Page 420 - 2

‫‪ Ì˙Á‬תשובה קע ‪‰Ù˘ ¯ÙÂÒ‬‬

‫˙˘‪Ú˜ ‰·Â‬‬

‫]·‡˘‪[‰˙ÒÂÏ ‰ÎÂÓÒ‰ ‰ ÂÚ· ‡Â‰Â ͯ„Ï ‰ÏÚ· ˙‡ÈˆÈ ÌÂÈ· ‰˙ÏÈ·Ë ÏÈÏ ÚÈ‚‰˘ ‰‬‬

‫קריבות א תרגיש היא תודיע לו ויפרוש מיד‪ .‬אלו‬ ‫˘‪'‰ÂÓ ‡ÏÙÂÓ‰ ˜È˙‰ ·¯‰ È„ÈÓÏ˙Ï Ë"ΠÌÂÏ‬‬
‫דברי מורי זצ"ל ודפח"ח„‪.‬‬ ‫˘‪.Ô‚¯ÚÈ ˜"˜„ „"·‡ È" χÂÓ‬‬

‫‪ È ‡Â‬התלמיד מוסי על דבריו בשלמא חמו‬ ‫‡‪ ˙„Â‬אשה שהגיע ליל טבילתה ביו יציאת בעלה‬

‫התשמיש גור להקדי הזלת הד קוד זמנו‬ ‫לדר והוא בעונה הסמו לוסתה א נאמר‬
‫שבצירו ב' מצות עונה דהיינו ליל טבילה ויו‬
‫ואיכא למיחש טפי‪ ,‬משא"כ בשארי קריבות מה"ת‬ ‫יציאה לדר לא נחוש כלל למצות פרישת עונה‬
‫לחוש‪.‬‬
‫הסמו לוסתה‪.‬‬
‫‪ ‰È‰È‬אי שיהיה כיו דאיכא ספק דאורייתא בודאי‬
‫]‪[Ú"ÂÎÏ ‰¯Â˙‰Ó ˙ÒÂÏ ÍÂÓÒ ‰˘È¯Ù‬‬
‫אי להקל בתשמיש בעונה הסמו לוסתה א‬
‫בעונה דאביאס ודאור זרוע בהאי יש להקל קצת„*‪,‬‬ ‫˘‡‪ ‰Ï‬זו בעינה נשאלה לפני שבוע העבר ואסרתי‬

‫אלא דלא נשאלתי ע"ז‪.‬‬ ‫בפשיטות‪ .‬והעיקר כי מ"ש רמ"א בסי'‬
‫קפ"ד )ס"י( לחומרא בעלמא לפרוש מתשמיש הוא‬
‫]‪[‰ÏÈ·Ë ÏÈÏ· ‰ ÂÚ ‰ÂˆÓ‬‬ ‫לענ"ד מעיקר הדי ‪ ,‬דהש" )סק"ה( כתב בזה משו‬
‫דקיי"ל וסתות לאו דאורייתא‪ ,‬וכ"כ ב"י ש ‪ .‬וכ‬
‫‪ Â˙Â‬דה מצוה דליל טבילה מחודש מאחרוני ‪ ,‰‬אי‬ ‫משמע מתוס' פ' הבע"י )יבמות סב‪ ,‬ב ד"ה חייב(‪ .‬ואני‬
‫קבלתי ממ"ו זצ"ל דאפי' למ"ד וסתות לאו‬
‫לה שרש כי א ממ"ש ב"י בש ירושלמי‬ ‫דאורייתא‪ ,‬מ"מ פרישת עונה הסמו לוסתה‬
‫)תענית פ"ה ה"ו( בא"ח סי' תקע"ד דמותר לשמש‬ ‫דאורייתא דשמא ראתה כבר לא חיישינ אבל שמא‬
‫תראה‪ ,‬כמו שמא מת ושמא ימות‡‪ .‬ושוב נדפס כ‬
‫בשני רעבו ‪ ,‬וכבר דחה לי' מג"א ש סק"ה דוקא‬ ‫בס' נודע ביהודה )יו"ד מהדו"ק סי' נ"ה( ושוב מצאתי‬
‫בחשוכי בני ‪ .‬וג אלי' רבה ש הוסי עוד דהא‬ ‫כ בבד"ה להרא"ה )שער ב( אלא שחילק ש בי‬
‫טבילה בזמנה לאו מצוה‪ .Â‬ועוד הא לית ל טבילה‬ ‫עונה שקוד רגע הוסת לעונה שאחר רגע הוסת‬
‫בזמנה כלל שה ספק זבות‪ .Ê‬והיה דעתי להארי‬ ‫ע"ש·‪ .‬ואמר לי מורי זצ"ל דאפי' להסוברי בש"‬
‫בזה‪ ,‬ושוב מצאתי שהכל נכלל בדברי הגאו סדרי‬ ‫סי' )קצ"ו סק"ט(‚ דקריבה בגילוי עריות דהיינו חבוק‬
‫ונשוק אסור מה"ת בכל העריות‪ ,‬מ"מ לפקוד בקריבה‬
‫טהרה סי' קפ"ד סקי"ד ע"ש‪.‬‬ ‫בעלמא בעונה הסמו לוסתה לצור מצוה ביוצא‬
‫לדר ‪ ,‬אע"ג דהפרישה היא חיוב מה"ת‪ ,‬מ"מ הותר‬
‫‪ Ï"ÈÂ‬דמג"א נמי לא אמרה אלא בשני רעבו דאי‬ ‫הקריבה משו דהבעילה בעצמה אי בה איסור‬
‫מה"ת אלא משו שמא תראה באמצע התשמיש‬
‫מצוה לקיי עונה בזמנה שהיא משתוקקת‪,‬‬ ‫ואסור לפרוש באבר חי ויצטר להשהות עליה‪,‬‬
‫שהרי ג היא מחוייבת לצער בצער הדור ואי לה‬ ‫משו"ה אסור לכנוס בתחלה על מנת כ ‪ ,‬אבל בשארי‬
‫להשתוקק‪ ,‬אבל בעלמא אפשר דהוה מצוה‪ .‬ועי"ל‬
‫דבליל טבילתה שלא בסמו לוסתה דלא ברירא ל‬

‫שמתעברת‪ ,‬דהרי פליגי ביה אמוראי ס"פ המפלת‪,‬‬
‫ע"כ לא עבדינ עובדא בשני רעבו ‪ .‬אבל בליל‬
‫טבילה והויא סמו לוסתה דממ"נ מתעברת‪ ,‬אפשר‬
‫דמותר אפי' בשני רעבו ‪] ,‬ו[אפי' כבר קיי פו"ר‬
‫איכא משו לערב אל תנח יד אלא דטבילה בזמנה‬

‫˙˘‪Ú˜ ‰·Â‬‬
‫‡‪.Ô È˘ÈÈÁ ˙ÂÓÈ ‡Ó˘ÏÂ Ô È˘ÈÈÁ ‡Ï ˙Ó ÏÓ˘ · ,ÁÎ ÔÈËÈ‚· .‬‬

‫·‪.˘"Ú ‰"‡¯‰Ó ‰È‡¯‰ ‰Á„ ‰Ï È"ÒÂÒ [˜Òȯ· „"·‡¯] ‰„Â‰È ¯Òȇ È·¯ ˙"¢·Â .ËÚ˜ 'ÈÒ ÔωÏ ÂÒ˜ 'ÈÒ ·Ó˜ 'ÈÒ ÏÈÚÏ ‰‡¯ .‬‬
‫‚‪.È"˜Ò ‚ ˜ 'ÈÒ Í"˘· ‡ˆÓ ͇ Ì˘ ‡˙ÈÏ .‬‬

‫„‪.· ,ÁÈ ˙ÂÚ·˘ Ò"˙Á 'ÈÁ·Â ‰"˜Ò ÊÙ˜ 'ÈÒ ‰„ 'ω Ú"Â˘Ï 'ÈÁ·  ȷ¯ ‡ȷ‰Â .‬‬
‫„*‪.‰ ˙‡ · 'ÈÒ ÌÈ ˘Â˘· ‰‚ÂÒ 'ÈÚ .‡"Ï˜Ò „Ù˜ 'ÈÒ ˘"ÂÁÏ· Î"Π.‬‬

‫‪ÔÈȈ˘ Ì˘ ‰Ï‚‰ ¯‡· 'ÈÚ „ 'ÚÒ Â 'ÈÒ Ú"‰‡ Ú"¢·Â .'ÂΠ‰˙ÏÈ·Ë ÏÈÏ· Â˙˘‡ ˙‡ „˜ÙÏ ·ÈÈÁ Ì„‡ ÏΠ:‰Î 'ÈÒ Ú"‰‡ ¯ÂË· ÔÎ ‡ˆÓ .‰‬‬

‫‪.‡ ,„ ˙Âί· 'Ó‚· ¯˜Ó‬‬
‫‪‰ ÓÊ· ‰ÏÈ·Ë„ Ï"ÓȘ ‰Îωτ Ìȯ·ÂÒ ÌÈ·¯ ÌÈ Â˘‡¯ Ï·‡ .Á 'ÚÒ „ ˜˙ 'ÈÒ Á"‡ Ú"¢· ‰ÎÏ‰Ï ˜ÒÙ ÔΠ‡ ,‡Ï ‰„ 'ÒÂ˙‰ ˙ËÈ˘ ‰"Î .Â‬‬

‫‪.‰Î¯‡· „È 'ÈÒ (˜Â˜ ·¯‰ „ÒÂÓ) ‰„ ‡"·˘¯‰ 'ÈÁÏ Ìȯ‡ȷ ‰‡¯ ,‰ÂˆÓ‬‬
‫‪.‚ ˙‡ ‰Ï ˘¯Â˘ ˜"ȯ‰Ó ˙"¢ 'ÈÚ .‰Ïȷˉ ¯Ú˘ ˘Ù ‰ ÈÏÚ·· „"·‡¯‰ Î"Î .Ê‬‬