫שע"כ בדקה לפני תשמיש א"כ ראייה הראשונה מ‬
‫ממש באופ שיגמור תשמישו באיסור משא"כ‬ ‫המני ואי לשמש אח"כ אלא ב"פ ואנ גרסי' שלשה‬
‫ברואה מ"ת שכיחא טובא שיודע לו בשעת תשמיש‬
‫ויהי' תחילתו בהיתר וסופו באיסור כרת‪ ,‬וא"כ‬
‫בנידו דיד שוסתה כ שמרגשת לעול בשעת‬
‫תשמיש ומכניס עצמו בתחלה בספק איסור כרת אי‬

‫להקל‪.‬‬

‫‪.‰Ê· Íȯ‡‰˘ ÊÙ˜ 'ÈÒ ÌÈ ÂÓ¯ Ò„¯Ù '¯Â .‚Ù˜ 'ÈÒ·Â Ú˜ 'ÈÒ 'ÈÚ ‰Ú˜ 'ÈÒ ÔÏ‰Ï Â È·¯ Î"Π.‡È‬‬

‫‪¯·‡‰ ˙ÎÓÓ˘ ̘Ӊ ˙˘ÏÂÁ ÌÂ˘Ó ‡Ï‡ ,˙Ò ˙ÓÁÓ ‰ ȇ ... Ï"Ò„  Èȉ .· 'ÈÒ „"¯ÂÈ „„ ˙Ïȇ˘Â ÊȘ 'ÈÒ Ú"‰‡ ¯È‡Ó ˙È·‰ Î"Π.·È‬‬
‫¯‪.‚ 'ÈÒ ¯"˘· ˙"¢ 'ÈÚ .Ì„ ‰‡Â‬‬

‫‪.Á ˜ 'ÈÒ ÔÏ‰Ï Ì‚ ‰Ê· ‰‡¯Â .‚È‬‬