Page 247 - HATAM-1
P. 247

‫‪‡Ù˜ ¯ÙÂÒ‬‬  ‫תשובה עח‬                           ‫‪Ì˙Á‬‬

‫‪ Î"ÚÂ‬צריכי לדחוק דהש"ס קאמר דמתני'‬           ‫‪ ‰ÓÂ‬שצ"ע קצת דהא פשיטא כי היכא דבקדרה‬

‫קמ"ל לה מ"ד שנות בני מעי' לתוכ‬               ‫כי שדא בי' גרמא חייא מציל על הכל‬
‫צלעות מגינות אפ"ה מותר לבני חבורה לשלשל‬      ‫דשוב מסיח דעתו מלחתות‪ .‬א"כ ה"נ בצלי אי‬
‫סמו לחשיכה‪ .‬ובזה מיושב קושית הלח"מ על‬        ‫הי' צולה גדי של ובשר מנותח עמו מציל על‬
                                             ‫הכל דהשתא קשה ליה זיקא ולא מגלי' לי'‪ ,‬וא"כ‬
‫הרמב" )ש הט"ז( דמייתי ה דבשר על גבי‬          ‫בפסח שהיה צולהו כולו כא' ראשו על כרעיו ועל‬
‫גחלי ]א [ דקיי"ל כר' ירמי' מדפתי„‪ ,‬מ"מ ס"ל‬   ‫קרבו‪ ,‬מ"מ הא עיקר הטע כמ"ש ההגה' מרדכי‬
‫לרמב" דלמאי דקיי"ל דעושי גדי מקולס דוקא‪,‬‬     ‫ש דצלעות מגינות עלי'‪ ,‬וא"כ בפסח שהיו‬
‫א"כ ליכא לשנויי מתני' דקמ"ל משלשלי הפסח‬      ‫תולי בני מעי חוצה לו דקיי"ל ריש פ' כיצד‬
                                             ‫צולי גדי מקולס ולה ]קשיא[ זיקא‪ ,‬א"כ הדרה‬
‫אלא לאוקמי בתנור פתוח‪ ,‬וה"ל כמו ע"ג גחלי ‪.‬‬   ‫ק' הש"ס לדוכתא‪ .‬ולשיטת הרמב" )הל' שבת פ"ג‬
‫ומוכח דע"ג גחלי אסור ומתני' בהכי איירי וזהו‬   ‫הי"ג( דמפרש דגדי לא קשי לי זיקא אלא דמתחר‬
‫דלא כהבנת הרב"י בהרמב" וצ"ע‪ .‬זהו מה‬          ‫ע"י החיתוי‪ ,‬משא"כ כשהוא של יש ליישב‬

      ‫שנלע"ד בזה ומרוב הנחיצה אקצר‪.‬‬                 ‫קצת‚‪ ,‬אבל לפירש"י קשה בודאי‪.‬‬
          ‫‪.˜"ÙÏ Â"Ò˜˙ ÌÁ Ó Í"Ê '· ÌÂÈ „"Ó‬‬

‫‪Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬

                ‫˙˘‪ÁÚ ‰·Â‬‬
‫]˘‪[ÏÈ˘·˙ ÔÈÓÁ· ˙·˘· Ï˘·È ‡Ó˘Â ‰˙ÁÈ ‡Ó‬‬

‫שיי אמתני' ר"פ כירה דמיירי נמי מקדירה‬        ‫˘‪'¯ „·ΠÔ ˘Â ı¯Á‰ ‡ÏÙÂÓ‰ ͯ·‡‰Ï ÌÂÏ‬‬
             ‫מפסקת‪ ,‬אלו דבריו‡‪.‬‬                                                 ‫‪.È" χ¯˘È‬‬

 ‫‪ ‰ ‰Â‬לכאורה משמע להפוסקי דס"ל סת‬            ‫˜·‪ È˙Ï‬נוע מכתבו‪ ,‬והנוגע לעני דברי תורה‬

‫תבשיל הוא דוקא בשול כל צרכו לק"מ‪,‬‬            ‫ר"פ כירה )לו‪ ,‬ב( שהקשה לשיטת תוס'‬
‫דא"ל הטע משו דלמא אתי למיעבד בשבת‬            ‫)ד"ה חמ ( דחמי ותבשיל משמע אפילו לא בשל‬
‫כמ"ש הפוסקי ‪ .‬ולכאורה הוי מצי להקשות‬         ‫כל צרכו נמי‪ .‬א כ ע"כ הטע משו שמא‬
 ‫קושייתו לכ"ע מכולהי פרקא במה טומני‬          ‫יחתה‪ ,‬דליכא למימר משו דילמא אתי למיעבד‬
‫כמבואר לעיל ל"ד ריש ע"ב דהטע משו שמא‬         ‫בשבת עצמו כמו שהשרישו הפוסקי ‪ ,‬דבלא‬
‫יחתה‪ ,‬ובאמת כ הקשה פני יהושע קושיא זו‬        ‫בשל כל צרכו ליכא למיחש שמא יעשה כ‬
‫בעצמה לעיל י"ח ע"ב‪ .‬אלא שיש ללמוד זכות‬       ‫בשבת‪ ,‬דלא נחשדו ישראל על ככה‪ .‬וא כ ע"כ‬
‫על מעלתו ולומר‪ ,‬דהרי הרי" גרס ש איפכא‬        ‫הטע משו שמא יחתה‪ ,‬וקשה קושית התוס'‬
 ‫מהגירסא שלפנינו דהטמנה דערב שבת משו‬         ‫לעיל י"ח ע"ב )ד"ה גזירה( על המקש שהקשה‬
‫שמא יחתה ודשבת משו ירתיח‪ ,‬והרי" ס"ל‬          ‫מעססיות ותורמסי ולא ידע משמא יחתה מה‬
‫ערב שבת משו ירתיח ושבת משו יחתה‪ ,‬נמצא‬         ‫יענה ממתני' דבשר בצל וביצה‪ ,‬ותי' תוס' דהת‬
‫לפ"ז אי לנו שו הכרח לומר דהטמנה אסור‬         ‫ידע שמא יחתה כיו שאי דבר מפסיק בינ לבי‬
‫כלל משו שמא יחתה‪ ,‬דאיכא למימר דהטמנה‬         ‫האש משא"כ עססיות ותורמסי ע"ש‪ ,‬וזה לא‬

           ‫‚‪.Ôωτ Ó"Áω ˙È˘Â˜ ·Â˘È· ,Ê"ˉ Ì˘ Ó"‰Î¯Ó·Â ,Ì"·Ó¯‰ ȯ·„ ¯Â‡È·· Î"˘Ó Ì˘ Á˜Â¯ ‰˘ÚÓ Ó"‰Î¯Ó '¯ .‬‬

                                                                                      ‫„‪.˙ӄ˜‰ ‰¯Ú‰· '¯ .‬‬

                                               ‫˙˘‪ÁÚ ‰·Â‬‬

‫‡‪‡Èڷȇ „ˆ‰ ÈÙÏ Û‡Â ,˜ÈÒÙÓ ‰¯È„˜Â ÏÈ˘·˙ ÔÈÓÁ· ‰¯ÈÎ Ù"¯„ 'È ˙ÓÓ ‰ÈÏ È˘˜È˙ Ó"Ó ‡‰ Ï"˜ :Ì˘ Ò"˘‰‚· ‡"Ú¯ Ï"Ê .‬‬
‫„˘‪ÈÂ˙ÈÁ ÌÂ˘Ó Î"Ú ÌÚˉ„ ÏÈ˘·˙ ‡Ï ÔÈÓÁ 'ÂÎ Ôȉ˘Ó Ô‰ ‰Ó 'ÂΠ‡¯ÒÁÓ È¯ÂÒÁ Ï"ˆ„ Ì˘ ¯‡Â·Ó ‡‰ ,Ô ˙ ¯ÈÊÁ‰Ï„ Ì‬‬
‫„‡‪ÔÂÈΠ.¯˙ÂÓ ÔÈÓÁ ȇӇ Ì‚Â ,Û¯Ȃ ‰Ê· È ‰Ó ‰Ó ÈÏÎ ˙˙È·˘ Ì¢Ó ÏÂ˘È· ¯Á‡ ÏÂ˘È· ˘È„ ¯Â·ÒÈ Ì‡ Û‡ ÏÂ˘È· ÌÂ˘Ó ÂÏÈ‬‬
‫„‪ÔÂÈÎ ‰"‡Ï· ‡‰ ,¯ÈÊ‚ÈÏ ÈÓ ˙ȯق ¯Ó‚ÂÓ Ô Èίل ‡‰· Ì‚ .ÈΉ Ï"Ò ‰"· Ì‚„ Ï"È ,ÈÂ˙ÈÁÏ Ô È˘ÈÈÁ ˜ÈÒÙÓ ‰¯È„˜·„ ˘"·Ï  ȈÓ‬‬

                                                                   ‫„‡‪.¯˘· ÔÈψ Ôȇ· ÂÓÎ ÈÂ˙ÈÁÏ ˘ÂÁÈ ÈÏÎ ˜ÈÒÙÓ Â È‬‬
   242   243   244   245   246   247   248   249   250   251   252