Page 237 - HATAM-1

‫‪‡Ú˜ ¯ÙÂÒ‬‬ ‫תשובה עב‬ ‫‪Ì˙Á‬‬

‫ועיי מג"א רס"י שי"ד‪ ,‬ופשוט דאד חשיב כלי‬ ‫דהעושה אד כלי כגו הבועל בעילת מצוה‪ ,‬אי‬

‫גדול‪ ,‬א"כ חייב נמי משו בונה כיו שעושהו‬ ‫לפתחא צרי אפילו אי לא הוה שיי בני באד‬
‫כלי‚‪ .‬ע"כ נ"ל פשוט שחייב חטאת‪ ,‬ולא דמי‬ ‫חייב משו מכה בפטיש·‪.‬‬

‫לנטילת ציפורני הנדה הצריכה לטבילה ודלא כמו‬ ‫‡"‪ Î‬ה"נ העושה אצבעו וצפרנו כלי לפרוע עור‬

‫שחשב מעלתו‪ ,‬וא יש לו להשיב בזה יודיעני‪.‬‬ ‫הערלה פשיטא דחייב משו מכה בפטיש‪,‬‬
‫‪‰"Ú˜˙ ÂÈÏÒÎ Â"Ë '· ÌÂÈ ·"Ù ‰Î¯·· ÌÈÈÒ‡Â‬‬
‫ומכ"ש להסוברי דג בכלי שיי בני והוא דעת‬
‫‪.˜"ÙÏ‬‬
‫‪.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬ ‫התוס' ר"פ הבונה )ד"ה האי(‪ ,‬ודעת הר" שבת‬

‫קמ"ו ע"א לחייב עכ"פ בכלי גדול משו בונה‬

‫˙˘‪·Ú ‰·Â‬‬
‫]‪[˙·˘· ‰È¯ËÓ‬‬

‫וחוני עפ"י הדבור כמי שהיו חוני לעול ‪.‬‬ ‫‪ ÔÚÈ‬ראיתי בנב"י מהדורא בתרא ]או"ח[ סי'‬
‫אר"י ב"ר בו מכיו שהבטיח הקב"ה להכניס‬
‫לאר כמו שהוא לשעה‪ ,‬הדא אמרה בני לשעה‬ ‫למ"ד ]ד"ה מעכשיו[ מ"ש אודות‬
‫בני הדא אמרה מ הצד בני ‪ ,‬הדא אמרה אפילו‬ ‫הפאראסא"ל‪ ,‬שחושש לה מחיוב חטאת‪,‬‬
‫נתו על דבר אחר‪ ,‬הדא אמרה בני על גבי כלי ‪,‬‬ ‫לשיטת הרי" דס"ל בשבת קל"ח בטלית כפולה‬
‫ודחי בני אדני כקרקע דמי‡*‪ .‬ופסק כ הרמב"‬ ‫דא יש בגגה טפח או בג' טפחי סמו לגגה‬
‫פ"י משבת )הי"ב( דבני ע"ג כלי לאו בני הוא‪,‬‬ ‫טפח חייב חטאת‪ .‬א"כ ה"ה הכא נמי דיש‬
‫ומפרש ליה ה"ה דלא דמי למשכ דאדני כקרקע‬ ‫בשלשה טפחי סמו לגגה טפח ומשפע ויורד‬
‫דמי ומייתי ליה מג"א סס"י שט"ו‪ .‬והירושלמי‬ ‫להיות למג ולצל להנושא והוי ליה שיפועי‬
‫הזה מייתי ליה הרשב"א בחידושי שבת פרק‬ ‫אהלי ומיחשב כדפנות וה"ל אהל ע דפנות‬
‫והעושה בשבת חייב חטאת‪ .‬והנה האמת‬
‫)כלל גדול( ]הבונה קב‪ ,‬ב סוד"ה האי[‪.‬‬ ‫דהשתא הכא רובא דהמוני נושאי אותו‬
‫בשבת אלא שנפתחי ע"י גוי‪ ,‬א ומה בכ‬
‫‪ È˙„ÓÏÂ‬מהירושלמי הזה ג' טעמי שלא יהיה‬ ‫אמירה לנכרי שבות‪ .‬ואפילו יהי' רק איסור‬
‫דרבנ פתיחת הפאראסאל‪ ,‬מ"מ ה"ל אמירה‬
‫בפראסאל שו נדנוד איסור מ התורה‬ ‫לנכרי שבות דשבות ולא במקו מצוה ומי התיר‬
‫עכ"פ‪ .‬חדא‪ ,‬דהוי ליה בני לשעה‪ ,‬ופי' בני‬
‫לשעה שהוא עשוי מתחלה לבנותו ולסותרו‬ ‫לה ‡‪.‬‬
‫לשעתו‪ ,‬ולחזור ולבנותו ולסותרו כל שעה כמו‬
‫שהיה המשכ עשוי‪ .‬ופליגי אמוראי למ"ד מתו‬ ‫‪ ¯Á‡Â‬העיו הדק היטב אומר אני‪ ,‬בודאי לישא‬
‫שהיו חוני עפ"י הדבור הוי ליה כבני עול‬
‫א"כ הדרינ לכלל דבני לשעה לאו בני הוא‪,‬‬ ‫פאראסאל בשבת לאו משנת חסידי היא‬
‫וכיו דאשכח סתמא דתלמודא דיד בפ' במה‬ ‫ושומר נפשו ירחק ממנו‪ ,‬אבל מ"מ לפע"ד איננו‬
‫מדליקי ל"א ע"ב גבי מפני שהוא עושה פח‬ ‫כמו שחשב הגאו זצ"ל‪ ,‬דכל מלאכה דלא‬
‫דאמר גבי סותר על מנת לבנות במקומו‪ ,‬דכיו‬ ‫אשכח דכוותה במשכ לא מחייב עליה בשבת‪.‬‬
‫דכתיב על פי ה' יחנו כמקומו דמי ולא דחי לי'‪,‬‬ ‫וזה לשו הירושלמי ס"פ כלל גדול‪ ,‬מה בני היה‬
‫ש"מ הכי קיי"ל·‪ ,‬וכ משמע בתוס' צ"ד ע"א‬ ‫במשכ שהיו נותני קרשי על גבי אדני ‪ ,‬ופרי‬
‫ולאו לשעה היה‪ ,‬א"ר יוסי מתו שהיו נוסעי‬

‫·‪.ωÂÓ· ˜¯ ‡Ï ,Ì„‡‰ Ô˜˙Ó ‡Â‰˘ ÌÂ˘Ó ·ÈÈÁ ˙·˘· Ô¯ÂÙˆ ÏË ˘ · ,·ˆ ˙·˘ ÒÈʘ Ó"¯‰ 'ÈÁ 'ÈÚ .Ì˘ ˙·Â˙Î Ò"˙Á 'ÈÁ '¯ .‬‬
‫‚‪˙‡ ˙·˘‰ ÍÒÂÓ Á" Ó 'ÈÚ .̘Ӊ ˜ÈÏÁÓ ‰ÙÈÓ˘ ˜ÁÓÓ ÌÂ˘Ó Ì‚ ·ÈÈÁÏ ˘È ‚"‰Î·˘ ¯ 'ÈÒ Á"‡ Ú"Â˘Ï Ò"˙Á ˙‰‚‰· '¯ .‬‬
‫‪Ô˜˙Ó ‡Â‰ ‰Ê·˘ ÌÂ˘Ó ÂÈ ¯Ùˆ ‡ Â¯Ú˘ ÏË ·ÈÈÁÏ ·˙Î ÚÈ ˆÓ‰ Ù"ÂÒ ˙·˘ ÒÈʇ˜ Ì"¯‰Ó 'ÈÁ·Â .ÂÎ 'ÈÒ „"¯ÂÈ Á"ËÚ ˙"¢ ·Ï‬‬

‫‡˙ ‪'ÈÒ ‡"Á ‡"·„ '¯Â ,‡ ,˜ ˙·˘ Ô"·Ó¯ 'ÈÁ Ê"‰ Ë"Ù ˙·˘ 'ω Ì"·Ó¯ ,‚"‰ ‰"„ · ,‚˜ Ôȷ¯ÈÚ È"˘¯ 'ÈÚ .ωÂÓ· „"Ï ,Ì„‡‰‬‬

‫‪.‰Î¯‡· „Î‬‬
‫˙˘‪·Ú ‰·Â‬‬
‫‡‪.‚ ˜ 'ÈÒ ·"Á È Ú ˙Á Ó 'ÈÚ .*‡ .ÔÏ‰Ï ‰‡¯Â ˙ÂÙÒ‰ ÌÚ ÂÊ ‰·Â˘˙ ˙‡ˆÓ ‚Î 'ÈÒ ‡" ¯˙ Ì"È ˙ÂÈ‚ÂÒ 'ÈÁ· .‬‬
‫·‪‰Â‰ ÏÂËÏË· Ì˙ÈÈ Á ÏÎ Î"‡ ÂÚÒÈ '‰ ÈÙ ÏÚ ·È˙΄ ÔÂÈÎ Ï"Ò ¯ÂÒ‡ ÏËÏËÓ‰ ÔÈ · „"Ó„ ‰‡¯  :ԇΠÛÒÂ Ì˘ ˙ÂÈ‚ÂÒ 'ÈÁ· .‬‬

‫˘‪.ÈÓ„ ‰È ÁÎ Ì˙ÚÈÒ ÂÏÈÙ‡ Î"‡  ÁÈ '‰ ÈÙ ÏÚ ·È˙΄ ÔÂÈÎ ÍÙȉ· Ï"Ò „"Ó Í„È‡Â .Ô Ú‰ ÚÒÈ ‡Ï˘ '‡ ‰Ú˘ ÌÈÁÂË· Âȉ ‡Ï‬‬