Page 241 - HATAM-1

‫‪‰Ú˜ ¯ÙÂÒ‬‬ ‫תשובה עד‬ ‫‪Ì˙Á‬‬

‫˙˘‪„Ú ‰·Â‬‬
‫]‪[˙·˘· ‰Ù˜ ˙ÈÈ˘Ú‬‬

‫בישוליו‪ ,‬וכשנותני מרק רותח על קטניות‬ ‫˘‪˜È˙Ú ‡ÏÓ ˜È˙‰ Á"·‰ È„ÈÓÏ˙Ï Ë"ΠÌÂÏ‬‬
‫שנתבשלו יבש‪ ,‬אי ספק שהמרק קולט טע קטניות‬ ‫‪‰"Î Â˙ӄ˜ ‰‡¯È ‰¯Â˙· ‚ÏÙÂÓ Ô ˘Â ı¯Á‰‬‬
‫ועל ש כ שופכי עליה בשבת ואוכלי אותו‬
‫כ ‪ .‬וכ תרנגולתא דר' אבא בשבת קמ"ה ע"ב אי‬ ‫‪.'È˘ Ù"˜Ù ÔÓÏÊ‬‬
‫ספק כששפכו עליה רותחי אות רותחי נעשו רוטב‬
‫ומרק של בשר‪ .‬והרי כל האיסור שאנו דני בנו"ט‬ ‫‚‪ ‰"È‬הגיעני‪ ,‬נפש היפה בשאלת נידו מה‬
‫כ הוא שנשפ מי על דבר יבש שכבר נתבשל‪,‬‬
‫שנוהגי ש בק"ק האמבורג לשפו ביו‬
‫מ"מ אסור שקולט טעמו‪ ,‬ואפ"ה מותר בשבת כיו‬ ‫ש"ק רותחי מכלי ראשו על קאפע כתוש שכבר‬
‫שכבר נתבשל מע"ש שראוי לאכול בפ"ע הרי נגמר‬ ‫נשפ עליו רותחי מע"ש והורק המי ועתה חוזרי‬
‫בשולו‪ ,‬ומה שמוציא טעמו אח"כ לתו המרק אי‬
‫בכ כלו ‪ .‬וגדולה מזה מלח שנתבשל ממי יש‬ ‫ושופכי עליו ושותי אותו כ ‪ ,‬א יש היתר לזה‬
‫ע"י ישראל או לכל הפחות ע"י שפחה גויה‪.‬‬
‫)אוסרי ( ]מתירי [ אותו לתתו לתו התבשיל‬
‫בשבת משו אי בישול אחר בישול )מג"א סי' שי"ח‬ ‫‪ ‡ ¯È‰‬זה ששי שנה כד הוינא טלי' בעיר‬
‫סקל"א( והרי בוודאי יהיב טעמי' לתבשיל‪ .‬מ"מ כיו‬
‫שכבר נתבשל כל צרכו לאכול כ בטבולי יבש פת‬ ‫מולדתי בק"ק פפד"מ היו מלעיזי כ‬
‫על עשירי שנוהגי היתר בכ ‪ ,‬א לא ידעתי אז‬
‫וצונ וכדומה‪ ,‬שוב לית ביה משו בישול‚‪.‬‬
‫שורש הדברי ומה נגזר עליה מפי רבותי הגאוני‬
‫‪ Ê"ÙÏÂ‬הקאפע שראוי לאכילה כשהוא קלוי וכתוש‬ ‫ז"ל‪ .‬ועכ"פ נראה שאחד הורה לה כ והנח‬
‫לישראל א אינ נביאי וכו'‪ ,‬כי אז לא היה דור‬
‫ואוכלי אותו כ כאשר העיד בתשו' גינת‬ ‫פרו ח"ו‪ ,‬ולא נתפשט דבר בלי הוראת חכ ‪ .‬ונחזי‬
‫ורדי הנ"ל‪ ,‬א"כ להחולקי )אר' אמי( ]ארא"מ סי'‬ ‫אנ ‪ ,‬הנה הקאפע הוא קלוי באש והעיד בתשו' גנת‬
‫רעד[‚* וס"ל אי בישול אחר אפייה‪ ,‬היה מותר‬
‫עכ"פ ע"י גוי לשפו רותחי עליו בשבת אפילו לא‬ ‫ורדי )כלל ג סי' ב( שרמז עליו בבאר היטב סי'‬
‫שי"ח )סקי"ד( שבמדינתיה אוכלי אותו כ ואפילו‬
‫נשפ עליו רותחי מעש"ק„‪.‬‬ ‫כתוש כקמח אוכלי אותו וכ' זה כידוע ומפורס ‡‪.‬‬
‫ולפ"ז לרוב הפוסקי דאי בישול אחר אפייה וצלי‬
‫‡‪ Í‬הרי בש"ע )ש סע' ה( מביא שיטת הרא"מ‬
‫וקלוי‪ ,‬א"כ אי כא איסור בישול דאורייתא כלל‬
‫ונוהגי להחמיר כמותו שיש בישול אחר‬ ‫לכאורה‪ .‬אלא שבספר הנ"ל כתב הכא מוציא טעמו‬
‫אפייה וצלי וקלוי‪ ,‬א"כ אזדא ההיתר הנ"ל‪.‬‬ ‫לתו המי ויש בזה בישול אעפ"י שכבר נתבשל‪,‬‬
‫כמו מגיס בצבע שביורה ברא"ש )ספ"ק( ]פ"ג[‬
‫‪ ‰˙ÚÂ‬נעיי במה ששופכי עליו רותחי מע"ש‪.‬‬
‫דשבת ]סי' יא[ דמייתי ב"י סי' שי"ח‪.‬‬
‫והנה במתני' )שבת קמה‪ ,‬ב(‪ ,‬כל הבא בחמי‬
‫מע"ש פירש"י וכ ס"ל לכמה פוסקי היינו‬ ‫‪ „"ÚÙÏÂ‬לא דק במח"כ ואי עני זה לזה‪ ,‬הת‬
‫שנתבשל כל צרכו מע"ש אז מותר לשפו עליו‬
‫רותחי בשבת‪ ,‬אבל א רק הודח בחמי בע"ש אסור‬ ‫הסממני אי בישול לעצמ כלל‪,‬‬
‫להדיחו בחמי בשבת‪ .‬א הרמב" כ' להדיא פכ"ב‬ ‫ואינ ראוי לשו דבר רק להוציא צבע שיקלוט‬
‫משבת הל' ח' דבר שנתבשל קוד שבת או נשרה‬ ‫הצמר הצבע‪ ,‬ולא שיי אי בישול אחר בישול כי‬
‫כל שלא קלטו כל צבע לא נתבשלו·‪ .‬אבל דבר‬

‫מאכל שנתבשל שראוי לאכול בפ"ע‪ ,‬הרי כבר נגמר‬

‫˙˘‪„Ú ‰·Â‬‬
‫‡‪‡Ï ‰˙˘È˙Î ¯Á‡Ï Î"‡˘Ó ˙ÂÈϘ ¯‡˘Î ‰˙‡ ÒÂÒÎÏ ‰È‡¯ ‰ÈÂϘ ‡È‰˘Î ˜¯„ ÍÙÈ‰Ï ‰¯Â‡ÎÏ ·Â˙Î ‰˙ÚÓ ‰"„ Ì˘ ¯"‚· .‬‬

‫‪.ÏÂ˘È· ÌÂ˘Ó ÔÈÁ˙¯· ‰"˜‰ ˙¯˘Ï ¯ÂÒ‡Ï ‰ˆ¯ ÔÎÏ ,ÂÏ Íω ÛÏÁ ‰˙ÙÈϘ· ‰Ï ‰È‰˘ Ô˜È˙ Â˙‡ ÏÏÎ ‡ÈÊÁ‬‬
‫·‪(ÔÈϯ҇ È"¯‰ÓÏ) ˘„Á‰ ‰·Â˘˙ ÈÁ˙Ù·Â .ÌÈÓ‰ Ì‰Ó Â˜È¯Â‰˘ ¯Á‡ ÌÈ˘·È ÌÈÏÚ‰˘Î ¯È˙Ó Â"Ë˜Ò Ê"·˘Ó· ÁÈ˘ 'ÈÒ Á"‡ ‚"Ó¯Ù· .‬‬
‫‪ ·¯ ȯ·„Ï ÔÂÂÈ΢ ·Ï˜ 'ÈÒ Á"‡ ˜È˘ Ì"¯‰Ó ˙"¢ 'ÈÚ .ÔÎ ˙¢ÚÏ ¯Ò‡˘ Ò"˙Á‰Î ¢ Ï˘·Ó ˙·ÏÓ ˙·˘‰ ˙˙È·˘·Â‬‬
‫‪„Ú¯ 'ÈÒ ÌÏ˘‰ Ìȇ¯È 'ÈÚ .*‚ .‰Ó„ÎÂ Ô Âˆ·Â ˙Ù· ‰ÏÈÎ‡Ï È‡¯ ‡Â‰ ÏÂ˘È· · ÍÈÈ˘„ Ï˘Â·Ó Â È‡˘ ÁÏÓ Ì‚„ Ú"ˆ .‚ .Ô‡Î‬‬

‫‪.ÁÈ˘ 'ÈÒ Á"‡ ¯ÂË·Â‬‬
‫„‪Â˙‡ ÔÈÏ·˘ ¯·„ È·‚Ï ‚"‰ Ë"Ù ˙·˘ 'ω Ì"·Ó¯ '¯ ÏÂ˘È· È"Ú Â˙‡ ÌÈ ˜˙Ó˘ ‡ ÍÎ Â˙‡ ÌÈÏ· ̇ ÈÂÏ˙ Ï¢·„ ·"ˆ .‬‬
‫‪·ÈÈÁÏ ˘È ‰¯Â‡ÎÏ ,‰Ù˜ ÈÏÂÙ ÌÈÏ· Ôȇ˘ ˙ÂÓÂ˜Ó Ì˙‡·Â .‚" ¯ 'ÈÒ Á"‡ ‡"Ú¯ 'ÈÁ·Â ÏÂ˘È· ÌÂ˘Ó ·ÂÈÁ · Ôȇ ÈÁ ‡Â‰˘Î‬‬

‫‪.‰Ê· ¯ÈÓÁÓ˘ „Ï 'ÈÒ Á"‡ „‡Ò‡ ‡"ȯ‰Ó ˙"¢ 'ÈÚ .ÏÂ˘È· Ì¢Ó‬‬