Page 214 - HATAM-1

‫‪˙·¢˙Â‬‬ ‫אורח חיי‬ ‫˜‪˙Âχ˘ ÁÓ‬‬

‫מ"מ דצערא דגופא דשלימי וכ רבי דמחסרי‬ ‫מפני השוללי אע"ג דפחד פתאו הוא ואיכא‬
‫דיורא לא גרע מחולי שאי בו סכנה שאומר‬ ‫למיחש אי שרית ליה אתי למיעבד איסורא‬
‫לנכרי להדיא ועושה מכ"ש להתיר עכ"פ איסור‬ ‫דאורייתא‪ ,‬י"ל דס"ל דלהחביא מעותיו לא שיי‬
‫קל כזה‪ ,‬ומכ"ש דאי לא שרית ליה אפשר דאתי‬ ‫שו איסור דאורייתא‪ ,‬וזה מבואר למעיי היטב‬
‫למיעבד איסורא רבא לשכור פועלי שכירי יו‬ ‫בלשו התרומות הובא ביתה יוס רס"י של"ד‪.‬‬

‫להדיא‪.‬‬ ‫‪ ‰ÏÂÚ‰‬מכל זה דלהתוס' ור"ת ותרומות וסמ"ג‬

‫‪ ÏÎÓ‬הלי טעמי שפיר באנפאי לחוות דעתי בפני‬ ‫והר" התירו לטלטל מוקצה משו‬
‫הפסד מרובה‪ ,‬ומבואר נמי דלאו דוקא טלטול‬
‫מופלגי תורה שבק"ק‪ ,‬וא דעת מסכמת‬ ‫מוקצה אלא ה"ה כמה שבותי הקלי ממוקצה‪,‬‬
‫להתיר אזי דרינא בהדייהו שיבא מכשורי‪ ,‬וה'‬ ‫וה דיד לפי מה שבארנו שאי בו איסור אלא‬
‫ירח ויבר את עמו בשלו ולא ישמע עוד בכי‬ ‫משו חשדא בעלמא ברור דלא חמיר כל כ‬
‫וזעקה בבתינו ולא שוד ושבר בגבולינו ויעלינו‬ ‫כטלטול מוקצה‪ ,‬דהא גזירת נחמיה ב חכליה‬
‫הוא ואפ"ה הקילו משו הפסד מרובה‪ .‬ומכ"ש‬
‫לציו ברנה‪.‬‬ ‫בנידו דיד דאפשר דאפילו הרמב" והרשב"א‬
‫והטור החולקי ולא חשו להפסד מרובה דממונו‪,‬‬
‫‪˜"˘Ú ÌÂÈÏ È‚‰ ·"Ù ˜"˜ ‰Ù Ì˙ÂÁ‰ „"Ή‬‬
‫‪.˜"ÙÏ Ë"Ò˜˙ ·‡· ¯˘Ú ‰˘ÓÁ‬‬

‫‪.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬

‫˙˘‪‡Ò ‰·Â‬‬

‫]· ‪[˙·˘· ˙¯·˜‰ ˙È· ˙ÓÂÁ ÔÈ‬‬

‫מנטרי שבתא שהרי ה אינ מניחי לעשות‬ ‫˘‪È" ı"Î „„ ‰"ÂÓ ‚ÏÙÂÓ ‡ÏÙÂÓ‰ ·¯‰Ï ÌÂÏ‬‬
‫מלאכת בפרהסיא ביו איד ‪ ,‬ובודאי אי חילוק‬ ‫‡·„˜"˜ ¯‪.‡"ÚÈ ÚËÚ‬‬
‫בזה א הבהכ"נ הוא נבנה על קרקע ישראל או‬
‫על הקרקע גוי המשכיר לישראל כיו שהבני‬ ‫‪ ÌÚÂ‬מכתבו הגיעני השתא הכא והשליח ממהר‬
‫הוא של ישראל‪ .‬ולא דמי לרחוב כלל דאי‬
‫שייכות לישראל כלל דשיי להשר‪ ,‬וג ידוע הוא‬ ‫מאד מפני הכנסת כלה ע"כ לא אוכל‬
‫מה שמפני האשפה ברחובות בשבת הוא מפני‬ ‫להארי בשג שאני חו למחיצתי וספרי אינ‬
‫יו איד שביו א' ואי הי' ידינו תקיפה היו‬
‫מפני הרחוב בערב ש"ק לכבוד השבת‪ ,‬נמצא‬ ‫אתי עמי‪.‬‬
‫פינוי הרחוב אינו נקרא ע ש ישראל‪ .‬מה שאי‬
‫כ בהכ"נ ומכ"ש בית הקברות שמתי ישראל‬ ‫‪ ‰ ‰Â‬שאלתו אודות בני חומות בית הקברות‬
‫קבורי ש ומצבות עומדי ש וכל רוא יכירו‬
‫כי הוא מלאכת ישראל פשיטא דאיכא חילול‬ ‫שהקבלני א"י אינ רוצי לשבות‬

‫הש טפי‪.‬‬ ‫ממלאכת ב' ימי זא"ז יו ש"ק ויו איד‬
‫שלה ‪ ,‬וג בלא"ה איכא למיחש שיתבטל חלילה‬
‫‪ ¯ÓÂÏÂ‬דאולי משו כבוד המתי לא ניחוש‬ ‫לגמרי כי הבני ההוא כקו בעיני השרי וצרי‬
‫השתדלות רב ואיכא כמה חששות הידועי ‪ ,‬ג‬
‫לח"ה ובפרט מילתי' כבר אמורה‬ ‫גו הקרקע אינה של ישראל רק מוחכרת על זמ‬
‫דשכיחי טובא שמה חטוטי שכבי ואיברי‬
‫מתגוררי בפי חזירי ועל ידי בני החומה יהיה‬ ‫משרי כמשפט מדינה זו וא"כ אי המלאכה‬
‫לה למשמרת לבלתי יהיה למרמס‪ ,‬מ"מ נראה‬ ‫נקראת על ש ישראל ככל אלו דברי מעלתו‪.‬‬
‫ראיה לאסור מפ"ק דביצה )ו‪ ,‬א( מת בי"ט שני‬
‫יתעסקו בו ישראל דכחול שוי' רבנ ‪ .‬ומסיק‬ ‫˙˘‪ ,‰·Â‬אומר אני כי פשוט הוא דבקבלנות אי‬

‫כא איסור רק מפני חשדא‪ .‬ומג"א סי'‬
‫רמ"ד )סק"ח( כתב שסומכוס עצמ בתיקו הרחוב‬
‫בשבת אחד דעה בי"ד סי' קמ"א סעי ד' דברבי‬

‫ליכא חשדא‪ ,‬אלא שהעלה משו חלול הש‬
‫אסרינ בני בהכ"נ‡ למה יאמרו הגוי ישראל לא‬

‫˙˘‪‡Ò ‰·Â‬‬
‫‡‪.˙·˘ ÈÏÏÁÓ Â·¯˙ ˘ Ê"‰Ê· ˘"ÎÓ ‡„˘Á ‡Îȇ ÌÈ·¯· Ì‚˘ Ì"·Ó¯‰Â Û"ȯ‰Î ¯˜ÈÚ‰„ ·˙΢ ‚Ó 'ÈÒ Â"Á ÔÏ‰Ï ‰‡¯ .‬‬