Page 197 - HATAM-1

‫‪‡Ï˜ ¯ÙÂÒ‬‬ ‫תשובה נד‬ ‫‪Ì˙Á‬‬

‫על העריות‪ ,‬לכ מסיי והתיר לנו הנשואות על‬ ‫למקו הוא ומבר עליו‪ ,‬וזה פשוט וברור‬
‫ידי חופה וקידושי ‪.‬‬ ‫בעזה"י‪.‰‬‬

‫‡·‪ Ï‬צלע"ג על הגאוני שתמהו על נוסח וצונו‬ ‫‪ ¯˜ÈÚ·Â‬נוסח אקב"ו על העריות העמיק והרחיב‬

‫על העריות‪ ,‬מאי קושיי הא עריות לשו‬ ‫פר"מ‪ ,‬והנה היה לנגד עיניו דברי‬
‫דבוק וחיבור מער איש ולויות )מלכי א‪ ,‬ז‪ ,‬לו(‪,‬‬ ‫הרא"ש והר" ריש כתובות ח' ע"א‪ .‬והנלע"ד‬
‫ומה שרגילי בלשונינו ע"ז וגילוי עריות ר"ל‬ ‫דלא נצטוינו להדיא לישא אשה אלא לפרות‬
‫עריות האסורי ‪ ,‬פי' אותו דביקות ומער שאסרה‬ ‫ולרבות ומי שיש לו בני מפנויה נמי מקיי‬
‫לנו תורה ואמרה לא תגלה ערותה מקו דביקות‬ ‫מצות פ"ו‪ ,‬אלא קרא כתיב ומלאה האר זמה‪,‬‬
‫של אותה אשה‪ ,‬אבל אשר קדשנו במצותיו וצונו‬ ‫נמצא אח נושא אחותו‪ ,‬ויעיי לשו הרמב"‬
‫על העריות על הדביקות של היתר ושל מצוה‬ ‫פט"ז מאי' ביאה הל' כ"ט‪ ,‬נמצא מטע זה א"א‬
‫והיינו בעילת מצוה או מער איש ולויות של‬ ‫לפרות ולרבות מפנויה א"כ אח נושא אחותו‬
‫ומרבה ממזרי ‪ .‬ולדעת מי שאוסר הדיוט בפלגש‬
‫מצוה‪ ,‬ועל זה נצטוינו ולק"מ‪.‬‬ ‫דהוי נמי בעילת זנות מטע הנ"ל כיו שהיא‬
‫מותרת לאחר‪ .‬סו סו איכא משו אח נושא את‬
‫‪ ‰ÓÂ‬שהרגיש פר"מ על טו"ז יו"ד סי' א )סקי"ז(‬ ‫אחותו‪ ,‬וא"כ ע"כ מצות פ"ו הוא שישא אשה‬
‫האסורה לעלמא נמצא אקב"ו על העריות שלא‬
‫שכתב ברכת שחיטה הוא על איסור אבר‬ ‫ישא את אחותו היינו אקב"ו לישא אשה בחופה‬
‫מ החי כמו אקב"ו על העריות‪ ,‬שנעל ממנו‬
‫דברי כל הראשוני הנ"ל שאי מברכי על‬ ‫וקידושי ‪.‬‬

‫השלילה אלא על החיוב‪ ,‬ג בעיני יפלא‪.‬‬ ‫‪ Ï"ÈÂ‬ע"ד חדוד קצת לשו והתיר לנו את‬

‫‪ ˙ˆ˜Â‬י"ל ע"ד הנ"ל כש שמברכי על שלילות‬ ‫הנשואות‪ ,‬דהנה הרמב" בפ' עריות מייתי‬
‫בש הפשטני שנותני טע לאיסור עריות‬
‫העריות דעי"ז נפק מינה חיוב לקדש את‬ ‫שלא יהיה רגיל אצלה כתרנגולת וירבה‬
‫האשה ולישא‪ ,‬ה"נ ע"י שנצטוינו לאכול בשר‬ ‫בתשמיש‪ ,‬והרמב" )יח‪ ,‬ו'( דחה דבריה ‪ ,‬א"כ‬
‫בי"ט וכ בשר קדשי ונצטוינו אל אמה"ח‪,‬‬ ‫אי התיר לישא אשה ע"י חופה וקידושי ‪ ,‬אע"כ‬
‫ממילא צרי לשחוט‪ .Â‬ועיי רמב" פ' בראשית‬ ‫עריות חק מחוקי התורה הוא ע"ש‪ .‬והשתא לפי‬
‫בפסוק הנה נתתי לכ את כל עשב וכו' )א‪ ,‬כט(‬ ‫טע הפשטני לא שיי מ"ש לעיל דמשו"ה א"א‬
‫שמסיי ש וז"ל‪ ,‬וזה טע השחיטה ומה‬ ‫בפנויה משו דא"כ אח ישא אחותו‪ ,‬דמה בכ‬
‫שאמרו צבע"ח דאורייתא וזו ברכתינו אשר נבר‬ ‫כיו שאינ מכירי זא"ז ואינ רגילי זע"ז‬
‫אקב"ו על השחיטה וכו' עכ"ל‪ .‬נראה מדבריו‬ ‫ליכא משו ערוה וממילא לא שיי נוסח הברכה‬
‫אחר שהרשה ית' לנו לאכול בשר בעלי חיי רצה‬ ‫אקב"ו על העריות‪ .‬אבל ממה שהתיר לנו‬
‫שלא נתאכזר ולרח עליה למעט צער ע"כ‬ ‫הנשואות לנו ע"י חופה וקדושי אעפ"י שרגילי‬
‫צוה לשחוט מ הצואר ומברכי אקב"ו על‬ ‫זה אצל זה ש"מ עריות חק היא‪ ,‬שפיר שיי‬
‫השחיטה כאילו נאמר אשר קב"ו לרח על‬ ‫חשש אח ישא אחותו ויוצדק נוסח הברכה אקב"ו‬

‫הבריות‪.Ê‬‬

‫˘‪.˜"ÙÏ ‚"ˆ˜˙ Ô¢Á Á"¯„ '‡ '„ ÌÂÈ ·"Ù ˙"ÏÈ‬‬

‫‪Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬

‫‪(‰"ˆ¯˙ Ì"È) ÌÈ Â˘‡¯ Ï˘ Ô¯ÙÒÓ 'Ò· ¯Â‡È· ¯˙È· (Ì˘ Ï" ‰ ‡"·˘¯‰ ˙"¢· ˙˜˙ÚÂÓ‰) ˙‡ÏÙ È"¯‰ ˙·Â˘˙· ‡È„‰Ï ‰"Π.‰‬‬
‫‪ȇ‰ ‡¯˜ÚÈÓ ‡Ï ,‰˘‡‰ ‰Ú ÓÓ„ ¯˘Ù‡Â ÌȯÁ‡ ˙Ú„· ‡ÈÏ˙„ ‚"Ú‡„ ÔÈ‡Â˘  Ì·ȷ ¯ÓÈÓÏ ‡ÎÈÏ È‡‰Â :205 'ÓÚ· Ì˘ Ï"ÊÂ‬‬
‫‪'ÈÚ .„ 'ÈÒ Á"‡ Ò"˙Á‰ ‰ÊÏ ÔÂÂÈÎ :Ì¢¯ ‡ˆÓ Ì˘ ‚"‰Ú ÁÎ˘Ó ÈÎÏ ÔÈ‡Â˘  ÌÂ·È ˙ÂˆÓ ‰ÈÏÚ ‡ÈÓ¯ È˙· ‡Ï‡ ˘È‡‰ ÔÓ ‰ÂˆÓ‬‬
‫‡‪¯ÓÂÏ ‡"‡Â ˙ÈÏ΢ ‰ÂˆÓ ‡È‰ ‡"‡΢ ·˙Î ‡ 'ÈÒ Á"‡ ‰È¯‡ Ì˘ ˙"¢·Â .È 'ÈÒ ‚"Á ‡"·„ Â"Ë 'ÈÒ Á"·‚ È È„ Ó"ÂÁ ‰ È· ȯÓ‬‬

‫"‪.ËÒ˜ 'ÈÒ ·‡Ê ÔÈÓÈ · ˙"¢ '¯Â ,ÂÓ 'ÈÒ ·"Á ˘‡ Ȅȯ˘ ˙"¢ 'ÈÚ .ÔÎ ÌÈ˘ÂÚ Â Èȉ ‡¯·ÒÓ˘ " ÂȈÂ‬‬

‫‪.·È 'ÈÒ ‡"Ù ˙·Â˙Î ˘"‡¯ ‰‡¯ .Â‬‬

‫‪.‡" ˙ ‰ÂˆÓ Í ÈÁ‰ ¯ÙÒÓ ‰Ê ÌÚË Â È·¯ ‡È·‰ „Î 'ÈÒ Â"Á· ÔÏ‰Ï .Ê‬‬