Page 124 - HATAM-1

‫‪˙·¢˙Â‬‬ ‫אורח חיי‬ ‫‪˙Âχ˘ Á‬‬

‫ביחיד‪ ,‬תו לא קפדינ ‪ .‬א"כ ברכו לתפלה לא הוה‬ ‫יחד‪ ,‬אי שו ס"ד בעול שיחזרו ויברכו בהמ"ז‬
‫אלא כמו נבר לבהמ"ז‪ ,‬וכיו שכל העשרה יצאו‬ ‫כדי לזמ ‪ .‬דכיו דבשעה שברכו כ"א לעצמו לא‬
‫ידי חובת התפלה וקדושה‪ ,‬שוב אי ברכו למפרע‪.‬‬ ‫היה שיי זימו ‪ ,‬כיו שלא היו שלשת יחד‪ ,‬וגו‬
‫וע"כ העתיק מג"א דברי הרדב"ז וכ עמא דבר‪.‬‬ ‫מ"ע של בהמ"ז יצאו ידי חובת ‪ ,‬ורק הזימו‬
‫וכ סיי הרדב"ז ש וז"ל‪ ,‬וכל מקו שהלכה‬ ‫שהוא כמו עטרה לראש בהמ"ז‪ ,‬אותו לא יצאו‬
‫רופפת הל אחר המנהג‪ ,‬והמנהג שא כבר‬ ‫ידי חובת ‪ ,‬לא נאמר שיחזרו כל בהמ"ז כדי‬
‫התפללו אי חוזרי ומתפללי וכו' יע"ש‬ ‫לעטרו בזימו ‪ ,‬בהמ"ז אי כא זימו אי כא ‪,‬‬

‫ותל"מ„‪.‬‬ ‫והיינו אי זימו למפרע‪.‬‬

‫]˙˘‪[‰Ï„·‰Â ˘Â„˜Ï ÔÈÓÂÏ‬‬ ‫‪ "‰Â‬בשעה שכל אחד התפלל לעצמו לא היה‬

‫‪ „ÂÚ‬נתעוררת‪ ‰‬עמ"ש טור בא"ח סימ רע"א‬ ‫שיי חיוב קדיש וברכו וקדושה‪ ,‬רק שהוא‬
‫עטרה לתפלה‪ .‬וכיו שכבר התפללו גו התפלה‪,‬‬
‫פלוגתת רב עמר גאו )בסדורו ח"ב סי' טו(‬ ‫שוב לא נאמר שיתפללו תפלה שלימה לבטלה‬
‫ורמב" )הל' שבת כט‪ ,‬ד( והחליט כהרמב"‬ ‫כדי לעטרה בקדיש וקדושה‪ .‬זהו סברתו‪ .‬ובסו‬
‫דאפילו הזיד ולא קידש בליל שבת מקדש כל‬ ‫התשובה מסיי שהוא ברכה לבטלה ממש וסברא‬
‫היו ‪ .‬וכ"פ בש"ע ש )סעי ח'(‪ .‬וכ' הב"ח הטע‬
‫משו שאינו רק לתשלומי שנחלק בי שוגג‬ ‫נכונה וישרה היא‪.‬‬
‫למזיד‪ ,‬אלא כל יומי' זמניה הוא‪ .‬ואמנ בהבדלה‬
‫בסימ רצ"ט סעי וי"ו פסק דוקא שכח ולא‬ ‫‪ È„ÎÂ‬ליישב דברי הר" שבב"י רס"י ס"ט שכ'‬
‫הבדיל‪ ,‬משמע ולא הזיד‪ ,‬והיינו דהבדלה בודאי‬
‫אינו אלא לתשלומי וכמ"ש ב"ח ש סי' רע"א‬ ‫פירש"י י' בני אד שהתפללו כל אחד‬
‫בפני עצמו ביחיד ולא שמעו לא קדיש ולא‬
‫הנ"ל‪.Â‬‬ ‫קדושה הרי אחד מה עומד ומתפלל בקדיש‬
‫וברכו ומתחיל ביוצר עכ"ל‪ .‬ובטור כתב ע"ז עוד‬
‫‪ '˜Â‬ל בתרתי‪ ,‬א' א יש לחלק בי קידוש‬ ‫דמתפללי ג אבות וגבורות וקדושה‪ ,‬י"ל‬
‫וליישב סברת רדב"ז דלא דמי לבהמ"ז‪ .‬בשלמא‬
‫להבדלה בזה אי פשיט ש"ס פרק ערבי‬ ‫בהמ"ז הלא בהמ"ז בר כראוי רק שלא עטרו‬
‫פסחי ק"ה ע"א וא"כ מנ"ל שוב לחלק ביניה ‪.‬‬ ‫בנבר ‪ ,‬וכיו שיצא ידי חובת העיקור אי זימו‬
‫ותו קשי' ל הרי הרב ב"י פסיק בי"ד )סי' שמא‬ ‫למפרע‪ .‬אבל בתפלה כיו שלא אמר שו קדושה‬
‫ס"ב( דאונ במוצ"ש מבדיל ביו א'‪ ,‬וכ' ט"ז‬ ‫ולא קדיש‪ ,‬דקדושת יוצר ביחיד לאו כלו היא‬
‫סימ שצ"ו )סק"ב( דס"ל דאיננו מטע תשלומי‬ ‫למא דס"ל אי אומרי אותו ביחיד‪ ,‬ובתפלת‬
‫אלא חיוב בעצמו של יו ‪ .‬וא"כ לדבריו הבדלה‬ ‫י"ח לא אמרו כלל‪ .‬הרי חסר מגו התפלה‪ ,‬לכ‬
‫וקידוש שווי ‪ ,‬ומ"ש בקידוש אפילו הזיד יקדש‬
‫יחזרו ויתפללו בעשרה‪ .‬זהו נ"ל סברת הר" ‪.‬‬
‫למחר ובהבדלה דוקא שכח‪.‬‬
‫‪ Ê"ÙÏÂ‬תינח למא דס"ל דכל פריסת שמע דעלמא‬
‫‪ ‰ÙÈ‬נתעוררת על ט"ז‪ ,‬ודבריו מאוד תמוהי‬
‫היינו ברכה ראשונה שביוצר כדי לומר‬
‫מסברא ג"כ לומר שהבדלה בשאר ימי‬ ‫קדושה בציבור‪ .‬ומכ"ש הסוברי דמתפללי ג‬
‫השבוע הוא חיוב לעצמו‪ .‬ובתחילה אבאר‬ ‫ג' ראשונות‪ ,‬א"כ ס"ל דקדושה הוא מעיקור חיוב‪.‬‬
‫בעזה"י סברת הב"ח לחלק בי קידוש להבדלה‬ ‫א כ אי דמיונו של רדב"ז עולה יפה‪ ,‬ומשו"ה‬
‫ולסלק קושיית מפרק ע"פ‪ .‬והוא‪ ,‬בשלמא‬ ‫פסק ש"ע כר" אפילו עשרה שכול התפללו‬
‫קידוש אע"ג דלכאורה זכור בכניסתו משמע‪ ,‬מ"מ‬ ‫ביחיד‪ ,‬יחזרו ויאמרו ברכה ראשונה יוצר אור‪.‬‬
‫כיו דהקדושה מוספת והולכת וכבוד יו עדי‬ ‫וג יכולי לומר ג' ראשונות וקדושה בציבור‪.‬‬
‫מכבוד לילה והיה ראוי לקדש ביו על תוספת‬
‫קדושת ‪ ,‬ונהי אי קדיש בכניסתו סגי לכל מה‬ ‫‡‪ Í‬למ"ש רמ"א למנהגינו שאי פריסת שמע אלא‬

‫ברכו‪ .‬ומה שמשיבי ברו ה' המבור סגי‪,‬‬
‫ולא קפדינ אקדושה כיו שכבר אמרו ביוצר‬

‫„‪Ôȇ ‰˘Â„˜· ‡Ï Ï·‡ Âί·· Ê"·„¯‰Î Ï"Ò ‡"‚Ó‰„ Â˙Ú„Â ‰˘Â„˜Ï Âί· ÔÈ· ˜ÏÁÏ ‰ˆ¯ Ò"Á‰Â :ËÒ 'ÈÒ Á"‡ „Â„Ï ‰Ï‰˙· .‬‬
‫‪.‡"˜Ò Ì˘ ·" ˘Ó 'ÈÚ .Ú"ˆÂ Ê"·„¯‰Î Ï"Ò ‰˘Â„˜· Ì‚„ ‰Ê ˜"Ò ˙ÏÁ˙· ‡"‚Ó‰Ó ¯‡Â·Ó (ÏÈÚÏ ˘"Ú) ˘"Ó ÈÙÏ„ ‰ÙÈ ‰ÏÂÚ ‰Ê‬‬

‫‪.‡Ï 'ÈÒ ˙ÂÂˆÓ ‚"ȯ˙ ÏÚ ˜È˘ Ì"¯‰Ó·Â ‡Ó˘ 'ÈÒ „"¯ÂÈ ,Ì Ó‡ ‰"„ ‰"Ï˘ 'ÈÒ Á"‡ ˜È˘ Ì"¯‰Ó ˙"¢ ‰‡¯ .‰‬‬
‫‪.ˈ¯ 'ÈÒ (Ù"Á Ó ÏÚ·Ï) ‰Á Ó È¯È˘ 'ÈÚ .·Ï˜ 'ÈÒ ÌÈÓÎÁ ȯ·„·Â Â"Ë˜Ò ‡"‰‰ ˙ίÚÓ ÌÈ È„ ˙ÙÈÒ‡ Á"„˘ ‰‡¯ .Â‬‬