Page 215 - HATAM-1

‫‪ËÓ˜ ¯ÙÂÒ‬‬ ‫תשובה סב‬ ‫‪Ì˙Á‬‬

‫למת שנתחלל שבת בעבורו וא כ מה שמשביח‬ ‫דהאידנא דאיכא חברי לא יתעסקו בו‪ ,‬ופירש"י‬
‫בכבודו במהירות קבורתו פוג בבזיו חלול‬ ‫שמא ירא שקוברי מתיה יכופו אות‬
‫שבת‪ .‬משא"כ בי"ט ראשו כיו שצרכי הדיוט‬ ‫למלאכת ג"כ‪ .‬א"כ איכא ק"ו השתא הת אי‬
‫נעשי בי"ט משו אוכל נפש‪ ,‬ואע"ג דצור‬ ‫נמי יכופו אות ליכא אלא אונס ורחמנא פטרי'‬
‫המת לא הותר באיסור דאורייתא‪ ,‬מ"מ אי גנאי‬ ‫ואפ"ה משהי המת ולא חשו לכבודו אפילו‬
‫אשתהי ואיכא חשש סרחו ‪ ,‬מכ"ש חילול הש‬
‫לו כ"כ א יקבר בי"ט א' ע"י עממי ‪.‬‬ ‫הגדול דליכא למיחש לכבוד הבריות דהיכא‬
‫דאיכא חילול הש אי חולקי כבוד לרב‪.‬‬
‫‪ Î"‡Â‬בנידו דיד דבשבת קאי אי להתיר‬
‫‪ ‚"Ú‡Â‬דכ' הרא"ש פ"ק דביצה ש וז"ל‪ ,‬וג לא‬
‫לכאורה‪ .‬א בכל זאת נ"ל כיו דה‬
‫דח"ה בבני בהכ"נ לא הוזכר בפוסקי אלא‬ ‫מסתבר כלל שלא יהי' כבוד הבריות דוחה‬
‫מג"א כ' כ מדעתי' דנפשי'·‪ ,‬והג שעשיתי לו‬ ‫שבות דרבנ אמירה לנכרי ואע"ג דלא סריח ע"ש‪.‬‬
‫סמוכי מהא דאיכא חברי הנ"ל‪ ,‬מ"מ נ"ל הוא‬ ‫ואפילו החולקי דוקא בלא סריח אבל היכא‬
‫לא אמרו אלא א לא יתבטל בני בהכ"נ לגמרי‬ ‫דסריח מודי אפילו בי"ט ראשו דאורייתא‪ ,‬א"כ‬
‫ע"י שיהוי‪ .‬אבל א איכא למיחש ח"ו לביטול‬ ‫ה"נ דאיכא חטוטי שכבי ובזיו רב פשיטא שהיה‬
‫הבני לגמרי‪ ,‬ומכ"ש הכא בחומות בה"ק‬ ‫להתיר‪ ,‬ז"א ושתי תשובות בדבר‪ ,‬חדא אטו מטע‬
‫שהמתי הקבורי ש מוטלי מכבר בבזיו‬ ‫אמירה לנכרי שבות אתאינ עלה הלא הכא אפילו‬
‫גדול‪ ,‬וטעמא נ"ל דבכה"ג ליכא ח"ה דידוע הוא‬ ‫שבות ליכא בקבלנות וברבי דליכא חשדא רק‬
‫שג ה ביו איד בוני ועושי כל מלאכת‬ ‫משו חילול הש ‪ ,‬והרא"ש מיירי במקו שאי‬
‫פרהסיא בעת הצור שא"א לדחות בימי‬ ‫ח"ה שאי הנכרי מקפידי ביו איד על‬
‫מלאכת פרהסיא‪ ,‬ועוד בקבורת מתיה אי‬
‫המלחמות וכדומה‪.‬‬ ‫מקפידי וה עצמ קוברי וליכא ח"ה רק‬
‫אמירה לנכרי‪ ,‬אבל עני החומה חילול הש הוא‬
‫‪ ·Â˘Â‬מצאתי בבאר היטב סי' רמ"ד )סק"ה( כ"כ‬
‫ומי יוותר חלק גבוה וכבודו ית"ש‪.‬‬
‫מדעתי' דנפשי' בלי שו טע וראי'‚‪.‬‬
‫היות כ נ"ל א האמת הוא כ דאיכא למיחש‬ ‫‪ ˙‡ÊÂ‬שנית‪ ,‬הא קמ דמ"מ בשבת אסור לקבור‬
‫לביטול בני לגמרי יש להתיר בקבלנות‪ ,‬אבל‬
‫עכ"פ בתחלה יראו להשתדל הרבה ע הקבלני‬ ‫אפילו ע"י אמירה לנכרי אפילו מוטל‬
‫ע"י ריצוי כס כפי היכולת אולי ישמעו לשבות‬ ‫בבזיו וסריח‪ ,‬אע"ג דהתירו כמה שבותי מפני‬
‫ביו השבת באופ שעי"ז יתפרס הדבר שהבני‬ ‫כבוד הבריות טלטול אבני מקורזלות בשבת‬
‫אינו ברצו הקהל והרב וכל למעוטי בחילול‬ ‫בבה"כ )שבת פא‪ ,‬א( וטלית שאינה מצויצת‬
‫הש עדי ‪ .‬ומפני הכנסת כלה אקצר ואחתו‬ ‫כהלכתה בכרמלית ס"פ הקומ )מנחות לז‪ ,‬ב(‪,‬‬
‫מכ"ש שהי' להתיר שבות דאמירה דקיל טפי‪,‬‬
‫בברכה‪.‬‬ ‫וע"כ היינו מטע שכתבו הראשוני שגנאי הוא‬

‫‪.˜"ÙÏ Ú"˜˙ ÔÂÈÒ È"Á ˜"˘Ú ·"Ù‬‬

‫‪.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬

‫˙˘‪·Ò ‰·Â‬‬

‫]‪[ÁÒÙ‰ ̄˜ ˙ÂÓ‰· ÈÓËÙÓ ˙Ó¯Ú‰‬‬

‫‪ ˜"ÎÓ‬מגלה עפה מגלה עמוקות עולה הרי ירד‬ ‫·‪ÌÈ·ÂË ÌÈÈÁ ‡·¯ ‡ÓÏ˘ È˙È˙ ‡˙˘ ˜ÙÈÓ‬‬
‫‪ÊÂÚ Ô‡‚ ·‚˘  ˜È„ˆÏ Ô¯˜ ˙Ó¯‰Â ÌÈί‡Â‬‬
‫בקעות רבתי בדעות הגיעני שלהי חודש‬ ‫˙‪‰"Ú È" Â È·Ï ˙„ÓÁÂ Â È„È„È Ï‡¯˘È ˙¯‡Ù‬‬
‫סיו העבר והנחתי עד עתה שדרכי לנוח קצת‬ ‫‪.È" ˙ÂÈÏ‚¯Ó ÔÓÏÊ Ìȯه ¯"¯‰ÂÓ ˙"˘˜Î ‰"Ù‬‬
‫מעול הצבור והתלמידי ה' עליה ‪ ,‬ונפיקנא‬

‫·‪Ì"¯‰Ó ˙"¢·Â .ıÁ¯Ó„ ‡È‚ÂÒ ‡ ¯˙ Ì"È Ò"˙Á‰Ï ˙ÂÈ‚ÂÒ 'ÈÁ 'ÈÚ .Ê"ÚÎ ‚"Ù ˘"Ó‰Ù· Ì"·Ó¯‰ ¯·ÂÒ Ô΢ ‡È·‰ Ë 'ÈÒ ÏÈÚÏ .‬‬
‫˘‪.˜ 'ÈÒ Á"‡ ˜È‬‬

‫‚‪.„·‡‰ ¯·„ Ê"¯‰ ˙Ò Î‰ ˙È· ÔÈ · ÏÂËÈ·Ï ˘ÂÁÏ ˘˘ Â È ÓÊ·˘ ‡"‚Ó· ¯‡Â·Ó Ì˘Â .„Ó˜˙ 'ÈÒ ˘È¯ ÔÏ‰Ï ÔÈȈ ·Ëȉ ¯‡·‰„ ·"ˆ .‬‬