Page 220 - HATAM-1

‫‪˙·¢˙Â‬‬ ‫אורח חיי‬ ‫˜ „ ˘‡‪˙ÂÏ‬‬

‫הרי שלו לפניו‪ .‬ועוד דהוי ליה כמקבל אחריות‬ ‫חמ ולא סמכו על הביטול שהוא הפקר‪ .‬ומ"ש‬
‫חמצו של חבירו בביתו של חבירו שהרי אי דעת‬ ‫הר" מפני שתלוי בלבות בני אד אינו מספיק‪,‬‬
‫הנפקד כלל שיהיה של עצמו אלא יהיה כיד‬ ‫שהרי כל הערמות המכירות ונתינות וקניני כ‬
‫בעה"ב וכל היכי דמונח כמונח ברשות בעליו‪.‬‬ ‫ה ‪ ,‬שאד יודע שסופו לחזור לו ומ"מ גמר‬
‫וכל זה מבואר ולא צרי ראיות לרוב פשיטתו‪,‬‬
‫נהי דלדינא לא הוה כמקבל אחריות חמצו של‬ ‫ומקני‪ ,‬וה"נ מאי שנא‪ .‬אלא הטע מפני שצרי‬
‫חבירו בביתו של חבירו אא"כ יחד לו בית ממש‪,‬‬ ‫לבטל ולהפקיר הפקר עול אעפ"י שיודע שסופו‬
‫אבל כל שקבלו בפקדו הוה כבית עצמו‪ ,‬היינו‬ ‫לחזור לו ולא יגע בו אד ‪ ,‬ולאחר הפסח יטלנו‬
‫לבתר דמרבינ מלא ימצא‪ .‬אבל מסברא חיצונה‬ ‫לעצמו אי בכ כלו ובלבד שיהיה כוונתו‬
‫יש כא ב' מעלות‪ ,‬א' שאי אחריות של שיהיה‬
‫כקנוי לו שהרי ביוקרא וזולא מחזירו לו בעינא‪.‬‬ ‫שעכ"פ הוא הפקר עול ‪ ,‬אבל חששו שיפקרנו‬
‫ועוד כל היכא דאיתא בי גזא דמריה איתא‪ ,‬זהו‬ ‫בדעתו על ז' ימי פסח ואז צרי שיבוא ליד זוכה‪,‬‬
‫ע"כ תיקנו שלא יועיל ביטול אלא ביעור דוקא‪.‬‬
‫א' ממיני אחריות‪.‬‬
‫‪ ‡˙˘‰Â‬א"ש מה שהקשיתי לעיל אבכור שור‪,‬‬
‫·' אותו שבתשו' רש"י‪ ,‬נהי דמיירי נמי מנפקד‬
‫די"ל דנהגו למכור קוד ביטול ובאמת‬
‫ושואל דגי גזא דבעלי ישראל היא‪ ,‬מ"מ‬ ‫המכירה אינו מועיל מדינא דגוי אי דעתו להיות‬
‫האחריות עדיפא שקיבל ג יוקרא וזולא‪ ,‬ולא‬ ‫גומר וקונה קני כזה‪ ,‬א נפקא מינה כשיבטל‬
‫מצי למימר של לפני והוה כשל נכרי ממש‪,‬‬
‫ומ"מ פליגו עליה בזה כיו שאינו יכול למוכר ‪.‬‬ ‫אח"כ ג"כ אפילו יהיה בדעתו להפקיר חמצו רק‬
‫על ז' ימי ‪ ,‬מ"מ הוי ליה כאילו בא כבר ליד זוכה‬
‫‪ È˘ÈÏ˘‰‬האחריות דגזל אע"ג דאחריות גרוע‬ ‫שהרי הוא ביד הקונה‪ ,‬ופשוט שקני גרוע הלז‬
‫עדי לעני זה מהשכיר או השאיל בהמתו והגיע‬
‫ג"כ שהרי כשיחזיר גזילתו לא מחייב‬ ‫שבת ומקפירו‪ ,‬אבל לעול אימא ל מה שמקילי‬
‫באחריות יוקרא וזולא רק במיתה וגניבה‪ ,‬מ"מ לא‬
‫שיי לומר כל היכא דאיתי' בי גזא דבעלי איתי'‪,‬‬ ‫למכור בהמותיה לפט קוד פסח לא יועיל א‬
‫שהרי אינ יכולי להקדישו ולא כותבי עליו‬ ‫לא שיפקיר אח"כ ג"כ‪ ,‬ולבהמה לא יועיל ביטול‬
‫אדרכתא‪ ,‬נהי ג הגזל אינו יכול להקדישו‪ ,‬מ"מ‬ ‫בעלמא כמו חמ אלא בעי' הפקר בפני ג' בצירו‬
‫יפה כחו מכח הבעלי שהרי עכ"פ חייב באחריות‬ ‫המכירה ההיא‪ .‬אבל מ"מ צרי טע ‪ ,‬א"כ מ"ט‬
‫מיתה ג"כ‪ ,‬ומכ"ש גזל מנכרי שאינו בהשבה כלל‪Ë‬‬
‫פשיטא דמיחשב כשלו טפי מגזל ישראל‪ .‬ויש‬ ‫לא מחמרינ כ במוכר מבכרת‪ ,‬אע"כ ס"ל גוי יש‬
‫לתמוה על הדרת גאונו ביד אפרי סי' תקפ"ו‪.‬‬ ‫בו דעת לקנות מ התורה וכנ"ל‪.Á‬‬

‫‪ ¯Á‡Â‬הנחה זו יש לתמוה על ש"ס דפסחי ה'‬ ‫‪ ‰ ‰Â‬הרב"י בא"ח סס"י רמ"ו מייתי תשו' רש"י‬

‫ע"ב הנ"ל‪ ,‬מאחר דקיי"ל דבר הגור‬ ‫)סי' צה( להתיר ע"י קבלת אחריות מיתה‬
‫לממו לאו כממו דמי‪ ,‬מנ"ל לרבויי מלא ימצא‬ ‫גזילה וגניבה ויוקרא וזולא‪ ,‬ושיש חולקי כיו‬
‫דגבי חמ דנפקד עובר‪ .‬והרי קבלת אחריותו‬ ‫שאי הנכרי רשאי למוכרה הוי ליה כבהמת‬
‫גרועה כנ"ל‪ ,‬דלמא קרא אתי לרבויי אותו קבלת‬ ‫ישראל‪ .‬והדרת גאונו נתעורר בזה הא לא נעשה‬
‫אחריות דיוקרא וזולא כתשו' רש"י‪ ,‬או אחריות‬
‫דגזל כבמג"א תקפ"ו‪ ,‬ואפשר שקולי ה ב'‬ ‫שלו ע"י קבלת אחריות אלא גבי חמ דרבי‬
‫אלו ויבואו ג שניה ‪ ,‬אבל מנ"ל לאתויי קבלת‬ ‫רחמנא לא ימצא ל במצוי ל ‪ ,‬עיי פסחי ד‬
‫אחריות דנפקד הפחות משניה ‪ .‬אע"כ מוכח מזה‬
‫דאחריות כזה דיוקרא וזולא דנפקד ודגזל אפילו‬ ‫ה' ע"ב‪.‬‬
‫בלא יוקרא וזולא הוה בכל איסורא כשלו‪ ,‬רק‬
‫שאינו יכול להקדישו שאינו דומה לביתו‪ ,‬ואיש‬ ‫‪ ÔÎÂ‬קשה אמג"א סי' תקפ"ו סק"ה בישראל‬

‫המגביה ע"ז של נכרי על מנת לגוזלה‬
‫ולזכות בה כיו שחייב באחריות הוי ליה כשלו‬

‫ומייתי ראיה מחמ ‪ ,‬והא ראיה לסתור‪.‬‬

‫‪ ‰ ‰Â‬ג' מיני אחריות יש‪ ,‬א' אחריות של נפקד‬

‫שהוא רק מיתה וגניבה אבל יוקרא וזולא‬

‫‪.Ô·‰Â ,‡Ó˘ 'ÈÒ „"¯ÂÈ „‡Ò‡ È"¯‰Ó ˙"¢ Êˢ 'ÈÒ „"¯ÂÈÁ Ò"˙Á ˙"¢ ‰‡¯ .Á‬‬
‫‪‡¯˜Ó ËÚÓ˙ „Ó ‰¯Â˙‰Ó ÂÏ ¯ÈÊÁ‰Ï ·ÈÈÁ˘ ȯ‰ ,˘ÓÂÁ ‡Ï ԯ˜ ˜¯ ÌÏ˘Ó ÈÂ‚Ï Ú·˘ ‰„ „"‰ Ê"Ù ‰ÏÈÊ‚ 'ω Ì"·Ó¯ ‰‡¯ .Ë‬‬
‫‪ÁÓ˘ 'ÈÒ Ó"‰˙ ·"‰ ‡"Ù ‰ÏÈÊ‚ 'ω Ó"‰Ú˘ 'ÈÚ .È‚ ÏÊ‚ ÔÈ Ú· Ìȇ¯È‰ ˙Ú„ ¯Â‡È·· Î"˘Ó ‡ ,Ï ‰ÎÂÒ Ò"˙Á 'ÈÁ '¯Â .˘ÓÂÁ‬‬

‫‪.ÊÈ 'ÈÒ „È 'ÈÒ Á"¯‚‰Ï ˘Ï¢Ӊ ËÂÁ·Â ,‡"˜Ò‬‬