Page 198 - HATAM-1
P. 198

‫‪˙·¢˙Â‬‬  ‫אורח חיי‬                            ‫˜‪˙Âχ˘ ·Ï‬‬

         ‫˙˘‪‰ ‰·Â‬‬

‫]·¯‪[‰ ¢‡¯ ‰ÏÈ·Ë· ‰ÏÎÏ Â ÈÈÁ‰˘ ˙Î‬‬

 ‫ש דהוה עובר לעשיית הפריעה וצ"ע דהא מבר‬      ‫‪ ¢Ù‬היפה בשאלתו ע"ד מנהג מקומו שהכלות‬
‫להכניסו בבריתו של אאע"ה ולא נית פריעה‬
 ‫לא"א )יבמות עא‪ ,‬ב( ובריתו של א"א הוא החיתו‬  ‫כשטובלת טבילה ראשונה להכ לבעילת‬
‫וכבר עבר חל והל לו·‪ ,‬אלא הטע משו שלא‬          ‫מצוה מברכת שהחיינו אי ארי או לא ארי ‪.‬‬
‫יפרוש המוהל‪ ,‬וכתב באבודרה )שער ג'( אע"ג‬
‫דבמוהל עצמו ל"ח דהוא ידע בנפשו דבקי הוא‪,‬‬     ‫·‪ ˜"ȯ‰Ó‬שרש קכ"ח ענ ב' כ' שצרי ישוב‬
‫אבל האב תלוי בדעתו של מוהל חייש שמא‬
‫יתעל ויפרוש וכל שתלוי בדעת אחרי אי‬           ‫המנהג שלא לבר שהחיינו על‬
‫מבר עובר לעשיית ע"ש‪ .‬וא"כ י"ל מש"ס‬           ‫קידושי אשה ונישואי והניח דבר בלא טע ‡‪.‬‬
‫דפסחי פשיטא לי' דאי לבר עובר לעשיית‬           ‫ובשמלה חדשה סי' כ"ח )תבו"ש סק"ד( כ' הטע‬
‫ע"ש‪ .‬וא"כ י"ל מש"ס דפסחי פשיטא לי' דאי‬        ‫כמ"ש אבודרה כל מצוה דתלוי בדעת אחרי‬
‫לבר עובר לעשיית במה שתלוי בדעת אחרי ‪,‬‬        ‫אי מברכי ‪ ,‬וה"נ אולי לא יאבו ויתבטלו‬
‫ורק חשיב טבילה שתלוי בדעת עצמו שהרי מילה‬     ‫הקידושי והנישואי ‪ .‬ולא נלע"ד דע"כ לא פליגי‬
‫דפרי ש"ס הת מיני' לא פרי אלא מברכת‬           ‫רמב" וראב"ד פ"ג מאישות )הכ"ג( אלא‬
‫המוהל אבל להכניסו אינו מבר עובר לעשיית‬        ‫דלרמב" מבר אקב"ו על העריות קוד‬
                                             ‫אירוסי ‪ ,‬וראב"ד חייש שמא יחזרו בה ע"כ‬
                    ‫כנ"ל‪.‬‬                    ‫יברכו אח"כ‪ ,‬ומייתי ראי' מברכת להכניסו‬
                                             ‫שמבר האב אחר חתו הערלה שמא יפרוש‬
‫‪ ÈÓÏ˘Â¯È‰ÓÂ‬נמי ליכא ק' אהראב"ד די"ל‬          ‫המוהל ולא ימול‪ ,‬אבל עכ"פ מברכי עליה ‡*‪.‬‬
                                             ‫והנה ש מייתי ה"ה דברי רמב" דפליג‬
‫קדושי כס ושטר פשיטא לי'‬                       ‫אהראב"ד מהירושלמי דקאמר כל המצות מבר‬
‫דכל דתלוי בדעת אחרי אי לבר עובר‬               ‫עובר לעשיית חו ממקדש בביאה‪ ,‬פי' משו‬
‫לעשיית שמא יתבטל המעשה‪ .‬אבל מקדש‬              ‫ולא יראה ב ערות דבר‪ .‬משמע המקדש בכס‬
‫בביאה דאש בנעורת‪ ,‬והרי אפי' עדי יחוד ה עדי‬    ‫ושטר מבר עובר לעשיית ‪ .‬וכ בפ"ק דפסחי‬
 ‫ביאה מכ"ש כשהוא עמה במטה‪ ,‬והרי הורגי‬         ‫)ז‪ ,‬ב( בש"ס דיל כללא כייל רב כל המצות מבר‬
‫כשרואי דר המנאפי ופשיטא דאי לחוש‬             ‫עובר לעשיית חו מטבילה‪ ,‬ותו לא שייר מידי‬
 ‫לבטול ואפ"ה אי מברכי משו ולא יראה ב‬          ‫לא אירוסי ולא נישואי ‪ .‬ולפע"ד י"ל דהת‬
‫ערות דבר ולק"מ אהראב"ד‪ .‬וה"ה )ש ( העיד‬        ‫בפסחי הרי מפרשי תוס' דטע דטבילה משו‬
‫שבמדינות אלו נוהגי כהראב"ד ומ"מ בכל‬          ‫דלמא מחמת ביעתותא פרשה ולא טבלה‪,‬‬
‫גלילות אלו נוהגי כהרמב" וכ הוא בש"ע‬          ‫ומתחלה אמר הת בש"ס ג חו משופר שמא‬
‫א"ע סי' ל"ד‪ .‬ואפילו במדינות איטלי' וספרד‬     ‫תתקלקל תקיעתו ופרי א"כ מילה ושחיטה נמי‪,‬‬
‫דמקדשי קוד כתיבת תנאי וחר וקנס ושלא‬           ‫פי' אע"כ רוב מצויי אצל שחיטה מומחי ה‬
‫תחת החופה ונותני לה מהקידושי י"ב חדש‪,‬‬        ‫ולא חיישינ לקלקול א"כ שופר נמי‪ .‬ע"כ הדר‬
‫וא"כ בשעת קידושי יש לחוש דהדרי בהו‬           ‫בי' ורק טבילה דאיכא למיחש לקלקולא‪ .‬וא כ‬
‫ואפ"ה מברכי עובר לעשיית ‪ ,‬א"כ מכ"ש שאי‬       ‫הה"נ כל דאיכא למיחש לדלמא הדר בי' נמי‬
‫טע לבטל ברכת שהחיינו לגמרי מקידושי‬           ‫וכמו דקיי"ל דאי מברכי להכניסו עד אחר‬
                                             ‫המילה כמבואר היטב ס"פ ראד"מ‪ ,‬ועמ"ש רא"ש‬
  ‫ונשואי ויפה תמה מהרי"ק ודלא כשמ"ח‪.‬‬

                                               ‫˙˘‪‰ ‰·Â‬‬

                                                  ‫‡‪.[Á 'ÈÒ ·"ÁÂ Ê 'ÈÒ ‡"Á ÊÈ‚Á È"¯‰ÓÏ ˙ ˘ ˙ÂÎω ˙"¢ ‰‡¯] .‬‬
‫‡*‪ÌÚ ÔÈ‡Â˘ ÏÚ Í¯·Ó  ÈÈÁ‰˘ Ï·‡ .„ 'ÈÒ ÏÈÚÏ ÂÓˆÚ· Ò"˙Á‰ ¯‡È·˘ ÈÙÎ ÌȯÁ‡ ˙Ú„· ‰ÈÂÏ˙ ‰ ȇ ‰ÂˆÓ‰ ̈ڄ ÌÂ˘Ó .‬‬

                                                                                    ‫‪.‰˙Ú„· ÈÂÏ˙ ‰Ê ,Âʉ ‰˘‡‰‬‬
                                                                  ‫·‪.ËÓ¯ È"ÒÂÒ Ì˘Â ÁÓ¯ 'ÈÒ „"¯ÂÈÁ ÔÏ‰Ï ‰‡¯ .‬‬
   193   194   195   196   197   198   199   200   201   202   203