Page 193 - HATAM-1
P. 193
ÊΘ ¯ÙÂÒ תשובה נב Ì˙Á
מברכי על ספירת עומר ,והכל שלא לזלזל המלאה הזרע אשר תזרע .ולעומת זה המערב
במנהג אבותינו בידינו ,ותמי' על תוס' סוכה מ"ד ספרי הגיו ע דברי תורה עובר על חורש שור
ע"ב שלא הביאו זה.·È
וחמור יחדיו וא הוא מנהיג ישראל מנהיג
‡˜ ‰Âלה' שישמע ויקבל דברי אלו ויהי' ה' עמו בכלאי .‡È
שהלכה כמותו ויצליח וישכיל כחפצו ÔÈÈÚÈÂמר ברמ"א סימ תר" ומג"א סקכ"ב כמה
וחפ א"נ לעבדי ה' .פ"ב כאור בוקר ליו ה' גדול כח המנהג שאנו מברכי בליל ב'
כ"ח שבט תקצ"ה לפ"ק. של פסח אקב"ו על אכילת מרור ובי"ט ראשו
.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó
הוא רק דרבנ ,ועוד שאנו סותרי עצמנו שהרי
˙˘· ‰·Â
]·¯[‰¯Â˙ ¯ÙÒ ˙·È˙Î ÏÚ ‰Î
מברכי לעשות תפילי כמבואר פ' התכלת )מב, ˘Ô‰Î Ûχ ‰"ÂÓ Í¯·‡‰ ˜È˙‰ È„ÈÓÏ˙Ï ÌÂÏ
ב(‡. ".È
Ó"ÓÂאומר אני לקיי דברי הרב המשיב שי' ÏÚÂדברי מכתב פלפול ארו שאינו נוגע לדינא
ולהביא ראיה לדבריו מברכת להכניסו הלכה למעשה לשעתו לא אוכל ליקח מועד
בבריתו של א"א ע"ה שאי אנו מברכי עובר לעיי ולהשיב מפני טרדות רבות להשיב לנצרכי
לעשיית קוד המילה כיו שיש בה מש זמ , הלכה למעשה .א מ"ש מ"ט לא מברכי על
וחיישינ שמא יארע קלקלה במילה ויתקלקל מ"ע של כתיבת ס"ת לרמב" )הל' ס"ת פ"ז ה"א(
ויניחנו ויל לו ,ע"כ מברכי בי מילה לפריעה. ולרוב הפוסקי דאפילו בזה"ז שאי עסקינו אלא
ועיי ברא"ש ס"פ ר"א דמילה ובב"י )יו"ד סי' בש"ס ופוסקי ,מ"מ מ"ע לכתוב ס"ת שהכתיבה
רסה( .וה"נ בתחלת כתיבת ס"ת לא מצי לבר , בעצמה מ"ע אעפ"י שאינו צרי ללמוד מתוכו,
ובתפילי אמרינ לעשות תפילי אחר שכבר ודלא כהרא"ש )הל' ס"ת סי' א( ,דנמצא להרמב"
נכתבי כהלכת והוא עוסק בגמר ותפירת ,אז עשייתה היא גמר מצוותו ואמאי לא יבר .אלו
הי' צרי לבר לעשות תפילי ,ולא לכתוב רק
לעשות תפילי כעי שמברכי במזוזה לקבוע דברי יפה הרגשת.
מזוזה ,ה"נ הי' צרי לבר לעשות לולי שאי
העשי' גמר מצוה .ובמעקה באמת אינו מבר ‰ÓÂשהשיב ל רב א' הטע שלא תקנו ברכה
אלא במכוש אחרו בשעה שסות הפרצה
האחרונה שלא יפול הנופל ממנו דקוד לזה משו עשיית המצוה נמש רב ,ואתה
דחית תשובה זו דהרי כמה מצות נמשכי
איננו מעקה וזה פשוט בעיני. ואפילו ספירת זבה היו מברכי עליה לולי שמא
תראה ותסתור אעפ"י שימיה נמשכי .הנה
‡ˆÓלפ"ז בתחלת הכתיבה בודאי א"א לבר לכאורה ה"ה נמי היית יכול להשיב מברכת
ספירת עומר שהמצוה נמשכת מ"ט יו ומברכי
בשו אופ ,ובסמו לגומרו מי לימא עלי' ,וא תשיב הת כל יו מצוה בפ"ע הוא
שאינו חסר אות א' שאינו יוצא י"ח עד אחר ונגמר לשעתו משו"ה מברכי ,א"כ ה"נ בזבה
הג"ה הנכונה ,ואז כשיהיה נגמר ההג"ה ואגלי אי הי' מקיי מ"ע של וספרה לה ,הי' כל יו
מילתא שהוא ס"ת כשר ,איגלי מילתא שכבר ויו מצוה בפ"ע .מיהו מ"ש ממעקה דמבר
קיי המ"ע משעה שתיק הטעות האחרו שמצא אעפ"י שיש לו מש זמ יפה כתבת ,וכ בכתיבת
וכבר עברה לי' מצותו ועל מה יבר עתה דכיו תפילי לולי דעשייתה אינו גמר מצוה היינו
.¯˙ÂÈ· Ú¯‚ ‚‰ Ó ÏÚ Û‡ ÔÈί·Ó„ ÁÈÎÂ‰Ï '΢ ‡ˆ˜ 'ÈÒ „"¯ÂÈ 'Á· ÔÏ‰Ï '¯ .‡È
.[‚ 'ÈÒ ¯ÙÂÒ‰ ·˘Á ˙"¢·Â Á"ȉ Á"Ù ˙Âί· 'ω Ì"·Ó¯ 'ÈÚÂ] .(‡) ÂË 'ÈÒ ÏÈÚÏ ‰‡¯ .·È
˙˘· ‰·Â
‡ÔÈÏÙ˙ ‰ÊÂÊÓ ‰ÎÂÒ ˙ÈÈ˘Ú Ô‚Π,‰ÂˆÓ ¯Ó‚ ‰˙ÈÈ˘Ú Ôȇ˘ ‰ÂˆÓ ÏÚ Û‡ ÌÈί·Ó˘ ‚"‰ Ë"Ù ˙Âί· ÈÓÏ˘Â¯È‰ ˙Ú„Ï ‰¯Â‡ÎÏ .
˙·È˙Î ÏÚ ÔÓʉ ˙ί· ÔÈ ÚÏÂ] .Â˙ÈÈ˘Ú Ì„Â˜ ͯ·È ˙"Ò ˙·È˙Î ˙ˆӷ ‰"‰ .ÔÓÂȘ ÏÚ ÔÎÓ ¯Á‡Ï Ô˙ÈÈ˘Ú ÏÚ Í¯·Ó„ ˙ȈȈÂ
.[‡Ó¯˙ 'ÈÒ ‡"‚Ó '¯ ˙"Ò