Page 208 - HATAM-1

‫‪˙·¢˙Â‬‬ ‫אורח חיי‬ ‫˜‪˙Âχ˘ ·Ó‬‬

‫היינו כשאי הגוי מרוויח במלאכה כלל ואינו‬ ‫של תורה דקבלנות הוא ששכרו בכל חדש כ‬
‫עושה רק לטובת ישראל כי שכירותו משתל‬ ‫וכ ‪ ,‬וא גוי דעביד בשבת אינו עושה אלא‬
‫לזמ ע"ש מג"א סקי"ד וט"ו‪ .‬ושוב מצאתי קרוב‬
‫לזה בתוס' שבת סי' רמ"ג סק"ב אלא דלא נחית‬ ‫לטובת ישראל‪.‬‬
‫למה שכתבתי‪ ,‬ומ"מ לדינא אי דבר חוצ בינינו‬
‫‪ „"ÚÏÂ‬גירסת בקבלנות מוכרח הוא‪ ,‬דמלשו‬
‫יע"ש‪.‬‬
‫הטור משמע אחר שכ' בש הרא"ש‬
‫‪ ‰¯Â‡ÎÏÂ‬דברי מהרי"א צ"ע דגרס בדברי )רב‬ ‫דבמדינתינו נתפרס שרגילי להשכיר מרח‬
‫מותר להשכירו‡ הלכ מותר בהבלעה‪ ,‬והוא‬
‫נטרונאי( ]האי[ להשכירו לשני ופי'‬ ‫תימה מאי הילכ דהא בי' קאי ומיני' מיירי ולא‬
‫ב"י שמשכירו בפ"א לשני מרובי דהו"ל כמכר‬ ‫הו"ל למימר אלא ובלבד שלא ישכירנו יו יו‬
‫ולא כשכירות‪ .‬וא"כ מה שסיי עוד ונתפרס‬ ‫ויקח שכר שבת אבל הלכ מותר בהבעלה אי‬
‫הדבר צרי לומר תרתי בעינ שיהיה כעי מכר‬ ‫לו שחר‪ ,‬אע"כ הטור בא לחדש די לומר הואיל‬
‫וג שיתפרס הדבר‪ ,‬וא"כ מ"ש הרא"ש‬ ‫ונתפרס שמשכירי המרח א"כ אפילו יארע‬
‫דבסביבותינו כבר נתפרס צ"ל וג שישכירנו‬ ‫מקרה שאחר רוצה להשכיר לו פועל בקבלנות‬
‫לשני הרבה דבחדא לא סגי‪ ,‬מאי האי שכ'‬ ‫מותר דיאמרו שכר המרח מישראל‪ ,‬וס"ל‬
‫אח"כ הלכ מותר בקבלנות ולא ישכירנו יו יו ‪,‬‬ ‫להרא"ש כשיטת הר"י פ"ק דע"ז )כא‪ ,‬ב ד"ה‬
‫ותימה הוא אפילו לחדש ושנה לא מהני אלא‬ ‫אריסא( בשדה דעבדי באריסות מותר נמי‬
‫בקבלנות‪ ,‬וה"ה למרח בזמנינו‪ ,‬ודלא כרמב"‬
‫לכמה שני וצ"ע·‪.‬‬ ‫דאוסר נמי בשדה מטע שכ' הר" וה"ה כמ"ש‬
‫בשמו מג"א סי' רמ"ד סק"ה‪ ,‬וזה בא הטור‬
‫‪ ‰ÈÓ‬מ"ש מותר בקבלנות א נפרש כנ"ל דלא‬ ‫לחדש‪ .‬ומיהו בקבלנות לחדש אי אפשר שזה הוא‬
‫בודאי שלא כדת של תורה כמ"ש מג"א‪ .‬ג כיו‬
‫מיירי בקבלנות דזמ אלא בקבלנות‬ ‫שברא"ש כ' בהבלעה וכ ברבינו ירוח אי פליג‬
‫דמלאכה א"ש‪ ,‬ומ"מ מה שסיי לאסור שכירות‬ ‫הטור אאביו והוסי חידוש זה‪ ,‬אע"כ ג להטור‬
‫יו יו הוא תימא‪ .‬וע"ד הדוחק י"ל כ‬ ‫הוה קשיא ליה אהרא"ש אי בהבלעה כפשוטו‬
‫דבברייתא סתמא קתני לא ישכיר אד מרחצו‬ ‫מאי הלכ דקאמר‪ ,‬ע"כ פי' בקבלנות מורכב ע‬
‫לנכרי‪ ,‬וקשה להמציא ההיתר שא כבר השכירו‬ ‫הבלעה והיינו כנ"ל שישל לו ממספר היסק‬
‫כמה שני זא"ז ונתפרס ישכירו לנכרי ויעשה‬ ‫מרחצאות יהיה במש זמ אימתי שירצה‪ ,‬ולא‬
‫בו מלאכה בשבת דסת גזרו חז"ל‪ ,‬בשלמא א‬ ‫יזכיר לו הימי הפרטי שהסיק לאמר ביו‬
‫בכל סביבותינו וגלילותינו דרכ בשכירות לא‬ ‫פלוני וביו פלוני כ דא"כ יזכיר היסק של שבת‬
‫קשה מגזירת חז"ל דמתחלה לא גזרו אלא כל‬ ‫בהדיא וזה אסור‪ ,‬א יבליע החשבו בסת כ‬
‫מדינה ומדינה וזמ וזמ לפי מנהג כמ"ש‬ ‫וכ הסקתי ויגיע שכרו כ וכ באופ שכל פע‬
‫הראשוני ומייתי בב"י וד"מ‪ ,‬אבל א במדינה‬ ‫שמטריח הגוי מטריח בשביל עצמו ואי הישראל‬
‫אי מנהג להשכיר רק זה האיש הרגיל עצמו בכ‬ ‫דוחק הזמ עליו א יעשה בשבת או בחול‪.‬‬
‫קשה להתיר‪ ,‬אמנ א השכירו בפ"א לשני‬ ‫ונראה אפילו להראב"ד דאוסר בשוכר לארוג לו‬
‫הרבה דזה הוי כמו מכר וי"ל אי זה בכלל גזירת‬ ‫בגד שהוא דעת הי"א שבש"ע סי' רמ"ד סעי ה'‪,‬‬
‫חז"ל‪ ,‬לא ישכיר אד מרחצו תניא אבל לא‬
‫ימכור לא תנ ‪ .‬ונהי דמ"מ ג במשכירו לכמה‬
‫שני איכא למיחש למראית עי ‪ ,‬מ"מ א ג‬

‫˙˘‪Ë ‰·Â‬‬
‫‡‪.¯È΢‰Ï ¯˙ÂÓ„ ‡‰ ‡˙ÈÏ Ì˘ ¯ÂË· Â È ÙÏ .‬‬

‫·‪Ò"Á‰˘ ¯Á‡Ó„ ,‰Ê ¯·„· ÔÂ„Ï ˘È ‰¯Â‡ÎÏ„ ·˙Î :Ì˘ Ï"Ê .˙ÂÎȯ‡· ÁÎ 'ÈÒ Á"‡Á ·˜ÚÈ Ï‚È ˙"¢ 'ÈÚ :·˜ÚÈ Ï‚È ˙‰‚‰· .‬‬
‫‪‡Ï˘ ̘ӷ ÔÈÚ ˙ȇ¯Ó ˙¯ÈÊ‚  ӈÚÓ ¯ÂÊ‚Ï ÔÈÏÂÎÈ Â ‡ ÈΠ,ÌÒ¯ÂÙÓ Â È‡˘ Íη ‰Ó Î"‡ ,Ì˙¯ÈÊ‚ ÏÏη ‰È‰ ‡Ï ‰Ê˘ ‰„ÂÓ‬‬
‫‚‪ ȇ ‡ „ȇ‰„ ˙Ï·ӄ ‚"Ú‡ Ê"‰Ê· Ì‚ ¯Â‰Ë Òȯ‚ÎÓ ˙ÂÁÙ Ì˙΄ ‡‰· ( "˜ 'ÈÒ) „"ÂÈÁ· ÔÎ ¯Ó‡ ÂÓˆÚ· ·¯‰ ȯ‰Â .̉ ¯Ê‬‬
‫‚„‪,˘"ÂÚÈ Â ÓˆÚÓ ‰˙Ú ¯ÂÊ‚Ï ‡"‡ ,Ì‰Ï˘ ˙ÏÂÎ‡Ó ¯ÂÚÈ˘ Òȯ‚ ¯ÂÚÈ˘Î ÏÚ ˜¯ ¯ʂ ‡Ï ‰¯ÈÊ‚‰ ˙ÏÁ˙· Ï"ÊÁ ÔÓÊ·„ ÌÂ˘Ó ,Î"Î ÏÂ‬‬
‫‡‪Â Ï Ôȇ Î"Ú ˙¯‰Ë Â Ï Ôȇ ÂÈ˘ÎÚ ˙¯‰Ë ÏÈ·˘· ¯˜ÈÚ· 'ȉ ‰¯ÈÊ‚‰„ ÌÂ˘Ó ÂÈ˘ÎÚ ¯ÂÊ‚Ï ‡"‡ Ì˙‰„ ÏÏÎ ÈÓ„ ‡Ï ˙Ó‡· Ì Ó‬‬
‫‪È„ÈÓÏ ˘ÁÈÓÏ ‡ÎÈÏ„ ÔÂÈÎ ·˙΢ ,‡ „ȇ‰ ‰"„ (·"Ú ‚"Ó) ‰ÎÂÒ È"˘¯ Ô¢ÏÓ ˜ÈÈ„Ï ˘È ÈΉ .‰¯ÈÊ‚‰ ÏÏη 'ȉ ¯·Î˘ ‰Ó ˜¯ ¯ÂÒ‡Ï‬‬
‫‪‰È‰ Ì‰Ï˘ ‡˘˘Á‰Â ‡¯·Ò‰ ÂÈ˘ÎÚ Ì‚ ÍÈÈ˘ 'ȉ ̇„ ̉ȯ·„Ó ¯‡Â·Ó .„"· ÈÁÂÏ˘ ‰"„ 'ÒÂ˙· ˘"ÂÚÈ ,‰ÈÏÚ ¯Ê‚ ÈÓ Ô·¯ÂÁ ¯Á‡ÏÂ‬‬

‫‪.ÌÒ¯ÂÙÓ ¯·„ Î"‚ 'È‰È˘ Ò"Á‰ Íȯˆ‰ Î"Ú ,¯ÂÒ‡Ï Â Ï ‰È‰ ¯ÈÙ˘ ÔÈÚ ˙ȇ¯Ó ÍÈÈ˘ 'ȉ ̇„ Ò"Á‰ '„ ˜„ˆ Î"‡Â .¯ÂÒ‡Ï Â Ï‬‬