Page 252 - HATAM-1

‫‪˙·¢˙Â‬‬ ‫אורח חיי‬ ‫˘‡‪˙ÂÏ‬‬ ‫˜‪ÂÙ‬‬

‫‪ ˙‡¯Â‬נפלאתי על המפרשי שהזכיר מכ"ת‬ ‫בזה שו אד בעול ‪ .‬ופשוט להרמב"‬
‫משהפריש נתק הכרי והותר אפילו לא יתנ לכה‬
‫שהקשו מהש"ס )יומא פג‪ ,‬ב( דקאמר‬
‫טלטול דרבנ ‪ ,‬והא רבה ס"ל הכנה דאורייתא‪.‬‬ ‫ולא גמר מצותו מ"מ הכרי נתק ‪.‬‬
‫אות מפרשי סתומי ואינ מפורשי ‪ ,‬לאכול‬
‫מוקצה הוא איסור דאורייתא דבעי הכנה לאכילת‬ ‫‚‪ Ì‬נ"ל פשוט בהפרשת תרומה אעפ"י שעדיי‬
‫שבת וי"ט‪ ,‬אבל לטלטל דבר שאינו ראוי‪ ,‬גזירת‬
‫נחמי' ב חכלי' היא משו הוצאה‪ ,‬וי"א באסור‬ ‫לא נתק שהרי טבול הוא למעשר ותרומת‬
‫לאכילה נמי גזירה דילמא אתי למיכל מיניה‪,‬‬ ‫מעשר‪ ,‬מ"מ איכא כעי מקח וממכר דמקדיש‬
‫ועפנ"י ריש ביצה‪ ,‬אבל איסור טלטול דאורייתא‬ ‫התרומה )ותרומת מעשר(‪ ,·È‬ובהפרשת מעשר עני‬
‫ליכא מקח וממכר‪ ,‬מ"מ איכא משו תיקו הכרי‪.‬‬
‫לא שמעתי מעול ‪.‚È‬‬ ‫ובמקו אחר החלטתי דחולה שצרי לאכול‬
‫תרומה שלא הגיעה ליד כה ‪ ,‬לא יאכל עד שיזכה‬
‫‪ ÏÎÂ‬מ"ש מכ"ת דא לא נתנ לכה לא הוה‬ ‫אחר בשביל כה ויוצא בו ידי נתינה כר"ג וזקני‬
‫בספינה )מעשר שני פ"ה מ"ט( ושוב יאכל‪ ,‬וכשיבוא‬
‫תיקו ‪ ,‬כבר כתבתי ביטולו‪ .‬ג מ"ש גזיזה‬ ‫הכה יש לשל לו דמי ‪ ,‬דהמציל עצמו בממו‬
‫תני' לעשר והיינו מעשר ולא תרומה‪ ,‬כבר כתבתי‬ ‫חבירו חייב לשל לו )ב"ק ס‪ ,‬ב(‪ .‬נמצא יצא ידי‬
‫ביטולו‪ .‬וכ מ"ש מגזיזה יתירה לצור כה ‪ ,‬כבר‬ ‫נתינה והחיה את נפשו‪ .‬וכל מ"ש מכ"ת בזה לא‬
‫כתבתי דמיירי דיש באותו הקלח ג צור‬
‫נראה לע"ד כלל‪.‬‬
‫להחולה והיתרו מעשר על כל הקלחי ‪.‬‬

‫]‪[ÌÈ˘·È ˙¯ÈÙ ÁÒÙ Ï˘ Ô¯Á‡ Ë"ÂÈ· ÏÂÎ‡Ï ‚‰ Ó‰ „"Ú‬‬

‫אפילו ללב סכי לחתו מ הארכובה ולמעלה‬ ‫‪ ‰Ê‬לי איזה שני נשאלתי ‪'Â‰Ó Ô‡‚‰ Á"ÂÓÓ‬‬
‫יכול הוא לכוות ולחיות‪ ,‬א"כ בטלו כל מלאכת‬
‫שבת‪ .‬א משתירצו דבעי שכיח‪ ,‬א"כ אפילו איכא‬ ‫‪ ,È" ¯‚ȇ ‡·È˜Ú‬בפוזנא נוהגי לאכול‬
‫חולה בפנינו לא שכיח שיצטר למלאכה זו‬ ‫פירות יבשי רוזאנגיס בי"ט אחרו של פסח‪,‬‬
‫והנה אז חל בשבת ורצה שאחוה דעתי א‬
‫בפרטות‪.ÂË‬‬ ‫מותרי להכי בי"ט ז' של פסח תבשילי ע‬
‫הנ"ל לצור מחר‪ ,‬דהרי ע"י עירוב תבשילי לא‬
‫‪ È˙ω· Â‬מראות מ"ש פרמכ"ת‪ ÊË‬קט נפל לי‬ ‫הותר אלא ע"י הואיל ואי מיקלעי אורחי והכא‬
‫לא שיי זה דהא אסורי ביומי'‪ ,‬דז' של פסח‬
‫מותר לצוד דגי דחזי להמסוכ הלז‪,‬‬ ‫נוהגי איסור בפירות יבשי ‪ .‬והיה נ"ל למו"ח‬
‫מי שמע כזאת ע"י שנפל למי יצטר דגי‬ ‫הגנ"י להתיר‪ ,‬דמתירי פירות יבשי בפסח לכל‬
‫להצלתו‪ ,‬ולדעתו א יש בעיר שו חולה שיש‬ ‫חולה שאי בו סכנה‪ ,‬ונימא הואיל וחזי לחולה‬
‫בו סכנה הותרו כל מלאכת שבת‪ ,‬ישתקע הדבר‬ ‫אפילו שאי בו סכנה וזה שכיח‪ .„È‬ולא הודיתי לו‪,‬‬
‫נהי חולה שאי בו סכנה שכיח‪ ,‬אבל לא שכיח‬
‫ולא יאמר‪.‬‬ ‫שאותו חולה יהיה צרי לרוזינגס‪ .‬בשלמא התוס'‬
‫)פסחי מו‪ ,‬ב ד"ה רבה( בהס"ד הקשו דיתבטלו כל‬
‫‪ ÊÈÈ˘Â¯„·Â‬אמרתי מה שהזמי אאע"ה המלאכי‬ ‫מלאכות שבת דמי יודע מה שיצטר החולה‬

‫שנדמו לו כערביי בי"ט של פסח‪,‬‬
‫משו יו ג' למילת כל בני ביתו היה‪ ,‬והבערה‬
‫ובישול ושחיטה שכיחי דצריכי למסוכני והותרו‬

‫לו אות מלאכות‪.‬‬

‫‪.˜ÁÂÓÏ ˘È ‡Â‰ ‰ÈÙËÈ˘ ·‚‡„ ‰‡¯  ,ȯΉ Ô˜˙Ó ¯ÈÙ˘ ȯ‰ ¯˘ÚÓ ˙Ó¯˙ Ì‚ ˘È¯ÙÓ Ì‡ .·È‬‬
‫‪Á" Ó ‡"È˘ 'ÈÒ Á"‡ Ò"Á 'ÈÁ 'ÈÚ .Ì˘ ˙"„‰Ó·Â · ,‚ Ì˘ ÔÏ‰Ï ,‰ˆ˜ÂÓ ÈÏÏη ˙ÎÒÓ‰ ˘È¯· ,‰ˆÈ· ˙ÎÒÓÏ 'ÈÁ·  ȷ¯ Î"Π.‚È‬‬

‫‪.ˆ"Á¯ ‰ÂˆÓ‬‬
‫‪‰È¯‡ Ì˘ ˙"¢ '¯Â .·È ‰¯Ú‰· ˘"Ú ‚È 'ÓÚ ‡"Á "¯Â‡Ó‰ ÔÂÎÓ" ˙¯Â„‰Ó ‰ÊÏ ‰"„ ‰ 'ÈÒ ˜"„‰Ó ÂÈ˙·¢˙· ‡"Ú¯ Î"Î .„È‬‬

‫‡‪.„È 'ÈÒ Á"‡ ¯ÙÂÒ ·˘Á ËÓ 'ÈÒ ‡"Á Ìȯ˘ÈÓ ··Â„ ,Á"Ù˜ 'ÈÒ È΄¯Ó È˘Â·Ï ˙"¢ ‰ˆ È"ÒÂÒ Ú"‰‬‬
‫‪.Ì˘ ÌÈÁÒÙ ‡"·˘¯‰ 'ÒÂ˙ ÏÚ (˙"¯„‡‰Ï) ‡·˘ ·‰Ê · ,ÂÓ ÌÈÁÒÙ Ò"˙Á 'ÈÁ 'ÈÚ .ÂË‬‬

‫‪ÔÈÏÈÎ‡Ó ÔÈ Ú· ¯·ÎÓ ¯˙ȉ ·˙ÎÓ· ¯Â˙ÒÓ ‰ÏÈ‚ Ó"¯Ù ‰ ‰Â :Ï"Ê Ò"Á‰Ó ·˙ÎÓ ÒÙ„ Ì˘Â Â 'Ò ˙"¢· ‰‡¯Â‰ Èί„ ¯ÙÒ· .ÊË‬‬

‫‪˙·˘ Ïη ,‰ÏÈÓ Â‡ ˙„ÏÂÈ ¯ÈÚ Ïη ‡ˆÓ ˙·˘ Ïη Î"‡ ,‰ ÎÒ Â· ˘È˘ ‰ÏÂÁÏ ¯˙‰ Ïȇ‰ ¯ÓÂÏ ÏΠ˙·˘·„ Ϙ‰ Ϙ‰‬‬

‫‡‪.‰Ê 'ÈÒÏ ˙ÂÙÒ‰ ˙ÂÓÏ˘‰· ÔÏ‰Ï ‰‡¯Â .Á"ˆ¯‚‰ ˙·Â˘˙· ˘"Ú .ÂχΠ˙¯·ÒÓ ÂÓˆÚ ¯ÂÓ˘È ,Ïȇ‰ ¯Ó‬‬
‫‪.‡¯È ˙˘¯Ù ˙"‰Ú ¯ÙÂÒ Ì˙Á· '¯ .ÊÈ‬‬