Page 228 - HATAM-1
P. 228

‫‪˙·¢˙Â‬‬  ‫אורח חיי‬                            ‫˜‪˙Âχ˘ ·Ò‬‬

‫המחמירי על עצמ ‪ ,‬מ"מ נ"ל דלאו כל כמיניי'‬      ‫בשעמד לאכילת אד ונפסל מלאכול לאד‬
‫להחמיר במקו מצוה ואי ל הפסד מרובה גדול‬       ‫ואע"ג דעדיי עומד לכלב מ"מ אפילו כעי‬
‫מזה‪ .Ê‬וסברא זו יעיי בתרומת הדש סימ ל"ב‪.‬‬      ‫מלאכה בעלמא נמי לא מקרי אכילת כלב לגבי‬
‫ע"כ יקדש על היי ומדהותר לקדש עליו הותר‬       ‫אד ‪ .‬ואיד מ"ד דס"ל חלוק היה ר"ש בבע"ח‬
‫לכל הסעודה‪ ,‬עיי מה שכתב מרדכי )ע"ז פ"ב סימ‬   ‫שמתו ס"ל דאכילת כלבי הוה שפיר מעי‬
‫תת"ל( ופסקו בשו"ע אורח חיי סימ קס"ח ס"ה‪,‬‬     ‫מלאכה גבי אכילת אד ‪ ,‬ועיי בתוס' בכורות כ"ג‬
‫ונפקא ליה מש"ס )יבמות ז‪ ,‬ב( מתו שהותר‬        ‫ע"ב ד"ה אחת זו וכו' ועיי בזבחי )לא‪ ,‬א( ד"ה‬
                                              ‫חישב וד"ה ואת איזבל וק"ל‪ ,‬אבל בשעמד בחיי‬
             ‫לצרעתו הותר לקריו‪.‬‬              ‫לשחק בו תינוק להשתיק הבוכה שפיר הוה‬
                                             ‫אכילת כלב מעי מלאכה‪ ,‬ואפשר דאפילו מעי‬
‫‪ ÔÈÈÚÈÂ‬מג"א סי' פ"ח סק"ג כתבתי ש על הגליו‬    ‫מלאכתו נמי הוה דמה לי להשתיק התינוק או‬
                                              ‫להשתיק הבהמה מרעבונה‪ .‬ודברי תוס' עולי‬
‫וז"ל‪ :‬אי הנידו דומה לראי' דהת כניסה‬
‫א' היא שמכניס ידיו אלא שיש בו ב' איסורי ‪,‬‬             ‫כהוג עפ"י פשוט לפע"ד‪.‬‬
‫אמרינ הואיל והותר לצרעתו הותר לקריו‪ ,‬וכ‬
 ‫גבי יבמה ביאה א' היא ויש בה ב' איסורי‬       ‫]˜„‪[‰·Â¯Ó „ÒÙ‰ ÌÂ˘Ó ¯˙‰˘ ÔÈÈ ÏÚ ˘Â‬‬
‫והואיל והותר א' הותר כולו‪ .‬משא"כ הכא מנ"ל‬
‫למימר הואיל והותרה לכנוס לבהכ"נ הותרה‬        ‫‪ ¯˘‡Â‬אותה נפשו היפה בשאלתו אודות יי‬
‫להתפלל זה לא שמענו‪ .‬והנה בתוס' יבמות ז'‬
 ‫ע"ב ד"ה ואמר עולא וכו' ויש ללמוד מדבריה‬     ‫שלא הותר אלא בהפ"מ א יש למנוע‬
‫הואיל והותר ביאה במקצת הי' ראוי להתיר ביאת‬   ‫מלקדש ולבר עליו בהמ"ז אלא טוב לקדש על‬
‫כל גופו‪ ,‬וכ מבואר לקמ סי' קס"ח סעי' ה'‬       ‫הפת ולבר בלי כוס‪ .‬כבר כתבתי בתשו' אחרת‬
‫הואיל והותר לבצוע הותר בכל הסעודה‪ ,‬אבל‬       ‫דכל כיוצא בזה לא הותר אלא לבעל היי ובני‬
‫מ"מ אינו אלא איסור א' איסור ביאת מקדש או‬     ‫ביתו משו הפסדו‪ ,‬אבל אחרי למה יקנו ממנו‬
‫אכילת פת גוי‪ ,‬מה לי כולו מה לי מקצתו‪ .‬אבל‬     ‫לכתחלה וקרוב לודאי שמחוייב להודיע וא‬
‫הכא ב' עניני ה לגמרי כניסה לבהכ"נ ותפלה‬      ‫לא הודיע ומכר סת אפשר הוה מו במקח‬
‫זה לא נשמע‪ ,‬אע"ג דאי להחמיר במנהג זה מ"מ‬
‫נצרכה לדו במקו אחר עכ"ל על הגליו ש ‪.Á‬‬                            ‫וחוזר‪.Â‬‬

‫‡‪ȉ‚ „"Ó ˜"˜ ‰Ù .·¯ ÔÂÊÙÁ· È˙·˙Î Ìȯ·„ ‰Ï‬‬    ‫‡‪ Í‬בנידו שאלתו שהוא מכת מדינה ולא נמצא‬
                ‫‪.˜"ÙÏ ‚"Ò˜˙ ÊÂÓ˙ 'Ë '„ ÌÂÈÏ‬‬
                                             ‫שו אחר כ"א באופ הנ"ל‪ ,‬וא"א לציבור‬
‫‪Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬                            ‫בלי יי ע"כ הותר לכל‪ ,‬רק לבעלי הנפש‬

         ‫˙˘‪ÂÒ ‰·Â‬‬

         ‫]˜¯‪[‰È˙Âί·Â ‰¯Â˙‰ ˙‡È‬‬

‫הגיע עלייה לתורה לרוב אנשי אלא בזמ רחוק‬      ‫˘‪‚"‰‡Ó‰ ·¯‰ È·È·Á ·¯Â "ÈÏ Ë"ΠÌÂÏ‬‬
‫והתחברו ג' חברות וכתבו לה ספרי תורות‬         ‫‪'Â‰Ó ˙"˘Î ˙ÂÈÙÈÙ ÏÚ· ı¯Á ÏωӉ ¯‡ÂÙÓ‰‬‬
‫וקראו לה בשעה שקראו לה בבהכ"נ ושוב‬
 ‫נכנסו למוספי ‪ ,‬ועתה יש עוד בהכ"נ ואי צור‬         ‫·‪.‡"ÚÈ ıËÈ˘·Èȇ ˜"˜„·‡ ‰"Ù‡ È" ¯Ú‬‬
 ‫כל כ ‪ ,‬ועוד עכשיו נשתנה המנהג שקוראי‬
                                             ‫‪ Â˙¯˜È‬הגיעני נידו ג' חברות שבקהלתו‬

                                             ‫שנתיסדו מאז כשהי' רק בהכ"נ א' ולא‬

‫‪‚"Ó¯Ù ÔÈÈÚ ÌÏ˘Ï Á˜Âω ·ÈÈÁ ‡¯ÓÂÁ ÌÂ˘Ó ˜¯ ‡Â‰˘ ‰Ó„ Ê"·„¯ Ì˘· ˙¯Âη„ ‰"Ù Èʂχ Ë"ȯ‰Ó ÔÈÈÚ :·˜ÚÈ Ï‚È ˙‰‚‰· .Â‬‬
‫‡‪˙ÂÎȯ‡ Á"Ï ˜"Ò Â"Ë 'ÈÒ ‰¯Â˙ ˙Ú„ 'Ò· ÔÈÈÚ Î"˜ 'ÈÒ È·ˆ ÌÎÁ ˙"¢·Â Á"˜Ò Â" ¯˙ 'ÈÒ·Â ‰"Î ˜"Ò ‡"‡· Ê"Ò˙ 'ÈÒ Á"Â‬‬
‫·‪¯˘ÂÈ È¯Ó‡ ˙"¢ ,ÁÙ˜ 'ÈÒ ‡"Á „"¯ÂÈ ‰ÓÏ˘ ˙È· ˙"¢ ,·ˆ 'ÈÒ ‚"Á χÈÎÏÓ È¯·„ ˙"¢· Ò"˙Á‰ ÏÚ Â¯ÈÚ‰˘ ‰Ó ‰‡¯Â .‰Ê‬‬

                                                                 ‫‪.‚Î 'ÈÒ „"¯ÂÈ ˙"„‰Ó Â„È ˙˙Ó ˙"¢ ,(‰) ËÎ 'ÈÒ ·"Á‬‬

                                                ‫‪.ԇΠÒ"Á‰ ȯ·„ ÏÚ ¯ÈÚ‰˘ ‰Ó ‡Ó 'ÈÒ „"¯ÂÈ ‰ ¯ Û Î ˙"¢· '¯ .Ê‬‬

  ‫‪.ÂÏ˘ ˙‡ËÁ ˙¯Â˙Ï ‡"Ó¯‰ ˙Ó„˜‰· ‰·Â¯Ó „ÒÙ‰ ¯˙ȉ ÏÚ ‰‡¯Â .·"È˜Ò ‡Ï 'ÈÒ „"¯ÂÈ ‰·Â˘˙ ÈÁ˙Ù· ‰‡·Â‰ ÂÊ ‰·Â˘˙ .Á‬‬
   223   224   225   226   227   228   229   230   231   232   233