Page 244 - HATAM-1

‫‪˙·¢˙Â‬‬ ‫אורח חיי‬ ‫˜‪˙Âχ˘ ÁÚ‬‬

‫מוכח מידי משו"ה לא הוי מצי למפשט מידי‬ ‫התפלל של מ"ש קרו ליה מ"ש שהציבור עשאוהו‬
‫כבר ליל מ"ש והיה לו להבדיל על הכוס ג"כ‪,‬‬
‫ולמימר נמי ש"מ תשעה‪.‬‬ ‫מ"מ א אי לו אלא כוס אחד סועד תחלה דכיו‬
‫שהוא עדיי יו ‪ .‬ואי לפקפק א"כ הו"ל למפשט‬
‫‪ ˙ÏÂÊÂ‬זה אקצר באמרי ‪ ,‬וה' קרנו ירי ‪ ,‬והי' זה‬ ‫מה ברייתא דצלי של מ"ש בשבת‪ ,‬י"ל דזה אינו‬
‫מבואר להדיא בברייתא דמיירי מבע"י אלא‬
‫שלו לו ולכל מרבית ביתו‪ ,‬החות בכל‬ ‫משו הנ מימרות דאסור לטעו קוד שיבדיל‬
‫דחקינ ומפרשינ לברייתא הכי אבל מברייתא לא‬
‫חותמי ברכות‪.‬‬
‫‪‚"Ò˜˙ ˙·Ë ·"ÂË '‚ ÌÂÈÏ È‰‚ „"Ó ˜"˜ ‰Ù‬‬

‫‪.˜"ÙÏ‬‬
‫‪.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬

‫˙˘‪ÂÚ ‰·Â‬‬

‫]‡‪[‰ÏÚÓÏ ‰Á Ó‰ ÔÓ Ë"ÂÈÚ·Â ˘"Ú· ‰ÏÈÎ‬‬

‫דוקא עד שתחש ולא כמוב הפשוט שאומר כ‬ ‫˘‪'‰Ó „·Π˜È˙‰ ‡ÏÙÂÓ‰ ·¯‰ È„È„ÈÏ ·¯ ÌÂÏ‬‬
‫לרבותא בעלמא‪ .‬כ הי' סברת ה"ג בדעת ר' יוסי‪.‬‬ ‫‪.È" ÛÒÂÈ‬‬
‫וס"ל לה"ג דלמאי דקיי"ל כשמואל דפורס מפה‬
‫ומקדש וצרי לבר ג"כ ברכתה המוציא מטע‬ ‫˜·‪ È˙Ï‬נוע מכתבו‪ ,‬ואודות דבריו בר"פ ע"פ‬
‫שכ' הרא"ש ש דהרי נאסר לו מלאכול קוד‬
‫קידוש וכדפסקינ בש"ע בסי' זה )רעא‪ ,‬ו(‪ ,‬ה"ל‬ ‫)ק‪ ,‬א תוס' ד"ה אי מפסיקי ( בדברי בה"ג‬
‫ממש כסילק ידיו מלאכול ונסת האסטומכא‪,‬‬ ‫אעתיק לו מחי' על הטור א"ח סי' רמ"ט וז"ל‪:‬‬
‫וממילא דאי הלכה כר' יוסי בהתחלה דאיהו נמי‬ ‫יש כא ג' שיטות‪ ,‬א' שיטת הרמב" )הל' שבת‬
‫לא אמר אלא משו דאינו צרי להפסיק‪ .‬זה מה‬ ‫פ"ל ה"ד( דהלכה ממש כר' יוסי דמותר להתחיל‬
‫בכל ע"ש וי"ט כפשטא דהסוגיא‪ ,‬ומכל מקו‬
‫שנ"ל בדעת בה"ג‪.‬‬ ‫קביעות סעודה אסורה והכי קיימא ל ‪ .‬ואפשר‬
‫שזהו יצא לו משיטת ה"ג דסבירא ליה אסור‬
‫˘‪ ˙È˘ÈÏ‬היא דעת הר" ר"פ ערבי פסחי‬ ‫להתחיל היינו בקביעות סעודה‪ ,‬ועלה אמר רבי‬
‫יוסי א התחיל לא יפסיק‪] .‬וכעת מצאתי כ‬
‫דאוסר בע"פ לאכול ממנחה גדולה‬ ‫בביאורי מהר"א וילנא ז"ל בסי' רמ"ט )סק"ז( וסי'‬
‫ומעלה משו דהוה איבעיא דלא איפשטא‪ ,‬וצ"ע‬
‫דהא שפיר איפשטא בפ' ע"פ ק"ז ע"ב‪ ,‬וי"ל‬ ‫תקכ"ט )סק"ד([‪.‬‬
‫דס"ל להר" לפמ"ש תוס' ש ואתי לאמנועי‬
‫מפסח ואפילו אחר שיעשה הפסח אסור משו‬ ‫·' היא שיטת ה"ג לפי המוב הפשוט שאוסר‬
‫שלא ימהר לעשות הפסח כדי לאכול ויעשה פסח‬
‫שלא כראוי עכ"ל‪ .‬א"כ י"ל היינו משו שאסור‬ ‫להתחיל כלל דלא קיי"ל כר' יוסי בהתחלה‪,‬‬
‫לאכול עכ"פ ממנחה קטנה ואיל משו מצה‬ ‫והרבה דברי נאמרו בו‪ .‬ולפע"ד לומר עוד דס"ל‬
‫לתיאבו וממילא אי לו פנאי אלא מחצות עד‬ ‫דר' יהודה ור' יוסי לטעמייהו פליגי‪ ,‬והוא עפ"י‬
‫מנחה קטנה שהוא זמ קצר ומשו כ ימהר‬ ‫מ"ש מג"א )סי' תעא סק"ד( דכשמסלק ידו מלאכול‬
‫לעשות הפסח שלא כראוי כדי שלבא לאכול‬ ‫ומבר נסתמה האסטומכא ונפסקה תאות המאכל‪,‬‬
‫קוד מנחה קטנה וא"כ שפיר היינו רבותא‬ ‫והוא כעי מ"ש תוס' ר"פ ע"פ )צט‪ ,‬ב ד"ה סמו (‪,‬‬
‫דאגריפס‪ ,‬דסד"א ט' לאגריפס כשש שעות לדיד‬ ‫והשתא י"ל ר' יהודה לטעמי' דס"ל מפסיקי‬
‫דמי ומותר לו לאכול בעי"ט במנחה קטנה דלית‬ ‫לשבתות דבעינ דתיתי סעודתא ליקרא דשבתא‪,‬‬
‫ביה משו לתיאבו וממילא מותר נמי משו‬ ‫א"כ אי מתחילי דכיו שע"כ יבר בהמ"ז‬
‫פסחא דאיהו לא ימהר כיו דיש לו שהות הרבה‪,‬‬ ‫ויפסיק וממילא יסתו האסטומכא ולא יאכל‬
‫קמ"ל אפ"ה לא יאכל ולעול סמו למנחה‬ ‫לתיאבו ‪ .‬ואמנ ר' יוסי לטעמי' דס"ל אי‬
‫מפסיקי לשבתות ולא חייש לסעודתא ליקרא‬
‫גדולה תנ כנ"ל‪.‬‬ ‫דשבתא וא"כ מתחילי ‪ ,‬ובלבד שיאכל והול עד‬
‫שתחש דוקא בסעודה א' באופ שלא יסתו‬
‫‪ ˘"ÓÂ‬מג"א סי' תקכ"ט )סק"ב( בש מהרי"ל‬ ‫האסטומכא ויש כא אכילה לתיאבו ‪ ,‬ומשו"ה‬
‫דקדק ר' יוסי אוכל והול עד שתחש לומר‬
‫דס"ל בכל עי"ט אסור ממנחה גדולה‬