Page 209 - HATAM-1
P. 209
‚Ó˜ ¯ÙÂÒ תשובה נט Ì˙Á
בעצמו אפשר שאי להתיר .מ"מ איני אומר בו נתפרס הדבר שוב ליכא מראית עי ורק משו
לא איסור ]ולא היתר[ כיו דמידי דרבנ הוא ורק שחז"ל סת אסרו ,אז נימא אנ שזה לא הוזכר
משו חשדא ואולי שההפסד גדול ורב יותר
ממכס ומטבע ואי לדמות העניני ,בשג לדעת כלל בדברי חז"ל דזה כמכר.
הרמב" בפי' המשנה ספ"ק דע"ז אינו חושש
כלל לחשדא דישראל דכ' שהגויי יחללו ה' ‡ˆÓלפ"ז היכא שנשתנה מנהג המדינה
ויאמרו ישראל לא מנטרי שבתא ,משמע דס"ל
דלא נחשדו ישראל על השבתות וכל א' ידי להשכיר מרח בכל סביבותינו ,לא בעי
שכירות כלל לשני הרבה ,דהכל כמנהג המדינה,
אותו לזכות ורק משו חלול ה' דגוי . ולא מיירי הרא"ש משני הרבה והו"א אפילו
שכירות ליומו מהני ,משו"ה הוצר דליומא
‰‡¯ Âדזה היה בימי הראשוני שהיו טובי
עכ"פ לא ישכירנו משו שכר שבת.
מאלו שלא הורגלו ישראל לאמור לנכרי
בשבת לעשות לו שו מלאכה להח תנור Ó"Óבהא סלקינ דיש לנו עמוד גדול דהרא"ש
ולהדליק ולכבות נרות ,והיו הגוי יודעי שאי
שו מלאכה של ישראל נעשית בשבת ע"י גוי, והטור ורבינו ירוח מתירי להדיא באופ
וא"כ א יראה שגוי מחמ מרחצו של ישראל הנ"ל ,וזה דעת הב"ח ושכ הסכי לדינא בס'
יאמרו ישראל לא מנטרי שבתא .אבל בזמנינו אלו תוס' שבת לפרש קרוב לזה ולא מצינו מי שיפליג
ע"י שנפוצו ישראל בארצות הצפו הקרי בימי
הקור ,והוצרכו בשבת להח תנור בית החור ע"י על זה בעיקר הדי .
גויי ,ועי"ז רבה המכשלה בעו"ה שהגוי עושה
מלאכות הרבה בשבתות הרבה בשביל ,וגוי ‡ˆÓא יקצו עמו על כ וכ בישולי ית
שבמדינותינו סוברי כי כ הוא שמירת שבת,
ישראל לא יעשה אבל אומר לגוי ועושה ,א"כ אי לו כ וכ ולא יקפיד כלל עמו על זריזות
כא חלול ה' בבישול שכר בשבת ע"י גוי שלא המלאכה ,ויש לנו עוד קולא דהרי עכ"פ היה
הגוי יכול לבשל סכו יורותיו ביו א' ולנוח
יאמרו לא מנטרי ישראל שבתא עי"ז טפי. בשבת ומה שהוא אינו עושה כ אינו עושה אלא
לרצונו ואי לישראל שו הנאה ממלאכת שבת.
ÔÎÂבשביתת בהמה שכ' מעלתו ,הלא רעיוניו וסברא זו כ' מהרש"ל בתשו' סי' ק' ,אלא ש לא
קצ והכא עדי פטי דקצ נמצא הגוי נהנה
לנוכח יביטו היטב בהיתרי שכ' רמ"א סס"י והישראל אינו נהנה כלל ממלאכת שבת באופ
רמ"ו ,ולעמות זה מ"ש והחמיר בתשו' צמח צדק שקרוב לודאי שיהא זה מותר מדינא ,ורק משו
סי' ל"ה דכל הני היינו כשה כבר בידי גוי ע"ש מראית עי אסור דהיינו מראית עי דבני ביתו
אבל לא לכתחלה ,וא באנו לומר הפסד מרובה הדרי ש בכפר שמא יהיה מי שיחשדנו ששכרו
הוה דיעבד ,וג הצמח צדק מודה כמבואר
למעיי בדבריו היכא שאינו רק מניעת הריווח לזמ כנהוג בכל פועלי כאלו‚.
אלא הפסד גמור ע"ש. È˙¯ÊÁÂעל כל צדדי קולא להצילו מחשד זה
Ó"Óמידי לא תצא הוראה להיתר„ ,ועל זה אנו ולא מצאתי דבר ברור להתיר ,דלדמותו
למכס ומטבע שבמרדכי דמייתי ב"י סס"י רמ"ד,
מתפללי שתהי' פרנסתינו בהיתר ולא כבר כתב מהרש"ל בתשו' הנ"ל אפילו עשיית
באיסור ,ואי הכוונה בלא גניבה וגזילה שזו אינו מלח לא דמי להתיר מטע היתר מכס ומטבע
בידי שמי ,אבל הכוונה דברי האסורי ונצטר
להתיר משו הפסד פרנסתינו ,לשיזב רחמנא דהת הפסד גדול ,ועוד הוה כמציל מיד .
מאלו וכיוצא באלו. „ÂÚÂנ"ל כיו דלא התיר המרדכי אלא מטע
.˜"ÙÏ ‰"Ú˜˙ ¯"‡ 'Ê ˜"˘Ú ÌÂÈÏ È‚‰ ·"Ù דאי לא שרית ליה והוא בהול על ממונו
יעשה המלאכה בעצמו ע"ש .וא"כ תינח מלאכת
Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó הכתיבה )דמטבע( ]דמכס[ או חתיכת כס
למטבע ,שפועל ישראל יכול לעשותו בעצמו
וחיישינ .אבל בשול שכר שצרי אומ מופלא
אי )נמי( ]לא[ שרית ליה ,לא מצי ישראל למיעבד
‚.„ÂÚ ‰"„ Ò 'ÈÒ ÔÏ‰Ï ‰‡¯ .
„‡Î‰ ¯ÈÓÁ‰ Ò"Á‰˘ ·˙Π,Ï 'ÈÒ Á"‡ Ï"˙„‰Ó È΄¯Ó È˘Â·Ï ˙"¢· ÍÎ ÏÚ „ÓÚ .˘ÂÁÈÓ ˙È· ԇΠÔȇ˘ Ê È"ÒÂÒ ÏÈÚÏ '¯ .
.„ÂÚ ÔÈÚ ˙ȇ¯Ó ÌÂ˘Ó ‡Ï‡ ,ˆ"ˆ‰„ ‰ÈÓÚËÓ ‡Ï
