Page 129 - HATAM-1
P. 129

‫‪‚Ò ¯ÙÂÒ‬‬  ‫תשובה כ‬                               ‫‪Ì˙Á‬‬

‫למזרח כלל‪ .‬וה' ירחיב גבולכ ויציב גבול‬          ‫המזרח האמיתי‪ ,‬וממילא שלהל לכותל דרומי‬
                                               ‫של עכשיו ש יהיה מזרחית דרומית כחפ בעל‬
  ‫אלמנה במהרה בימינו ונעלה לציו ברינה‪.‬‬          ‫הלבוש‪ ,‬ואז אפילו יהי' ע"י זה פונה קצת לדרו‬
‫‪‡"È·ÓÏ Í"Ê ˜"˘Ú ÌÂÈÏ È‚‰ ‚¯Â·ÒÚ¯Ù „"Ή‬‬         ‫יותר מלמזרח‪ ,‬שעת הדחק שאני ובלבד שעכ"פ‬
                                               ‫יהי' במזרח ג"כ ולא לדרו ממש מבלי נטיה‬
                                       ‫˙˜‪.Ï"Ù‬‬
‫‪.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬

         ‫˙˘‪Î ‰·Â‬‬

‫]·„·¯ ‪[¯ÂÊÁÏ ˆ"‡ ‰¯Îʉ ˜ÙÒ·˘ ‚¯Â· ËÂ¯Ó Ì"¯‰Ó Ï˘ Â˙ˆÚ‬‬

‫מוספי של ג' שבתות שנשארו מאסרו חג דפסח‬          ‫·‪ ÈÓÏ˘Â¯È‬רפ"ק דתענית הובא בר" ורא"ש ש‬
‫עד ט"ו אייר וב' תפילות מוספי דב' ימי ר"ח‬
‫אייר‪ ,‬ה"ל י"ג מוספי ‪ .‬צר ע פ"ח הנ"ל עולה‬       ‫דהמתפלל ואינו יודע מה הזכיר‪ ,‬אמר‬
 ‫ק"א תפלות‪ .‬וא"כ כיו שכבר הזכיר ק"א פעמי‬       ‫ר' יוחנ כל שלשי יו חזקה מה שהוא למוד‬
‫שוב אינו שוכח עד שיחזור אח"כ בימות‬             ‫מזכיר וכו'‪ .‬וכ' הגהות מימו' פ"י מה' תפלה אות‬
                                               ‫ה' דהר" מר"ב היה אומר שהרוצה שלא יחזור‬
      ‫הגשמי ויזכיר ק"א פעמי הגש ‪.‬‬              ‫על הספק‪ ,‬יאמר כל כ פעמי אתה גבור עד‬

‫‪ ‡‰Â‬דלא יהיב ירושלמי זמ לצאת מידי ספק‬            ‫מכלכל חיי כמו שיש בשלשי יו יע"ש‪.‬‬

‫בהזכרת גש שבימות הגשמי המתחיל‬                  ‫‪ Ï" Â‬דבכיו דקדק לומר כל כ פעמי ‪ ,‬ולא כתב‬
‫בי"ט אחרו של חג‪ .‬היינו משו דש אי‬
‫מחזירי מספק כיו שלמוד לומר טל‪ ,‬וכמ"ש‬           ‫תשעי פעמי ‡‪ .‬וכ דקדק מג"א )סי' קי"ד‬
‫הר" פ"ק דתענית )ב‪ ,‬א ד"ה ירושלמי( ומבואר‬        ‫סקי"ב( כי מ"ט יש לשיעור הזה בשלשי יו‬
‫בב"י א"ח סי' קי"ד‪ .‬וא"כ לפ"ז לדיד שאי‬          ‫דוקא ומנ"ל לר' יוחנ הא‪ .‬ע"כ נ"ל דדברי ר'‬
 ‫מזכירי טל בימות החמה‪ ,‬א"כ בהזכרת גשמי‬         ‫יוחנ בנויי על מה דאמרינ בש"ס דיל בחגיגה‬
‫לא סגי בשלשי יו ‪ ,‬אלא צרי כל כ תפלות‬            ‫ט' ע"ב אינו דומה שונה פרקו מאה פעמי‬
‫שיעלה לק"א פעמי ‪ .‬וכ הרוצה לעשות כהר"מ‬          ‫לשונה פרקו מאה פעמי ואחד‪ .‬וכ הוא מפורס‬
‫מר"ב צרי לאומרו ק"א פעמי ‪ .‬ובהג"ה סמ"ק‬         ‫ומקובל שהשונה מאה פעמי ואחד לא במהרה‬
‫)סי' יא סק"ד( וכ בטא"ח )ש ( כ' צ' פעמי והוא‬    ‫הוא שוכח‪ .‬וי"ל דהירושלמי קאי בפסח ובח"ל‬
‫שלא בדקדוק‪ ,‬ועמ"ש מג"א ש סקי"ב אפשר‬            ‫שעושי ח' ימי ‪ ,‬אע"ג דר' יוחנ בא"י הוה‪,‬‬
                                               ‫מ"מ כ הי' דרכו של ר' יוחנ לומר הלכה לפני‬
                ‫נתכוו למ"ש‪.‬‬                    ‫תלמידי העומדי לפניו שהיו מח"ל כמ"ש תוס'‬
                                               ‫בשבת ט' ע"ב ד"ה הא ל ע"ש‪ .‬וא"כ הוה שפיר‬
 ‫‪ ÔÎÂ‬אני מורה ובא לכתחלה לאומרו מאה פעמי‬        ‫מאה פעמי ואחד‪ ,‬הא כיצד הרי בשלשי יו‬
                                               ‫יש צ' תפלות שחרית מנחה ערבית צא מה ב'‬
 ‫וא'‪ .‬אמנ בדיעבד מי שאמר רק תשעי‬               ‫ערבית ושחרית דיו א' של פסח משו שיו א'‬
‫פעמי ושוב נסתפק א אמר משיב הרוח או לא‪,‬‬         ‫דפסח נחשב במני שלושי יו ואי מזכירי בו‬
‫אי בידי לפסוק שיחזור ויתפלל נגד משמעות‬         ‫אלא ממוס ואיל ‪ ,‬ה"ל פ"ח פעמי ‪ ,‬ושמונה‬
‫הש"ע ורמ"א‪ ,‬כיו שלא מצאתי לי חבר בדבר‪.‬‬         ‫מוספי דשמונה ימי הפסח שבח"ל ועוד ג'‬

    ‫ומ"מ נלע"ד שהניחו לי מקו משמי ·‪.‬‬

‫‪.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬

                                                ‫˙˘‪Î ‰·Â‬‬

               ‫‡‪.ÌÈÓÚÙ ÌÈÚ˘˙ ¯ÓÂÏ ÏÈ‚¯ ‰È‰˘ ‚¯Â· ËÂ¯Ó Ì"¯‰Ó Ì˘· Ì˘ ¯ÂË·Â ‰Î¯ 'ÈÒ Ô˘ ı·˘˙· Î"˘ÓÓ È˜ÂÙ‡Ï .‬‬

‫·‪¯ÙÒÓ· ‡Ï‡ ÌÈÓÚÙ‰ ¯ÙÒÓ· ÈÂÏ˙  ȇ ÔÂ˘Ï‰ Ï‚¯‰˘ ‰Î 'ÈÒ „"‰˙Ó ¯ÈÚ‰ ÂÙÂÒ· „"˜Ò ‚ 'ÈÒ ‰"¯ ˙ίÚÓ „"Ò‡ Á"„˘· .‬‬
                                                              ‫‪.‡È˜ 'ÈÒ ÈÏ ¯Â‡ ¯ÙÒ· Ú"Ú .˜ÊÁ‰ ‰ÊÎ ÔÓÊ·„ ,ÌÈÓȉ‬‬
   124   125   126   127   128   129   130   131   132   133   134