Page 231 - HATAM-1

‫‪‰Ò˜ ¯ÙÂÒ‬‬ ‫תשובה סז‬ ‫‪Ì˙Á‬‬

‫כיו שנהגו ואי במנהג עצמו שו איסור שיי‬ ‫דאורייתא היינו משו דמקלס להקב"ה ואיננו‬
‫וציונו‪ .‰‬ואפ"ה כיו דחייש דישתרבב מזה‬ ‫לבטלה ממש‪ .‬משא"כ הכא דמנא ומבר על‬
‫מכשול אחר זמ שיפרישו מפטור על החיוב‪,‬‬ ‫הגידו ‪ ,‬ה"ל איסור לא תשא דאורייתא‪ .‬כ נ"ל‬
‫נתאמ לבטל ע"י אכילת זר באפייהו‪ ,‬ש"מ דכי‬ ‫דעת מהרי"ק‪ .‬אע"כ הוכיח מזה דאפילו יש‬
‫איסור במנהג הוא בכלל אל תטוש‪ ,‬וממילא אי‬
‫האי גוני לכ"ע מצוה לבטל מנהג ‪.‬‬ ‫כא ברכה לבטלה כצ"ל‪ .‬ומ"מ אי נראה לי ראי'‬
‫מהרי"ק דהא הקורא הלל בכל יו היינו ביוצא‬
‫‪ Ó"ÓÂ‬מתו הדברי אנו למדי מדאמר ר"י‬ ‫דחולא שאיננו חג‪ ,‬דקרא כתיב השיר יהיה לכ‬
‫כליל התקדש חג עירובי י' ע"ב‪ ,‬אבל ה הנהיגו‬
‫ליכול זר באפייהו ולא ביטל מנהג‬ ‫לקדש ר"ח במלאכה‪ ,‬אי כא איסור‪ ,‬וממילא אי‬
‫בהדיא וגזר עליה או אסר עליה להפריש חלה‬
‫מארוזא‪ ,‬ש"מ דלא טב לבטל מנהג בכח משו‬ ‫איסור בהלל ולא בברכה‪.‬‬

‫דאתי לאינצויי‪.‬‬ ‫‪ Ó"ÓÂ‬אפילו למהרי"ק היינו כשהמנהג גופיה‬

‫‪ „"ÚÙÏÂ‬דבזה צדקו לדינא דברי מהרי"ק‬ ‫נתיסד אדבר שיש בו קצת איסור‪ ,‬י"ל‬
‫חז"ל ויתרו איסור נגד מנהג עיר ועיר אעפ"י‬
‫דבכה"ג אפי' יש קצת איסור אי‬ ‫שאי הדעת נוחה מזה‪ ,‬מ"מ כ י"ל למהרי"ק‪.‬‬
‫להכניס עצמו בעובי קורה לגרו מחלוקות‪,‬‬ ‫אבל מה שאיננו נוגע בגו ההנהגה אלא שעי"ז‬
‫והמעיי בתשו' מהרי"ק שרש ט' יראה כל דברי‬ ‫נשתרבבו איסורי ומכשולי ‪ ,‬לא יהיה אלא‬
‫רבנו האי גאו דמייתי הכל בנוי רק על זה משו‬ ‫דברי תורה שבטלו חז"ל כמה מ"ע שופר ולולב‬
‫דאיתי לאינצויי וגדול השלו ‪ .‬ע"כ התחכ ר'‬ ‫ומגילה משו שמא יעבירנו והעמידו דבריה‬
‫יוס דליכול זר באפייהו וכשיראו נוהגי זלזול‬ ‫במקו כרת בהזאה‪ ,‬משו שמא יבא לידי‬
‫בחלה שלה ממילא ירפו ידיה אחת לאחת‬ ‫מכשול שמא יעבירנו‪ ,‬ואי לא נדחה מנהג א‬

‫ויתבטל המנהג מאליו‪.‬‬ ‫עי"ז יבוא מכשולי ואיסורי ‪.‬‬

‫‪ ÔÎÂ‬נ"ל בנידו שלפנינו שלבטלו בכח ולמחות‬ ‫‪ Î"ÚÂ‬ג מהרי"ק מודה בזה‪ ,‬דהרי פרק מקו‬

‫בה שלא לאסו מני לקריאת התורה אתי‬ ‫שנהגו )נ‪ ,‬ב( גבי דאפרושי חלה מארוזא‬
‫לאנצויי‪ ,‬א החכמי ויראי ש יפרשו מה‬ ‫ואמר ר' יוס ליכלא זר באפייהו דלמא אתי‬
‫ויקראו בבהכ"נ בציבור וממילא יראו כי אי דעת‬ ‫לפרושי מפטור על החיוב‪ ,‬והת ע"כ ברכו‬
‫חכמי נוחה מה וכל מי שיראת ה' נוגע בלבו‬ ‫להפריש חלה‪ ,‬דאל"ה הרי היה לה היכר שאיננו‬
‫יסתלק מ החברא אז תתבטל ממילא א' לאחת‪.‬‬ ‫חלה גמורה ולא יבואו להפריש מפטור על החיוב‬
‫אע"כ ברכו‪ .‬ור' יוס לא חשש לברכה לבטלה‬
‫הנלע"ד כתבתי בחופזי‪.‬‬

‫‪¯„‡ 'ÂÈ '‡ ÌÂÈ ·"Ù .˙"˘„ "‡ ‰Î¯·· ÌÂ˙Á‡Â‬‬
‫˙˜ˆ"‪.˜"ÙÏ Â‬‬

‫‪Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬

‫˙˘‪ÊÒ ‰·Â‬‬

‫]‡‪[˘"ˆÂÓ· ÏÂÁÏ ˘„˜ ÔÈ· ÏÈ„·Ó‰ ÔÂÓÊÙ ˙¯ÈÓ‬‬

‫מנהג אשכנז לאמור ראשית הפזמו בנעילת יה"כ‬ ‫˘‪·¯‰ ˜È˙Ú ‡ÏÓ ˜È˙‰ È„ÈÓÏ˙Ï Ë"ΠÌÂÏ‬‬
‫שחל בשבת בכלל שארי ראשי הפזמוני ‪ .‬ונראה‬ ‫‪Ù"Ò ˜"˜„ „"·‡ È" ‚ÈÏÚÊ 'Â‰Ó ‚ÏÙÂÓ‰ ı¯Á‰‬‬
‫שלא ניתק כלל למוצאי שבת דעלמא אלא‬
‫ליה"כ‪ ,‬כנראה מכל עניני וחרוזי מתפלל על‬ ‫‪.‡"ÚÈ‬‬
‫כפרת עונות ואמרו יו פנה כצל תומר ואומר‬
‫חלפה עונת מנחתי ואומרו פתח לי שער המנוטל‪,‬‬ ‫‪ ‰Ó‬שנאמר לו שפקפקתי על אמירת פזמו‬
‫כל אלו עניני מורי שניתק על יה"כ שעומדי‬
‫כל היו להתפלל ומתפללי בעת נעילת שער‬ ‫המבדיל בי קודש לחול‪ .‬אמנ אני בעצמי‬

‫אומרו בכל מוש"ק כאשר שמעתי וראיתי‪ ,‬א‬

‫פקפוקי שלע"ד דמ"ש בהמרדכי סו יומא שנתק‬

‫אותו הפזמו לאומרו במוצאי יוה"כ‪ ,‬וכ הוא‬

‫‪.Ì˘ ÌÈÁÒÙ Ò"˙Á 'Á· Ì‚ '¯Â ‡ˆ˜ 'ÈÒ „"¯ÂÈÁ· ÔÏ‰Ï ‰Ê· Íȯ‡‰  ȷ¯ .‰‬‬