Page 225 - HATAM-1

‫‪Ë ˜ ¯ÙÂÒ‬‬ ‫תשובה סד‬ ‫‪Ì˙Á‬‬

‫עושה בבית ישראל שאסור מפני מראית עי ‚‪ ,‬וכל‬ ‫הבהמות בי בשבת בי בפסח כי מכירה גרוע כזו‬
‫דוחקי שנכנסו רבותינו בפרצה דחוקה להתיר‬ ‫לא יועיל אלא לחמ שאינו ברשותו של אד‬
‫במכס וכיוצא בו היה הכל משו הפסד מרובה‬ ‫ולא לבהמות ע"ש‪ ,‬וא"כ אי ערב לבו המ" הזה‬
‫וכמציל את שלו אבל הכא אי שו הפסד והלוקח‬ ‫להקל ראש להתיר ע"י הפקר הסחורה והיא‬
‫והמוכר שניה ישראלי חלילה להתיר‪ ,‬ועל‬ ‫בביתו של ישראל ולא הוציאו מרשותו ואי פיו‬
‫אקרו"ט למחות שלא יתחלל שבת בפרהסיא‬ ‫ולבו שוי והגוי עושה ע"ד ישראל‪ ,‬חלילה לא‬
‫ובטוח אני בהמ" ההוא שיחזור מהוראתו ויודה‬
‫ולא יבוש בעה"ז ולא בעה"ב ואז טוב לו‪,‬‬ ‫תהיה ולא תקו ‪.‬‬
‫ואבותינו לא עמדו על דעת ולא טובי אנחנו‬
‫מה יהי ה' עמנו ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו‪.‬‬ ‫‚' לו יהבינא ליה כל טעותיו האיכא משו מראית‬
‫‪.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó „"Ή‬‬
‫העי אפילו במלאכת תלוש וחו לביתו של‬
‫ישראל אי ניכר לכל שהוא של ישראל כגו ספינה‬
‫וכדומה איכא משו מראית העי מכ"ש כשהפועל‬

‫˙˘‪„Ò ‰·Â‬‬

‫]‪[˙·˘· Ï˘·˙Ó ‰È‰È˘ ˘"Ú· ‰¯ÂÈ· ˘"ÈÈ Ô˙ÈÏ‬‬

‫˘‪ ·Â‬דקדקתי בלשו מהר" א"ש שכ' א צרי‬ ‫˘‪ÏωӠ¯‡ÂÙÓ‰ ‚ÏÙÂÓ‰ ·¯‰ È„È„ÈÏ Ë"ΠÌÂÏ‬‬
‫‪ÈÂÎËÒ‡Ù ˜"˜„ „"·‡ È" ‰ÈÏ„‚ 'Â‰Ó ˙"˘Î‬‬
‫לעקור הכובע ולא כתב בפשיטות א מותר‬
‫לית תבואה ביורה בע"ש והוא מבשל והול כל‬ ‫‪.‡"ÚÈ‬‬
‫השבת כלו והי' לו להתיר אפילו לכתחלה לפי‬
‫דבריו‪ .‬אבל אחר שעמדתי על המחקר הא הנועל‬ ‫‚‪ ‰"È‬הגיעני ונפשו בשאלתו בניד שקבלו עליה‬
‫ופותח התנור לצור זיבת הקני הנ"ל היינו עד‬
‫שתזוב ]שני[ שלישי המשקה אבל בסופ שוב‬ ‫אנשי קהלתו שבכל יו עש"ק שלא ישרפו‬
‫יי"ש ביורה שלו מחצות ואיל בחור ומשעה‬
‫טוב שיהי' התנור סתו דוקא‪.‬‬ ‫רביעית ואיל בקי כדי שלא יצטרכו לבשל‬
‫בשבת ותקנו בקנס ידוע‪ ,‬ואתי ההוא מרבנ‬
‫‪ ‰˙ÚÂ‬דברי הגאו ז"ל בדקדוק‪ ,‬דבודאי אסור‬ ‫לאתרי' ואמר שהוא מנהג בטעות שכ"כ והתיר‬
‫בתשו' מהר" א"ש ]פני מאירות[ ח"א סי' פ'‪.‬‬
‫לית בע"ש שיהיה מבשל והול בשבת‬
‫מטע שכתבתי‪ ,‬אלא ישער שכבר כלה בשולו‬ ‫‪ È˙ ÈÈÚ‬בתשו' ההיא וש נשאל א בהגיע שבת‬
‫טר כניסת שבת כתיקו קהלתו הנ"ל‪ .‬א‬
‫השאלה א טעה בשיעורו‪ ,‬וכשהגיע שבת וקידש‬ ‫צרי לעקור המכסה שנקרא כובע‬
‫היו עדיי לא נגמר הכל‪ ,‬א צרי להסיר הכובע‬ ‫מהיורה או לא משו פסידא‪ ,‬והשיב כיו שהיורה‬
‫ולהפסיד יי"ש שביורה‪ ,‬וע"ז השיב כיו שהוא‬ ‫וג התנור טחי בבצק וטיט וג זיקא קשי' לי'‬
‫בשלהי בישולא ואז אי פותחי התנור אלא‬ ‫אי פתחי להו‪ ,‬ע"כ שרי' במקו הפסד שלא‬
‫מניחו סתו והסתימה טוב לו‪ ,‬ליכא למיחש לא‬
‫למכבה ולא למבעיר ולא לשמא יחתה‪ ,‬ע"כ‬ ‫לעקור הכובע בהגיע שבת יע"ש‪.‬‬
‫התיר‡‪ .‬נמצא התיקו שתיק בקהלתו יפה‬
‫ומחוייב הוא‪ ,‬ואקוה דהאי מרבנ ישמע ויוס‬ ‫‪ ‰¯Â‡ÎÏÂ‬דבריו מאד תמוהי כפי מה שחקרתי‬
‫לקח וחלילה לו לסרב ולית כת סוררת וה'‬
‫יברכהו ויעשרהו עושר גדול בזכות שמירת שבת‪.‬‬ ‫אצל האומני ההמה שכ דרכ א‬
‫‪ȉ‚ ·"ÙÏ ÍÂÓÒ Û¯‡„-˘Èˆ‡¯ .‰Î¯·· ÌÂ˙Á‡Â‬‬ ‫קני היורדי מהיורה שופכי יותר מדאי‪ ,‬סוגרי‬
‫התנור לכבוד ולקרר חו האש‪ ,‬וכשאינ שופכי‬
‫‪.˜"ÙÏ ‚"ˆ˜˙ ÊÂÓ˙ ·"Î '· ÌÂÈÏ‬‬ ‫כדי צור ‪ ,‬פותחי התנור להעלות הלהב ולהרתיח‬
‫‪Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬ ‫יותר‪ .‬וכיו שכ ה"ז מלאכת הבערה וכיבוי בשבת‬
‫כמבואר בש"ס שבת ק"כ ע"ב ובמג"א סי' רנ"ט‬
‫סקי"א‪ .‬וא"כ א משרתו גוי עושה בשליחותו‬

‫ה"ל שבות גמור ואסור בלי ספק‪.‬‬

‫‚‪.χ¯˘È Ï˘ Â˙È·· ‡Ï ,Â˙È·· ˜¯ ȯ˘ ÔÏ·˜ È‚‰ ̇ 'ÈÙ‡„ ‰·Â˘˙‰ ÛÂÒ· ‰Ï 'ÈÒ (Ô˘È‰) ˜„ˆ ÁÓˆ ˙"¢· ÔÈÂÚÈ .‬‬
‫˙˘‪„Ò ‰·Â‬‬

‫‡‪.‚"˜Ò ·" ¯ 'ÈÒ Á"Â˙ ,‡"˜Ò ·" ¯ 'ÈÒ Á"‡ ‰·Â˘˙ È¯Ú˘ 'ÈÚ .ˆ 'ÈÒ Ì˘ ˙Â¯È‡Ó ÌÈ Ù ˙"¢· ÔÏ‰Ï Ì‚ ‰‡¯Â .‬‬