Page 219 - HATAM-1
P. 219

‫‪‚ ˜ ¯ÙÂÒ‬‬  ‫תשובה סב‬                              ‫‪Ì˙Á‬‬

‫אי בעי אפי לה פחות מה' רבעי ‪ ,‬ופירש"י דאי‬       ‫שס"ל לא הגיע הקט עדיי לדעה כזו להקנות‬
‫הוה בעי לאיערומי הוה מצי לערומי בהתירא‪,‬‬         ‫לאחרי ‪ ,‬ומשו"ה פרי ר"א ממע"ש כיו דקני‬
‫משמע הערמה דבעלי כיסי איסורא הוא‪ ,‬ואי ס"ד‬        ‫של הערמה הוא היינו הערמה של היתר כדר‬
‫לית ביה איסורא אלא הפקעת מעשר וחלה‪ ,‬קשה‬         ‫טבלא של אשה וזק שהלוה לכל בני הכפר‪ ,‬מ"מ‬
‫הא בפחות מה' רבעי והכנסת פרי במו נמי‬            ‫מי שאי דעתו שלימה אי ביכלתו דעתו לקנות‬
‫מפקיע ומה לי הא או הא‪ ,‬אע"כ בעלי כיסי‬           ‫כה"ג שאפילו אשה גדולה הוה ס"ד שלא יכולה‬
                                                ‫לכוו ולהקנות‪ ,‬וכיו דחזינ דסומ בדאורייתא‬
   ‫איסורא משו דאי דעת גוי גומר לקנות‪.‬‬           ‫על שפחה העברית הקטנה ש"מ דעת שלימה‬
                                                ‫אפילו ע"ד הערמה מכ"ש להקנות לאחרי קני‬
‫‪ Ê"ÙÏÂ‬צ"ל הא דתנ במתני' דמע"ש אבל לא לבנו‬       ‫ממש בלי הערמה‪ ,‬ודחי ש"ס דלמסקנא אי קט‬
                                                ‫מקנה לאחרי וה"ה אינו קונה ע"ד ההערמה‬
‫ולבתו הקטני ולא לעבדו ולשפחתו‬                   ‫הנ"ל רק רבנ סמכו בשלה ולא בדאורייתא‪ .‬זהו‬
 ‫הכנעני מפני שיד כידו‪ ,‬תיפוק ליה שאי בה‬         ‫פירוש כוונת הראשוני בסוגיא בלי ספק לע"ד‪.‬‬
‫דעת לקנות כה"ג דהרי בנו ובתו הקטני מיירי‬
 ‫בלא הגיעו לעונת נדרי ועבדו ושפחתו הכנעני‬       ‫‪ ‰ ‰Â‬נראה דדעת הגאו בכור שור דגוי אי דעתו‬
‫גוי נינהו ואי בה דעת לגמור ולקנות ומה צ"ל‬
‫מפני שיד כידו‪ .‬וי"ל עבד ושפחה הכנעני עדיפא‬      ‫לקנות בכה"ג ומסתיי מה שמצינו באיתתא‬
‫מגוי לעני זה וצ"ע‪ .‬אלא לכאורה ראי' ברורה דגוי‬    ‫ישראלית אבל גוי מנ"ל‪ ,‬והא דנהגינ למכור חמ‬
‫יש בו דעת לקנות בהערמה ממ"ש תוס' וכל‬            ‫בכה"ג משו דהוה נמי דרבנ אחר שביטל‪ .‬ודבריו‬
‫הפוסקי במכירת מבכרת לפטור מבכורה‪ ,‬וצ"ל‬           ‫צל"ע לכאורה‪ ,‬דממנ"פ אי ביטל כבר שוב אי‬
‫אי הכי נמי מדאורייתא מהני‪ .‬ומיהו רבנ לא‬         ‫מוכר לנכרי מה שכבר ביטל והפקיר‪ ,‬ואי מכר תחלה‬
‫סמכו ואסרו גבי בעלי כיסי ובבכור‪ ,‬משו חשש‬         ‫קוד שביטל הרי אי כלו תועלת במכירה זו‪ ,‬ואי‬
  ‫קדשי בזמ הזה אוקמוהו אדי תורה כנ"ל‪.Â‬‬          ‫נאמר לכשיבטלנו אח"כ תחול המכירה למפרע זה‬
                                                ‫דבר שאי הדעת סובלו‪ ,‰‬אע"כ ס"ל גוי דעתו לקנות‬
‫‪ ‰ ‰Â‬יעיי בש"ס נדרי מ"ד ע"א ופ' וכ בש"ע‬         ‫כה"ג‪ ,‬ועיי מג"א רס"י תמ"א כתב לקנות חליפי‬
                                                ‫בכליו של גוי הקונה‪ .‬וכבר כתבתי לעיל דמשמע‬
‫ח"מ סי' רע"ג דכל הפקר לזמ אינו הפקר‬             ‫ברשב"א מי שיש לו דעת להקנות בכליו יכול לקנות‬
‫אלא א כ אתי ליד זוכה ע"ש‪ .‬וא"כ צ"ע בטא"ח‬        ‫בערמה כנ"ל‪ ,‬וכל קני הכלי של קונה איננו אלא‬
 ‫סי' רמ"ו ובט"ז ש סק"ה בהפקיר בהמתו רק ליו‬      ‫קני של ערמה כנ"ל שיודע שסופו להחזיר לו‪.‬‬
‫השבת מה יועיל הלא לא אתי ליד זוכה‪ .Ê‬וצ"ל כיו‬    ‫ואע"ג דפליגי אי גוי קונה בחליפי ‪ ,‬מ"מ למא‬
‫שהוא ביד עכו" אפילו רק בשכירות ושאלה‬            ‫דס"ל דקונה בחליפי מוכח דגוי דעתו לקנות כנ"ל‪.‬‬
‫והעכו" אינו יודע שהפקירו בעליו‪ ,‬מ"מ הוי ליה‬     ‫והחולקי ס"ל דגו קני של חליפי זאת התעודה‬
‫כאילו אתי ליד זוכה‪ .‬וצ"ע בזה כבר נתעוררתי עליו‬  ‫בישראל כתיב‪ ,‬אבל לא מטע שאי דעתו לקנות‪.‬‬
‫בחי' למס' נדרי )אעתיקנו בסו התשובה אי"ה(‪,‬‬
‫ועיי רדב"ז ח"ב ]בד"א‪ :‬ח"א[ סי' י"ג העלה‬         ‫‪ Ï" Â‬קצת ראיה לדברי הגאו בכור שור ממנחות‬
‫דהפקר הוא הדר הגרוע שבדרכי היתר שכירות‬
‫בהמה בשבת‪ ,‬אולי מטע הנ"ל‪ .‬ועכ"פ הרווחנו‬         ‫ס"ז ע"ב דפרי אי הכי חלה נמי ומשני חלה‬
‫בזה מה שאומר‪ ,‬דאפשר מה שהצריכו חז"ל לבער‬

                                                                 ‫‪.Â"Ë˜Ò Ë 'ÈÒ ‰ˆÓ ıÓÁ ˙ίÚÓ Á"„˘ ‰‡¯ .‰‬‬
‫‪ÁÈ˘ 'ÈÒ „"¯ÂÈ Ò"˙Á ˙"¢ 'ÈÚ .Á 'ÈÒ ÁÒÙ È È„ Ì„‡ ˙Ó˘ '¯Â .¯ÂÎ·Ó Ì‚ ¯Â˘ ¯Âη‰ ÏÚ ‰˘˜‰ ‡"È˜Ò ÁÓ˙ 'ÈÒ Á"˜ӷ .Â‬‬

                                                                                      ‫‪.¯ÂÎ·Ï ıÓÁ ÔÈ· ˜ÏÁÏ Î"˘Ó‬‬
‫‪ȇӇ ‰ÈÏÚ ÌÈ·ÎÂÎ „·ÂÚ‰ ˙¢¯ ȉ È΄ [È"·‰ Ï˘] Âȯ·„· ˜„˜„Ï ˘È :Ï"Ê · 'ÈÒ ¯˜Ù‰Ó ‰ÈÎÊ 'ω Ìȯه ‰ ÁÓ‰ ‰Ê ÏÚ „ÓÚ ¯·Î .Ê‬‬
‫‡‪ÔÂÈ΄ ˜"‰„ ˘¯ÙÏ ¯˘Ù‡Â .ÈÓ„ Û‚‰ ÔÈ ˜Î Â‡Ï ˙¯ÈÙ ÔÈ ˜Â ˙¯ÈÙ ÔÈ ˜ ‡Ï‡ ‰ÏÚ ÌÈ·ÎÂÎ „·ÂÚÏ Ôȇ„ ÔÂÈÎ ‰· ˙ÂÎÊÏ ÏÂÎÈ ¯Á‡ ÔÈ‬‬
‫˘‪È˙ȇ¯ Ï·‡ ‰· ‰ÎÊ Ê"‰ ‰ È„Î ‰Î˘Ó„ گȇ ȇ„ "‰‡ Ï·‡ ‰˙ ˜Ï È„Î Â È„Î ‰· Í¢ÓÏ ÏÂÎÈ Â È‡ ÌÈ·ÎÂÎ „·ÂÚ‰ ˙¢¯ ˙Á˙ ‡È‰‬‬
‫·‪˙ÂÎÊÏ ÏÂÎÈ Â È‡ ̇„ ‰‡¯ ‰Ê ÔÈ„ Ôȇ „"ÚÏ .Âȯ·„ Âχ ‰¯È˜Ù‰˘ ÔÂÈÎ ¯·ÂÚ Â È‡ Ó"Ó ‰· ˙ÂÎÊÏ ÏÂÎÈ Â È‡ ˙·˘· 'ÈÙ‡„ ·˙΢ Ú"ÓÒ‬‬
‫·‪.‰ÊÏ ÂÈ˙¯ÈÙ ‰ÊÏ ¯˜Ù‰ Â ÈˆÓ ‡Ï„ ·"Î 'ÈÒ Ô¯‰‡ È · 'Ò· ‡ȷ‰ ÈÓÏ˘Â¯È· ÔÈÈÚ ¯È˜Ù‰Ï ‰Ê ¯Ó‚ ‡Ï Î"‡ ˙·˘· 'Èه ̄‡ Ì¢ ‰‬‬
‫‪‡Ï ÔÓÊÏ ¯˜Ù‰ Ï΄ ÁÎÂÓ Ìȯ„ „ ‡ÈÈ‚ÂÒ‰Ó„ ÔÈ·‰Ï Íȯˆ ¯Â·ÚÈ ‡Ï˘ È„Î „·Ï· ˙·˘ ÌÂÈÏ Â˙Ó‰· ¯È˜Ù‰Ï ÏÂÎÈ„ ·˙΢ ÔÈ„‰ ¯˜ÈÚ·Â‬‬
‫‪‰ÎÊ ‡Ï„ ‰ÓÎ Ï΄ ‰ÈÏ Â„ÂÓ ÔÓÊÏ ¯È˜ÙÓ·Ï·‡ Ì˙Ò ¯È˜ÙÓ· ‡Ï‡ È"¯‡ È‚ÈÏÙ ‡Ï Ô ·¯ 'Èه ¯Á‡ · ‰ÎÊÈ˘ „Ú ÌÈÏÚ·„ ‡˙¢¯Ó ˜ÈÙ‬‬
‫·‪· ¯ÂÊÁÏ ÏÂÎÈ È ˙˜„ ‡˙Èȯ·„ Ï"¯„ ‡ÈÈÂ È˘Î ‚"ÓÒ‰Ï Ï"Ò„ ¯ÓÂÏ ¯˘Ù‡ 'ȉ 'È· ¯ÂÊÁÏ ÏÂÎÈ ÈΉ ÌÂ˘Ó Â˙¢¯Ó ‡ˆÈ ‡Ï ÔÈÈ„Ú ¯Á‡ 'È‬‬
‫¯"‪'ÈÙ‡ ‡¯ÂÒȇ ȉ„ ÔÂÈÎ ‡Î‰„ ÈÏ ‰‡¯ ÔÎÏ ‡ÏÂÚ„ ‡ÈÈÂ È˘Î Ï"Ò„ ‰‡¯ Ìȯ„ '‰· Ï"Ê Ì"·Ó¯‰ ȯ·„Ó Ï·‡ ‰È˙ÂÂÎ Ï"Ș ‡Ï ‡È‰ È‬‬

               ‫·‪.‡ ,„Ó Ìȯ„ ÈÓÏ˘Â „ 'ÈÒ ˙·˘ È È„ ‡"Á ·"Ó‡ ,‰Ó˜ 'ÈÒ ˜"„‰Ó ‡"Ú¯ ˙"¢ 'ÈÚ .Ï"ÎÚ .¯È˜Ù‰Â ¯Ó‚ ÔÓÊÏ ¯˜Ù‰‬‬
   214   215   216   217   218   219   220   221   222   223   224