Page 217 - HATAM-1
P. 217
‡ ˜ ¯ÙÂÒ תשובה סב Ì˙Á
דרבנ ומשכנתא בנכייתא בדרבנ חילקו בי ת"ח ואסור ,וראיה משבת )קיז ,ב( אי מערימי בכ ,
לשאר אינשי )ב"מ סז ,ב ,ועא א( .ומ"מ מה שאינו והת ר"ל אי לעשות היתר שיקרא ערמה אלא
מפורש בש"ס אי בידינו לאוסרו מגזירה. אסור לעשות ונקרא מרמה מעתה[.
‰ ˘Ó·Âדמס' מע"ש )פ"ד מ"ד( כיצד מערימי על Ì Ó‡Âאי כל המקומות והזמני שוי לחז"ל
מע"ש דאמר בירושלמי משו ברכה, בזה‚ ,ובשבת קל"ט ע"ב בהטלת שכר
משמע דזולת זה היה ראוי לאסור להערי ולהפקיע בחש"מ דמותר להערי במלאכה דאורייתא ,נדחק
חומש .י"ל לא שהיה ראוי לאסור דהוי לי' למיתני הגאו ז"ל כיו שמסרו הכתוב מלאכת חש"מ
המערי במע"ש ואומר לבנו וכו' דינו כ וכ ,ולא לחכמי ה אמרו וא אמרו .וכמה רב מהדוחק
שיאמר כיצד מערימי כאילו תקנתא דרבנ הוא בזה ,דכיו שראו חז"ל לאסור מלאכה זו ,שוב הוה
להערי ,ומסיק משו ברכה ,פי' גבי לא תוכל שאתו דאורייתא והיה ראוי לאסור להערי .וש בש"ס
כתיב כי יברכ ה' אלהי ,והב"ב מפני שהיו צריכי מחלקי' דהיכי דמוכחא מילתא אי מערימי אפילו
להוסי חומש נמנעו מלפדות והעלו הפירות בדרבנ .ובמנחות ס"ז ע"ב מחלקי' קצת בהיפו
והפסידו הברכה ,ע"כ המציאו חז"ל ערמה של היתר דגזרו משו בעלי כיסי והיא הערמה למכור לנכרי
לפדות בלי חומש ולהעלות המעות„ .ונראה שעי"ז להפקיע ממעשר דאורייתא ,ולא אסרו הכנסת פירות
אירע לבסו שחסרו פירות בירושלי ואסרו פדיו במו או דר גגות וקרפיפות אפילו בדאורייתא
כר רבעי מהל יו מירושלי כדי לעטר שוקי לאכילת קבע לשיטת תוס' ,ומחלק הש"ס בי
ירושלי בפירות )ביצה ה ,א( ,ומ"מ על מע"ש לא גזרו פרהסיא לצינעא ,והוא קצת בהיפו מחילוק דמס'
במהל יו משו דכתיב ביה ברכה ,משא"כ רבעי שבת ,אעפ"י שיש להפריד בי הנושאי ,מ"מ
אע"ג דפדיונ ילפינ קודש קודש ממעשר )קידושי מבואר שאי כל המקומות שוי .וממאי דפירש"י
נד ,ב( מ"מ לעני ברכה לא ילפינ .א"נ מע"ש עיקור בשבת קל"ט ע"ב הערמה בדרבנ ‚* היא וז"ל ,ה
במשקה תירוש יצהר ולא בפירי ענבי משא"כ רבעי. הערמה לא באיסורא דאורייתא אלא בדרבנ וכו'.
מזה גופי' מבואר דאיכא מקומות בש"ס דשרי
Ó"ÓÂצל"ע מפ"ק דתמורה )י ,ב( כיצד מערימי הערמה אפילו בדאורייתא ,אלא בדאורייתא לא
פלוג רבנ ,ואי לא נפיק מיני' חורבא כגו הכנסת
על הבכור ,מ"ט נתנו חז"ל עצה להפסיד תבואה במו שרי' לכ"ע אפילו אינו ת"ח ,ואי אסור
כהונה להערי על הבכור בזמ שבהמ"ק קיי כגו בעלי כיסי אסור לכ"ע אפילו לת"ח ,ולא מסרו
ע"ש .מ"מ מצד וטע גזירה דרבנ לאסור תורת כל א' בידו .משא"כ בדרבנ יש מקומות
הערמה הארי הגאו בכור שור עלינו הדר ואנו שחלקו בי ת"ח לשארי אינשי כגו במברא ,ויש
התירו לחלוטי אפילו בדאורייתא כגו תבואה
אי לנו ראיה ברורה לאסור. במו וכהטלת שכר במועד )ובמערי על המשמרת
פליגי רמב" וטור א"ח סי' שי"ד( .ויש אסרו לגמרי
‡ Íמ"ש ופקפק על גו הערמה ההיא אי מועלת או אפילו בדרבנ ולא מוכחא מילתא כולי האי .ומצינו
שלא התירו לומר כל המכבה אינו מפסיד אלא
לא נחזי אנ ,והגאו לא הביא ראיה לזה אלא רמז בדליקה )כתובות ע ,ב( ובואו והצילו לכ )שבת קכ ,א(
לש"ס דגיטי ס"ה ע"א מתיב ר' אויא כיצד מערימי נמי הערמה היא ולא חילקו בה ,שוחט מסוכנת
על מע"ש וכו' ,וכד מעיינינ שפיר נ"ל דשפיר חזי בי"ט סמו לחשיכה דלא שיי הואיל וליכא שו
לכאורה ואארי קצת בהבנת דברי תוס' והראשוני צור קצת והוה ממש מי"ט לחול דאסור מ התורה
ז"ל .הנה להר"ש במס' מע"ש משמע דגרס ופדו בו את לכ"ע ,והתירו ע"י הערמה מוכחא ומפורסמת לאכול
המעשר וה פודי שיהיו הפירות לבעלי ,ומוכיח כזית צלי או אפילו חי )ביצה כה ,א( .ובריבית מצר"י
ר"א כי היכי שה מוציאי מרשות גבוה לרשות הדיוט
הבעלי שמע מינה שמזכה לאחרי ) .וכ"כ הר"
בקידושי פ' האומר בסוגיא דע"א נאמ באיסורי בש
רמב" דמע"ש אפוקי ממונא מרשות הדיוט לרשות
גבוה הוא ע"ש ,וה"נ הפדיו אפוקי ממונא מרשות
‚.ÂÊÏ ‰Ó„ ÂÊ ˙ÂÓ¯Ú‰· ÌȯÓ‡ Ôȇ :‡„‡ ·¯ ‰"„ · ‡È ‰ˆÈ· ‡"·˘¯‰ ·˙Î Ê"ÈÚΠ.
‚*¯ÂÒȇ· Û‡„ Ï"È Ê"ÈÙÏ ‡È‰ Ô ·¯„Ó :È"η È"ÂÙ„· È"˘¯ 'È‚„ Ì˘ [Èχ¯˘È‰ „ÂÓÏ˙‰ ÔÂÎÓ] ˙·˘ ÏÈ ÂÏÓ È"¯‰ 'ÈÁÏ ‰¯Ú‰· ‰‡¯ .
˙.Ì˘ ˙·˘ È¯È‡Ó 'ÈÚ .˙¯˙ÂÓ ‰Ó¯Ú‰ ‰¯Â
„·Â˙Î‰Ó ‡˘¯„‰Â ,‡˙Èȯ‡„· Û‡ ȯ˘ ‰Ó¯Ú‰„ ˘"ÚÓ„ 'È ˙Ó Í‰Ó ÁÈΉ Î"‚˘ ‡ 'ÈÒ (ÌÈÈÁ ¯Â˜Ó ÏÚ·Ï) ·˜ÚÈ ˙ÏÁ ˙"¢· '¯ .
˘ ‡˙È·‰ Ìχ .ÂÊ ‰ ˜˙Ï ‰Î¯ˆÂ‰ ‰ÓÏ ÌÚË Ô˙ÈÏ ‰‡· ·Â˙Î‰Ó ‡˘¯„‰˘ ¯‡·Ó Ò"˙Á‰Â ,‡˙ÎÓÒ‡ ‡Ï‡ ‰ ȇ ‰Î¯· · ‰¯Ó
‡.‡˙Èȯ‡„· ‰Ó¯Ú‰ ‰ÏÈÚÂÓ ÔÎÏ ˜ÂÒÙ‰Ó „ÂÓÈÏ ˘È˘ ˘"ÚÓ· ‡˜Â„˘ ¯Â˘ ¯Âη‰  ˜Ê ÏÚ ıÈÏ‰Ï ·˙Î Ì˘ ÌȯÙ
