Page 211 - HATAM-1

‫‪‰Ó˜ ¯ÙÂÒ‬‬ ‫תשובה ס‬ ‫‪Ì˙Á‬‬

‫‡‪ Ì Ó‬כד מעיינת הא ליתא‪ ,‬דא"כ תיקשי ל‬ ‫אבל האומר כ בחול נהי דאמירה לנכרי ג בחול‬
‫אסור‪ ,‬מ"מ אמירה דאמירה אי ראי' לאסור כולי‬
‫מתני' פ' מקו שנהגו )פסחי נג‪ ,‬א(‬
‫בתודוס איש רומי שהנהיג את בני רומי לאכול‬ ‫האי‚‪.‬‬
‫גדי מקולס בלילי פסחי ושלחו לו אלמלא‬
‫‪ ˘"ÓÂ‬עוד הגאו דלחומרא יש שליחות לנכרי‬
‫תודוס אתה גוזרני עלי נידוי משו דמחזי‬
‫כקדשי בחו ‪ .‬וקשה הא ליכא אלא חשדא מפני‬ ‫ונעשה שלוחו של ישראל‪ ,‬הנה אנ לא‬
‫הרואי והת רבי הוה כל בני רומי וברבי‬ ‫קיי"ל הכי כמ"ש הרב בית שמואל סס"י ה'‬
‫ליכא חשדא‪ ,‬אע"כ לומר היכי אמרינ ברבי‬ ‫סקי"ט ע"ש„‪ .‬ועוד היינו דוקא באומר אמור‬
‫לפלוני שיעשה לי‪ ,‬א"כ ה"ל כממנה לו שליח‬
‫ליכא חשדא היינו בדבר השיי לרבי כגו ההוא‬ ‫שלא בפניו‪ ,‬אבל הכא שאינו אומר להאומ‬
‫דפ' כל הצלמי )ע"ז מג‪ ,‬ב( דההיא בי כנישתא‬ ‫שיצוה לאד ידוע לעשות לו מלאכתו‪ ,‬אלא‬
‫דהוה בה אנדרטא ועיילו בה אבוה דשמואל ולוי‬
‫משו דברבי ליכא חשדא‪ ,‬ובהכי מיירי נמי‬ ‫שיעמיד לו פועלי מאשר תמצא ידו‪ ,‬ה"ל מילי‬
‫ומילי לא מימסרי לשליח ולא נעשה שלוחו‬
‫מג"א סי' רמ"ד סק"ח הנ"ל‪ ,‬אבל דבר שאינו‬ ‫אפילו בישראל‪ ,‬מכ"ש בגוי‪ ,‬עיי' מ"ש ר"‬
‫משתת לרבי אפילו אל יחידי איכא חשדא‬
‫לכל א' בפני עצמו והיינו ה גדי מקולס דבני‬ ‫בגיטי ס"פ התקבל ע"ש‪.‰‬‬

‫רומי‪.Â‬‬ ‫‪ „ÂÚÂ‬שאי הפועלי ברשות הישראל כלל וה‬

‫‪ Î"‡Â‬בנידו שלנו שאי הבני משתת לרבי‬ ‫עבדי אדוניה האומ והוא משלח בכל‬
‫יו לאיזה בני אשר ירצה ולאשר יהיה שמה רוחו‬
‫אלא כל אחד בונה ביתו לעצמו שפיר‬
‫]הוא[ למיסר משו חשדא‪ .‬ודע דה דברבי‬ ‫ללכת לבנות ולנטות שמה יעסקו‪ ,‬נמצא שאי‬
‫השכירי יו פועלי ושלוחו של ישראל כלל‪,‬‬
‫ליכא חשדא צל"ע מש"ס סוכה נ"ג ע"ב פירש"י‬ ‫והאומ הרי קצ עמו‪ ,‬ומצור לזה עוד שהרי‬
‫ד"ה כאומר מודי מודי וכו' ע"ש והת רבי‬ ‫ידוע ששוכר את הפועל לעשות עמו ששה ימי‬

‫הוה‪.Ê‬‬ ‫בשבוע וכ משלמי לו שכר ששה ימי לשבוע‪,‬‬
‫וא"כ דעת הישראל שינוח ביו השביעי שבת‬
‫‡·‪ Ï‬הנלע"ד להתיר מטעמי אחרי ‪ ,‬חדא‪ ,‬כיו‬ ‫קדש וא רק הוא הפועל לדעת עצמו מחלי קדש‬
‫בחול ונח ביו חגו‪ ,‬נמצא מה שעובד בשבת‬
‫דכל או רוב בני הקהילה עוסקי בדבר זה‬ ‫לדעת עצמו עושה שינוח ביו א'‪ .‬אשר מפני‬
‫ונושאי ונותני בה מוזרת בלבנה לא שיי‬
‫חשדא‪ ,‬ולא מיירי רז"ל אלא ביחיד הבונה ביתו‬ ‫צירו כל הנ"ל היה נראה בפשיטות שאי כא‬
‫איסור שבות מעיקר הדי ‪ ,‬רק ממה שאסרו חז"ל‬
‫ובני עירו אינ יודעי ענינו ואתו למיחשדי'‪,‬‬ ‫אפילו בקבולת מפני חשד הרואי שיאמרו ששכר‬
‫אבל הכא שכל השכני יודעי בעני ליכא‬ ‫הישראל את הפועלי בעצמ להדיא ומשל לה‬
‫חשדא‪ ,Á‬וכעי שכתבו גאוני ופסקו הרב המחבר‬
‫והרמ"א בש"ע סס"י רמ"ג גבי מרח ‪ ,‬וליתר‬ ‫שכר שבת להדי'‪ .‬וא"כ כיו דליכא אלא חשדא‬
‫וברבי היה נראה להתיר בפשיטות‪.‬‬
‫שאת נוכל לפרס הדבר ע"י הכרזה בבהכ"נ‬
‫הקדושה ולעשות פומבי לדבר‪ ,‬ואע"ג דבעלמא‬

‫‚‪ÛÈÚÒ· È"·· ‡·ÂÓ‰ (‰Ú˙˙ 'ÈÒ) ‡"·˘¯‰ ˙·Â˘˙Ó ‡˙„Á ‡˙ÏÓ ‡Â‰Â :¯Èډ  ȷ¯ ȯ·„ ‡È·‰ · 'ÚÒ Ê˘ 'ÈÒ ·"Ó‰Ï Ï"‰·· .‬‬
‫‪.[‡"·˘¯‰ ˙"¢ Ȉ·˜· Ì"¯‰Ó ˙"¢ ÂÒ Î ÌÈ·¯ ˙ÂÓ˜ӷ Ú„ÈΠ„Ó 'ÈÒ ‚¯Â· ËÂ¯Ó Ì"¯‰Ó ˙"¢ 'ÈÚÂ] .˘"Ú ÍÂÙÈ‰Ï ÁÎÂÓ ‰Ê‬‬

‫„‪Ì˘ ÔωÏ .ÌȉÂÓ˙ Âȯ·„˘ ·˙΄ ˘"·‰ ȯ·„ ‰Á„ ,˙ÂÁÈÏ˘„ ‡È‚ÂÒ· Ê"˘˙ Ì"È ˙ÂÈ‚ÂÒ 'ÈÁ·Â ‰Ù˜ 'ÈÒ Ó"ÂÁ ˜ÏÁ· ÔÏ‰Ï ‰‡¯ .‬‬
‫·‪.„Î 'ÈÒ Â"Á·Â Ê˘ 'ÈÒ „Ù 'ÈÒ ÔÏ‰Ï ‰‡¯Â .‡Ï Â˙ ˙È·¯· ˜¯ ‡¯ÓÂÁÏ È¯Î Ï ˙ÂÁÈÏ˘ ˘È„ ÌÈ Â˘‡¯‰ ¯Ӈ ‡Ï„ ·˙Î ‰Ù˜ 'ÈÒ‬‬

‫‪ÁÈÏ˘ ˙¢ÚÏ È"‡˘ È"‰ „"Ù Ó"ÂÎÊ 'ω· Ì"·Ó¯‰ ˙Ú„Î ‡Â‰ Ò"˙Á‰ Î"˘Ó ‰¯Â‡ÎÏ .‰Ê· Ô"·Ó¯‰Â Ì"·Ó¯‰ ˙˜ÂÏÁÓ ‡È·‰˘ .‰‬‬
‫‪¯˘Î ¯Ӈ ¯Ó‡˘ („Ó¯ 'ÈÒ Ó"ÂÁ ¯ÂË· ‡·ÂÓ) · ,ÂÒ ÔÈËÈ‚ Ô"·Ó¯‰Â .Ë‚· ÂÓÎ ÂÏ˘Ó È‰ ‰Ê„ ‰ ˙Ó ¯Ë˘ ·Â˙ÎÏ ¯ÙÂÒÏ ¯ÓÂÏ‬‬

‫·‪.[ÂÊ ˙˜ÂÏÁÓ ¯Â‡È·· Î"˘Ó ‡"Ù ÔÈ˘Â„˜ χ˜ÊÁÈ ÔÂÊÁ 'ÈÚÂ] .Â"˜Ò Ì˘ Ú"ÓÒ Áί 'ÈÒ ˘"·È¯ ˙"¢ 'ÈÚ .‰ ˙Ó‬‬

‫‪Ò„Â˙„ ‡È‚ÂÒ· ‡" ¯˙ ÌÈÏ˘Â¯È Ò"˙Á‰Ï ˙ÂÈ‚ÂÒ 'ÈÁ ‰‡¯Â .„Ù 'ÈÒ „"¯ÂÈ ¯ÙÂÒ ·˙Î ˙"¢·  · ÂÊ ‰È‡¯ ÏÚ ¯ÈÚ‰˘ ‰Ó ‰‡¯ .Â‬‬
‫‡‪.ÈÓ¯ ˘È‬‬

‫‪ı"˘‰˘ ˜¯ ȯÈÈÓ ÌÈ„ÂÓ ÌÈ„ÂÓ· ÂÏȇ„ (·"Ú ‚" ‰ÎÂÒ 'ÒÓ·) 'ÈÏ Â È ÈÚ 'ÈÏ Â ‡ ÂÏÙ΄ ‡‰‡ Â˙ ÂÂÎ Î"Ú :·˜ÚÈ Ï‚È ˙‰‚‰· .Ê‬‬
‫‪„˘ÁÈ˘ ÌÈ·¯· Ì‚ ‚"‰Î· ‡„˘Á ÍÈÈ˘ ¯ÈÙ˘ ÔÎ ÏÚ Ê"Ú Â„·Ú  ÈÓ‡‰ ̉È˙·‡˘ ¯ÈÎʉ˘ ÔÂÈÎ ¯ÈÙ˘ Ï"È Î"‡Â ¯Ó‡ „·Ï‬‬
‫˘‪.(Ù"ÎÚ ‰"„ ‚"Î 'ÈÒ „"ÂÈÁ ·˜ÚÈ Ï"‚È ˙"¢· ‰ÊÓ ÔÈÈÚ ,‰"‡) ˜"„ ÂÈ˘ÎÚ Â¯ÈÎʉ˘ Ì‰È˘Úӷ ̉È˙·‡ ˙·˜Ú· ˙ˆ˜ ÔÈÎω‬‬

‫‪.Ì˘ Ò"˙Î ˙"¢· ÍÎ ÏÚ Î"˘Ó ‰‡¯ .Á‬‬