Page 210 - HATAM-1
P. 210

‫‪˙·¢˙Â‬‬  ‫אורח חיי‬                           ‫˜‪˙Âχ˘ „Ó‬‬

         ‫˙˘‪Ò ‰·Â‬‬

         ‫]· ‪[˙·˘· ·¯Á ˘ ÌÈ˙· ˙È‬‬

 ‫המוגמר‪ ,‬ואי ליהודי בעל הבני עסק ע‬          ‫‡¯‪ ı‬רעשה והתגעשה במלחמות אשר נתהוו‬
 ‫הפועלי כלל רק ע האומ אשר קצ עמו‪.‬‬
                                            ‫סביבות גבולנו‪ ,‬פור התפוררה האר מוט‬
‫‪ Ì Ó‡‰Â‬בעו"ה הדור פרו כבקעה וראוי לגדר‬      ‫התמוטטה על ידי יריית חצי ואבני בליסטראות‬
                                             ‫אשר יורו המורי מעבר לנהר דונאיי אל תו‬
‫גדר ולעשות סייג לתורה להחמיר ולא‬            ‫עירנו ק"ק פ"ב‪ ,‬ופגשו בבתי ונהרסו יסודי‬
‫להוסי קולא‪ .‬א אני הגבר ראה עני עמי‬          ‫החומות והשתות כמה מאות‪ ,‬וג יקוד יקד‬
‫וההפסד הרב ההוא וצערא דגופא טובא‪ ,‬עי‬        ‫והציתו אש ונשרפו קרוב למאתי בתי ואחרי‬
‫ראתה ותעידה‪ .‬ע"כ אמרתי בכל כי האי גוונא‬     ‫האש והרעש רוח סערה ומי גשמי שוטפי כמה‬
‫כחא דהיתרא עדי ואעיי קצת בשריותא דהאי‬       ‫פעמי דשכיחי האי שתא הכא‪ ,‬אשר עי"ז נפלו‬
‫מילתא‪ .‬ומאשר לאד דעת חונ אשאל ואתחנ‬         ‫כשבר נבל יוצרי שארית פליטת החומות‬
‫יחונני דעה בינה והשכל ולא אכשל ח"ו ויהא‬     ‫בעמד בלי מחסה וכיסוי גג על גבת ודי גרמא‬

        ‫רעוא דאימא מילתא דתתקבל‪.‬‬                         ‫הפסד ממו לרבבות‪.‬‬

‫‪ ‰ ‰‬לכאורה היה נראה להתיר מטע שכ' מג"א‬       ‫‪ Ô¯Á‡‰Â‬הכביד אחינו בני ישראל סחופי‬

‫סי' רמ"ד סק"ח דאיכא למסמ אה דיעה‬            ‫ומדולדלי מבלי מצוא מקו מנוח‬
‫שבי"ד סי' קמ"א ס"ד דברבי ליכא חשדא‪ ,‬וה"נ‬     ‫דירת מנוחה אשר ייטיב לה ולנשיה ובניה‬
‫כיו שהדבר נוגע לכמה מאות נפשות מישראל‬       ‫וטפ הרה ויולדת יחדיו‪ ,‬ולהיות כי רבו כמו‬
‫הו"ל כרבי דלא שיי בהא חשדא‪ .‬והשתא כיו‬        ‫רבו עתה הבוני חרבות למו נימולי ואינ‬
 ‫דמעיקור הדי ליכא איסורא‪ ,‬דהרי קצ ע‬         ‫נימולי ‪ ,‬ע"כ יקר מאוד למצוא פועלי ושארי‬
‫האומ ‪ ,‬וגוי אדעתא דנפשי' עביד‪ ,‬דאע"ג‬        ‫צרכי הבני כפי מסת המלאכה‪ .‬וא יאוחר דבר‬
‫דהפועלי הבוני ה שכירי יו של האומ ‪,‬‬          ‫הבני זמ מה הנה ימי הסתיו יקרבו ויאתיו‬
‫מ"מ ה אדעתא דהאומ אדוניה עבדי ולא‬           ‫וירבה ההפסד וג יכפול צערא דגופא וטלטולא‬
‫אדעתיה דישראל ולא נעשו שלוחו של ישראל‬        ‫דהני גברא‪ .‬גלל כ שחרו פנינו להמציא לה‬
‫כלל‪ ,‬והאומ הרי קצ עמו ואדעתא דנפשיה‬          ‫היתר לבנות ג בשבת קודש‪ ,‬כי הדבר ידוע א‬
‫עביד‪ ,‬וידוע שהאומ בעצמו אינו פועל בידיו‬     ‫יפגו הפועלי ביו ש"ק איכא למיחש‬
 ‫שו פעולה רק מבקר לפרקי את הפועלי‬           ‫שיומשכו בדברי אל בית אחד מהערלי לבנות‬
                                            ‫שמה‪ ,‬ואז לא יחזרו לבית ישראל ויתבטלו‬
       ‫משרתיו ומעיי ומשגיח עליה ‡‪.‬‬
                                                              ‫בנינ ח"ו‪.‬‬
‫‪ ‰Ï„‚Â‬מזה כ' בתשו' חו"י סס"י )מ"ו( ]מ"ט[‬
                                            ‫‪ ÔÙ‡Â‬השכירות של הפועלי הנהוג פה‪ ,‬יש‬
‫שנ"ל לפשוט דמותר לומר לנכרי אמור‬
‫לנכרי פלוני שיעשה לי מלאכתי משו דה"ל‬        ‫הבוני על ידי שכירי יו ממש‬
‫אמירה דאמירה·‪ ,‬והגאו מה' גרשו זצ"ל דחה‬       ‫ומשלמי שכר פעולת יו יו ‪ .‬ואמנ היהודי‬
‫דבריו בסי' מ"ט מש"ס ערו שבת )קנ‪ ,‬א( לא‬      ‫שכרו ע האומ שקורי מיינסטר שהוא יעמיד‬
‫יאמר אד לחבירו נכרי לשכור לו פועלי ע"ש‪.‬‬      ‫פועלי ושכירי יו שלו חרשי ע ואב ‪ ,‬ולבסו‬
‫והנה עדיי אני אומר דהיינו באומר לנכרי בשבת‬  ‫יעלה בחשבו כמה הוציא הוצאות וישול לו‬
‫עצמו לשכור לו פועלי משו דהאמירה בעצמה‬       ‫קרנו בראש‪ ,‬וקוצצי לו ס ריוח לכשיבר על‬
‫אית בה איסורא משו ממצוא חפצ ודבר דבר‪,‬‬

                                                ‫˙˘‪Ò ‰·Â‬‬

‫‡‪.Á 'ÚÒ Ì˘ ·¯‰ Ú"Â˘Ó Ê ˜ 'ÈÒ ·"Á ¯˘ÂÈ È¯Ó‡ ˙"¢·Â ,‰„˘ ¯Âˆ˜Ï ‡ ‰"„ Ì˘ Ï"‰·Â Ê"˜Ò „Ó¯ 'ÈÒ ‰¯Â¯· ‰ ˘Ó ‰‡¯ .‬‬
                                                                                          ‫]‪.[ 'ÈÒ Â"Á ÔÏ‰Ï ‰‡¯Â‬‬

‫·‪˙·˘ Ò"˙Á 'ÈÁ 'ÈÚ .χ¯˘È„ ‡˙Ú„‡ ‰˘ÂÚ È ˘‰ È‚‰ Ôȇ˘ ÔÙ‡· ˜¯ ‰¯ÈÓ‡„ ‰¯ÈÓ‡ ¯È˙Ó˘ ‰Ù˜ 'ÈÒ Ó"ÂÁ Ò"Á ˙"¢· '¯ .‬‬
                                                       ‫˜ ‪.[˘"ÂÚÈ ·"ˆ Âȯ·„ ·È ˙‡ ‚Ï 'ÈÒ ‚"Á ˘„˜‰ ıȈ 'ÈÚÂ] .‡ ,‬‬
   205   206   207   208   209   210   211   212   213   214   215