Page 206 - HATAM-1

‫‪˙·¢˙Â‬‬ ‫אורח חיי‬ ‫˘‡‪˙ÂÏ‬‬ ‫˜‪Ó‬‬

‫בזה בטו"ז סק"ו ובמג"א סקי"ז בש הב"י‪,‬‬ ‫ואי הישראל עושה כנגדו בחול מותר דגוי‬
‫ואפ"ה שרי משו פסידא‪.‬‬ ‫אדעתא דנפשי' לחוד עביד וישראל נוטל חלק‬
‫ריווח שלו בחנ ‪ ,‬והרב"י השווה ג דעת‬
‫‪ ÔÈ ÚÂ‬הפסידא כ' מג"א סקי"ח וז"ל‪ ,‬וי"ל דמ"מ‬ ‫הרמב" כ ‪ .‬ומ"מ בש"ע )ס"א( סת כרב שרירא‬
‫גאו להחמיר והרמ"א ש סו הסעי מייתי דעת‬
‫באותו יו יש פסידא דחשבינ לכל יו‬ ‫הר" להקל ומשמע שכ נראה עיקור‪ ,‬ושוב סו‬
‫בפ"ע עכ"ל‪ .‬רוצה לומר כיו שלקח באורענדע‬ ‫סעי ג' מייתי רמ"א בנשתתפו ולא התנו תחלה‬
‫וצרי לשל להמל נמצא מגיע ליו זה ס מה‬ ‫יש להתיר ע"י קבולת והמג"א )סק"ח( גמג קצת‬
‫והוא הפסד‪ ,‬ונהי בכל זה אי היתר אלא בהפסד‬ ‫על היתר זה‪ ,‬וסיי ‪ ,‬וצ"ל כיו שיש לגוי חלק בו‬
‫גדול דומיא דמכס דאמרינ מתו שבהול יבוא‬ ‫לא חיישינ למראית עי ולכ מותר וכו' וה"ה‬
‫לאיסור גדול וכמ"ש ומשמע ג מתשו' מהרש"ל‬ ‫לשכרו בקבולת ולא ייחד לו שבת עכ"ל‪ .‬ונ"ל‬
‫סי' ק'‪ ,‬מ"מ סגי במניעת ריוח גדול כיו דעכ"פ‬ ‫דכל זה נדחק מג"א כיו דקאי נמי אשותפות‬
‫איכא נמי פסידא ממש דיומא‪ ,‬וא"כ כיו דשרינ‬ ‫רחיי ותנור‪ ,‬אבל בשותפות בחנות עדי ממכס‬
‫במכס כה"ג אפילו בלא שותפות א"כ עכ"פ‬ ‫שבסי' רמ"ד‪ ,‬דעיקור ההיתר בדברי אלו אי לא‬
‫בחנות דאיכא נמי שותפות ומכ"ש היכא‬ ‫שרית לי' איסור קל יעשה איסור דאורייתא‬
‫דשותפות כעי הר" הנ"ל דבכל השבוע עושי‬ ‫ובמכס שקיבל מ האוכלי שאי כא כתיבה לא‬
‫ביחד הישראל והגוי דלהר" מותר להדיא‪ ,‬א"כ‬ ‫שיי זה כמ"ש מג"א ש סקי"ז‪ ,‬ובחנות כותבי‬
‫פשיטא דשרי עכ"פ בקבולת ובהבלעה‪ ,‬פי'‬ ‫שהרי עיקור איסור מקח וממכר הוא משו שמא‬
‫ששכור הוא לכל ימות החול ליקח מכל ככר כ‬ ‫יכתוב‪ ,‬ואפילו במכס שלוקחי מסחורה‬
‫שכותבי ושפיר איכא למיחש לאיסור דאורייתא‪.‬‬
‫וכ ‪.‬‬ ‫לעומת זה הרי הוא מצוה לגוי להדיא לכתוב‬
‫בשבת‪ ,‬משא"כ בחנות אע"ג דאתי למכתב אבל‬
‫‪ Î"‡Â‬בנידו שלפנינו דאיכא כל הני שלקח‬ ‫אינו מצוה לגוי לכתוב‪ ,‬וסברה זו נזכרה בנב"י‬

‫באורענדע מהשר והגוי שות עמו כל‬ ‫ח"ב ]או"ח[ סי' כ"ט‡‪.‬‬
‫ימות החול וג לקח בקבלנות ובהבלעה ואיכא‬
‫נמי הפסד רב יש להתיר‪ ,‬ובתנאי שיתפרס‬ ‫‪ ‡ˆÓ‬בחנות איכא תרתי לטיבותא שאינו מצוה‬
‫השותפות לכל באי שער עירו‪ ,‬ומשו"ה נ"ל דוקא‬
‫כשהשותפות עיקור א מעט א הרבה ושכר‬ ‫לגוי לעשות עבורו אלא שבות בעלמא‪,‬‬
‫קבולת הוא להיתר שבת‪ .‬אבל א הקבולת עיקור‬ ‫ואי לא שרית לי' אתי ישראל למכור ויבוא לכתוב‬
‫דהיינו שהוא באמת משרת שלו והשותפות נעשה‬ ‫ואיכא איסורא דאורייתא‪ ,‬משא"כ במכס‪ ,‬דאי‬
‫משו היתר שבת קשה לסמו דודאי איכא מ"ע‪,‬‬ ‫במכס מסחורה דאיכא למיחש שיעשה ישראל‬
‫עיי לשו מג"א סי' רמ"ה סו סעי ח' הנ"ל‪.‬‬ ‫איסור תורה לעומת זה מצוה לגוי לכתוב‬
‫א שיהיה הישראל יושב ומשמר אפילו בסמו‬ ‫פתקאות המכס‪ ,‬ובמכס אוכלי דליכא אלא‬
‫לו אע"פ שיצא ההיתר מהט"ז ססי' רמ"ד שומר‬ ‫שבות בעלמא‪ ,‬א לעומת זה הא ליכא למיחש‬
‫נפשו ירחק‪ ,‬וכבר צווח הגאו בעל תוס' שבת‬ ‫שיבוא הישראל לאיסור דאורייתא‪ ,‬וכבר עמד‬
‫)סקי"ט( על זה וסיי מוטב שיהי' שוגגי ואל‬
‫יהי' מזידי ·‪ .‬ורגיל אני לומר למוכרי יי"ש‬

‫˙˘‪Á ‰·Â‬‬
‫‡‪˙"„‰Ó· È"·Â ‰ Ï"Ê .‰Ú ı·Â˜ ÔÓ‡ ‰ ÔÂȈ ¯ÓÂ˘Ó ,ÌÈÏ˘Â¯È ÔÂÎÓ ˙¯Â„‰Ó Á"‡ ˙"È·Â ÛÂÒ·˘ ˙ÂÙÒ ‰ ˙·¢˙· „ÂÚ ‰‡¯Â .‬‬
‫˘‪‰·È˘È· ÈÓ ‡Î‰Â ,‰¯Â˙ ¯ÂÒȇ ‡Â‰ ‰·È˙Ή È"Ú Ó"Ó ,Ô ·¯„ ¯ÂÒȇ ‡Â‰ ÂÓˆÚ „ˆÓ ÒÎÓ‰ ˙Ï·˜˘ Û‡˘ ˘¯ÂÙÓ È¯‰ :Ì‬‬
‫·‪·È˘‰ χÂÓ˘ '‰ÂÓ ÌÏ˘‰ ÌÎÁ‰ ÛȯÁ‰ ·¯‰ È ·Â .‡˙Èȯ‡„ ‰Î‡ÏÓ Ô‡Î ˘È Î"‡Â ,¯ÎÂÓ˘ ‰Ó Ò˜ Ù· ·Â˙ÎÏ Íȯˆ ¯ÎÂÓ‰˘ ˙ Á‬‬
‫‪˙ Á· Â·È˘ÂÓ˘ ÔÂÈÎ Ó"Ó ,˙·˘· ¯ÂÎÓÈ˘ ˘Â¯ÈÙ· Ȅ‰ȉ ÂÏ ¯Ó‡ ‡Ï˘ Û‡ ‰¯ÈÎÓ‰ Û‚ ‡ÓÏ˘·˘ ,‰¯Â˙ ¯ÂÒÈ‡Ï ÈÓ„ ‡Ï„ ÈÏ‬‬
‫‪‰·È˙Ή Ï·‡ ,˙·˘· ¯ÎÂÓ˘ ‰Ó· È ‰˙Ó χ¯˘ÈÏ ‰ÈÏ ‡ÁÈ Â Ï‡¯˘È Í¯ÂˆÏ ‡Â‰ ¯ÎÂÓ È¯Î ‰˘ ‰Ó ,ÌÂÈ Ïη ¯ÂÎÓÈ˘ ‰ÈÏ ‡ÁÈ‬‬
‫·‪‰˘ÂÚ ˙·˘· ·˙ÂΠȯΠ‰˘ ‰·È˙Ή ,‡¯Á‡ ‡ÓÂÈ· ‡ ‰ÏÈÏ· ·Â˙ÎÈ Ì‡ ‡ ˙·˘· ·˙ÂΠ̇ ‰Ê· χ¯˘È‰Ï ˙ÙÎȇ ‰Ó Ò˜ Ù‬‬
‫¯˜ ‪‡ÓÏ˘·„ ,È · ÔÂÈÎ ‰ÙÈ ,È·Ï ÁÓ˘È È · ÌÎÁ ̇ È˙¯Ó‡Â .χ¯˘È Í¯ÂˆÏ ‰·È˙Ή Ôȇ Î"‡Â ,‰Á΢‰ ÔÓ ‡¯È˙Ó˘ ÂÓˆÚ ˙·ÂËÏ‬‬
‫‪·È˘ÂÓ Ï‡¯˘È‰˘Î Î"‡ ,ÒÎÓ‰ ˜ÏÈÒ˘ ˙‡¯‰Ï Íȯˆ ‡Â‰ ȯ‰˘ ·˙Î ‡Ï· Ô˙È ‡Ï ÒÎÓ‰ Ô˙ ˘ ‰Ê Î"‡ ,·Â˙ÎÏ Ìί„˘ ÌÂ˜Ó ÒÎÓ‬‬
‫‪Î"‡ ,‰·È˙Î ‡Ï· ¯ÂÎÓÏ ¯˘Ù‡˘ ÔÂÈÎ ˙ Á· ·È˘ÂÓ· Ï·‡ ,ÂÏ Â ˙È ‡Ï ‰·È˙Î ‡Ï·„ ·Â˙ÎÈ˘ Â·È˘ÂÓ ˙·˘· ÒÎÓ Ï·˜Ï ȯΠ‰‬‬

‫‪.Ì˘ È"·Â ‰ Ï"ÎÚ ·Â˙ÎÏ ‡Ï Ï·‡ Â·È˘ÂÓ ¯ÂÎÓÏ ‰ÏÁ˙Ó‬‬
‫·‪‡Ï .‡„ÈÒÙ ‰È· ˘"Ï Ê‡„ Ì"ÂÎÚÏ Â¯È΢ӢΠ‡˜Â„ ‡Ï‡  ȇ ,¯Ò‡˘ ‡"‚Ó‰ ˙Ú„Ï Ì‚˘ ˙·˘ ˙ÙÒÂ˙‰ ·˙Î Ì˘ ÔÏ‰Ï Ìχ .‬‬

‫‪.˜ÒÚ‰ ÔÓ „ÂÚ Â¯·„È ‡Ï˘ ¯‰ÊÈ ˜¯ ,¯È˙‰Ï ‚‰ Ó‰ ÔΠ‡„ÈÒÙ ÌÂ˘Ó È¯˘ ÂÏ Â· ‚È ‡Ï˘ Â¯Ó˘Ó ·˘ÂÈ ÂÏ˘ ‡Â‰˘Î ÔÎ‬‬