Page 193 - HATAM-1

‫‪ÊΘ ¯ÙÂÒ‬‬ ‫תשובה נב‬ ‫‪Ì˙Á‬‬

‫מברכי על ספירת עומר‪ ,‬והכל שלא לזלזל‬ ‫המלאה הזרע אשר תזרע‪ .‬ולעומת זה המערב‬

‫במנהג אבותינו בידינו‪ ,‬ותמי' על תוס' סוכה מ"ד‬ ‫ספרי הגיו ע דברי תורה עובר על חורש שור‬
‫ע"ב שלא הביאו זה‪.·È‬‬
‫וחמור יחדיו וא הוא מנהיג ישראל מנהיג‬
‫‡˜‪ ‰Â‬לה' שישמע ויקבל דברי אלו ויהי' ה' עמו‬ ‫בכלאי ‪.‡È‬‬

‫שהלכה כמותו ויצליח וישכיל כחפצו‬ ‫‪ ÔÈÈÚÈÂ‬מר ברמ"א סימ תר" ומג"א סקכ"ב כמה‬

‫וחפ א"נ לעבדי ה'‪ .‬פ"ב כאור בוקר ליו ה'‬ ‫גדול כח המנהג שאנו מברכי בליל ב'‬

‫כ"ח שבט תקצ"ה לפ"ק‪.‬‬ ‫של פסח אקב"ו על אכילת מרור ובי"ט ראשו‬
‫‪.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬
‫הוא רק דרבנ ‪ ,‬ועוד שאנו סותרי עצמנו שהרי‬

‫˙˘‪· ‰·Â‬‬

‫]·¯‪[‰¯Â˙ ¯ÙÒ ˙·È˙Î ÏÚ ‰Î‬‬

‫מברכי לעשות תפילי כמבואר פ' התכלת )מב‪,‬‬ ‫˘‪ԉΠÛχ ‰"ÂÓ Í¯·‡‰ ˜È˙‰ È„ÈÓÏ˙Ï ÌÂÏ‬‬
‫ב(‡‪.‬‬ ‫"‪.È‬‬

‫‪ Ó"ÓÂ‬אומר אני לקיי דברי הרב המשיב שי'‬ ‫‪ ÏÚÂ‬דברי מכתב פלפול ארו שאינו נוגע לדינא‬

‫ולהביא ראיה לדבריו מברכת להכניסו‬ ‫הלכה למעשה לשעתו לא אוכל ליקח מועד‬
‫בבריתו של א"א ע"ה שאי אנו מברכי עובר‬ ‫לעיי ולהשיב מפני טרדות רבות להשיב לנצרכי‬
‫לעשיית קוד המילה כיו שיש בה מש זמ ‪,‬‬ ‫הלכה למעשה‪ .‬א מ"ש מ"ט לא מברכי על‬
‫וחיישינ שמא יארע קלקלה במילה ויתקלקל‬ ‫מ"ע של כתיבת ס"ת לרמב" )הל' ס"ת פ"ז ה"א(‬
‫ויניחנו ויל לו‪ ,‬ע"כ מברכי בי מילה לפריעה‪.‬‬ ‫ולרוב הפוסקי דאפילו בזה"ז שאי עסקינו אלא‬
‫ועיי ברא"ש ס"פ ר"א דמילה ובב"י )יו"ד סי'‬ ‫בש"ס ופוסקי ‪ ,‬מ"מ מ"ע לכתוב ס"ת שהכתיבה‬
‫רסה(‪ .‬וה"נ בתחלת כתיבת ס"ת לא מצי לבר ‪,‬‬ ‫בעצמה מ"ע אעפ"י שאינו צרי ללמוד מתוכו‪,‬‬
‫ובתפילי אמרינ לעשות תפילי אחר שכבר‬ ‫ודלא כהרא"ש )הל' ס"ת סי' א(‪ ,‬דנמצא להרמב"‬
‫נכתבי כהלכת והוא עוסק בגמר ותפירת ‪ ,‬אז‬ ‫עשייתה היא גמר מצוותו ואמאי לא יבר ‪ .‬אלו‬
‫הי' צרי לבר לעשות תפילי ‪ ,‬ולא לכתוב רק‬
‫לעשות תפילי כעי שמברכי במזוזה לקבוע‬ ‫דברי יפה הרגשת‪.‬‬
‫מזוזה‪ ,‬ה"נ הי' צרי לבר לעשות לולי שאי‬
‫העשי' גמר מצוה‪ .‬ובמעקה באמת אינו מבר‬ ‫‪ ‰ÓÂ‬שהשיב ל רב א' הטע שלא תקנו ברכה‬
‫אלא במכוש אחרו בשעה שסות הפרצה‬
‫האחרונה שלא יפול הנופל ממנו דקוד לזה‬ ‫משו עשיית המצוה נמש רב‪ ,‬ואתה‬
‫דחית תשובה זו דהרי כמה מצות נמשכי‬
‫איננו מעקה וזה פשוט בעיני‪.‬‬ ‫ואפילו ספירת זבה היו מברכי עליה לולי שמא‬
‫תראה ותסתור אעפ"י שימיה נמשכי ‪ .‬הנה‬
‫‪ ‡ˆÓ‬לפ"ז בתחלת הכתיבה בודאי א"א לבר‬ ‫לכאורה ה"ה נמי היית יכול להשיב מברכת‬
‫ספירת עומר שהמצוה נמשכת מ"ט יו ומברכי‬
‫בשו אופ ‪ ,‬ובסמו לגומרו מי לימא‬ ‫עלי'‪ ,‬וא תשיב הת כל יו מצוה בפ"ע הוא‬
‫שאינו חסר אות א' שאינו יוצא י"ח עד אחר‬ ‫ונגמר לשעתו משו"ה מברכי ‪ ,‬א"כ ה"נ בזבה‬
‫הג"ה הנכונה‪ ,‬ואז כשיהיה נגמר ההג"ה ואגלי‬ ‫אי הי' מקיי מ"ע של וספרה לה‪ ,‬הי' כל יו‬
‫מילתא שהוא ס"ת כשר‪ ,‬איגלי מילתא שכבר‬ ‫ויו מצוה בפ"ע‪ .‬מיהו מ"ש ממעקה דמבר‬
‫קיי המ"ע משעה שתיק הטעות האחרו שמצא‬ ‫אעפ"י שיש לו מש זמ יפה כתבת‪ ,‬וכ בכתיבת‬
‫וכבר עברה לי' מצותו ועל מה יבר עתה דכיו‬ ‫תפילי לולי דעשייתה אינו גמר מצוה היינו‬

‫‪.¯˙ÂÈ· Ú¯‚ ‚‰ Ó ÏÚ Û‡ ÔÈί·Ó„ ÁÈÎÂ‰Ï '΢ ‡ˆ˜ 'ÈÒ „"¯ÂÈ 'Á· ÔÏ‰Ï '¯ .‡È‬‬
‫‪.[‚ 'ÈÒ ¯ÙÂÒ‰ ·˘Á ˙"¢·Â Á"ȉ Á"Ù ˙Âί· 'ω Ì"·Ó¯ 'ÈÚÂ] .(‡) ÂË 'ÈÒ ÏÈÚÏ ‰‡¯ .·È‬‬

‫˙˘‪· ‰·Â‬‬
‫‡‪ÔÈÏÙ˙ ‰ÊÂÊÓ ‰ÎÂÒ ˙ÈÈ˘Ú Ô‚Π,‰ÂˆÓ ¯Ó‚ ‰˙ÈÈ˘Ú Ôȇ˘ ‰ÂˆÓ ÏÚ Û‡ ÌÈί·Ó˘ ‚"‰ Ë"Ù ˙Âί· ÈÓÏ˘Â¯È‰ ˙Ú„Ï ‰¯Â‡ÎÏ .‬‬

‫‪˙·È˙Î ÏÚ ÔÓʉ ˙ί· ÔÈ ÚÏÂ] .Â˙ÈÈ˘Ú Ì„Â˜ ͯ·È ˙"Ò ˙·È˙Î ˙ˆӷ ‰"‰ .ÔÓÂȘ ÏÚ ÔÎÓ ¯Á‡Ï Ô˙ÈÈ˘Ú ÏÚ Í¯·Ó„ ˙ȈȈÂ‬‬

‫‪.[‡Ó¯˙ 'ÈÒ ‡"‚Ó '¯ ˙"Ò‬‬