Page 250 - HATAM-1

‫‪˙·¢˙Â‬‬ ‫אורח חיי‬ ‫˜‪˙Âχ˘ „Ù‬‬

‫זה להקטיר איברי ופדרי ‪ ,‬ולדידיה ה"נ אע"ג‬ ‫משא"כ המפריש עביד כמה איסורי הפרשות ולא‬
‫שכבר דחתה גזיזת הירק את השבת‪ ,‬לא נדחוהו‬ ‫יאכל החולה כל כ זיתי ‚‪.‬‬
‫בהפרשת מעשר כיו שלא מצינו שיהי' שבת‬
‫נדחה בשו מקו בהפרשת מעשר כמו שמצינו‬ ‫‪ ‰ÓÂ‬שקשה לפרוש ויבטל ברוב‪ ,‬כבר כ'‬
‫בחבורת מילה‪ ,‬וראבר"ש לטעמיה דס"ל הואיל‬
‫ודחתה שיטה נדחה נמי בהקטרה ה"נ הואיל‬ ‫בשאילת יעב" ח"א סי' קל"ה תרומה‬
‫שחזרה למקומה הדר לטיבלא ממש כבירושלמי‬
‫ודחתה גזיזה נדחה נמי בהפרשה‪.Â‬‬ ‫פ"ד דדמאי משנה א'‪ .‬ומה שקשה א אינו צור‬
‫לחולה כל כ ‪ ,‬אינו מותר לקצו יותר משו‬
‫‪ ÂÓÚËÂ‬של מהר"מ מר"ב דשבת הותרה וכחול‬ ‫הפרשת תרומה‪ .‬י"ל בקלח א' שיש בו צור‬
‫לחולה וסגי בו לתרומה ומעשר‪ ,‬ואי נמי כשגזזו‬
‫הוא ושארי איסורי דחויי ‪ ,‬ס"ל דוחי‬ ‫הירק עדיי לא אמדוהו וגזזו הרבה ועכשיו‬
‫בה דוחה התורה‪ ,‬אבל דרשא דושמרו בני‬
‫ישראל את השבת שישמרו שבתות הרבה עושה‬ ‫אמדוהו דסגי לי' בחולי שבו„‪.‬‬
‫היתר גמור‪ .‬וי"ל הני תנאי ס"ל טומאה הותרה‪,‬‬
‫א"כ ג כל התורה הותרה כמו שבת ואי חילוק‪.‬‬ ‫˘‪ ˙ËÈ‬הראב"ד דמייתי הרא"ש ספיה"כ הנ"ל‬
‫ע"כ טוב שהחולה יאכל לא נפריש אנ ‪ ,‬אבל‬
‫למאי דקיי"ל טומאה דחויה וה"ה בכל התורה‬ ‫דשחיטה קיל משו דאי אפשר שלא‬
‫סתמא דחויה‪ ,‬אבל שבת הותרה‪ ,‬א"כ נשחט ולא‬ ‫יהי' בעול קט אחד ע"ש‪ .‬ודבריו אינ מובני‬
‫לכאורה‪ ,‬הלא ג על הקט הזה תסובב קושיא זו‬
‫יאכל נבלות‪.Ê‬‬ ‫נאכילהו נבלות‪ ,‬ועוד טפי הוי לי' למימר יולדת‬

‫‪ ·"Ù·Â‬דשבועות י"ז ע"א לא נתנה ארוכה‬ ‫אחת בסו העול ‪.‬‬

‫להדחות ע"ש‪ .‬מבואר הארוכה שלא‬ ‫‡·‪ Ï‬כוונת הראב"ד אי אפשר שלא יהי' בסו‬
‫נית לדחות חייב אכל שהוא שאנס נפשו‪,‬‬
‫והקצרה שנית לדחות מותר אפילו כל היו עקב‬ ‫העול קט שנימול היו ונית שבת‬
‫בצד אגודל‪ .‬וה"נ אי שבת הותרה מותר לגמרי‬ ‫לדחות לעני חובל‪ ,‬א"כ הותרה שחיטה דנטילת‬
‫ונבלה לא נית לדחות אצלו‪ ,‬א יש לתלות אי‬ ‫נשמת אבר מילה ונטילת נשמה ממש הכל חד‬
‫הותרה אי דחויה ופלוגתת אביי ורבא אי דחויה‬ ‫כידוע ליודע שיטת ר"ת )כתובות ה‪ ,‬ב בתוד"ה ד (‪,‬‬
‫עדי או הותרה בזבחי ל"ב ע"ב‪ ,‬ואי פנאי‬ ‫וא"כ קיל חבורה מאכילת נבלה‪ ,‬וממילא לק"מ‬
‫מהפרשת מעשר דמודה הראב"ד דטוב להאכיל‬
‫להארי ‪.‬‬ ‫החולה שאינו מעושר ממה שיפרשו אחרי‬
‫בעדו‪ .‰‬ועיי מנחות ס"פ ר' ישמעאל )עב‪ ,‬ב(‬
‫‡‪ Í‬קשה טובא סברת המרדכי פראד"מ )סי' תסג(‬ ‫פליגי רבי ור' אלעזר ב"ר שמעו בסברת כבר‬
‫דחתה שחיטה את השבת‪ ,‬דלרבי אע"ג דשחיטה‬
‫מטע שגנאי אכילת איסור ובודאי טבל גנאי‬ ‫כבר דחתה מ"מ לא נקל בשארי מלאכות בשביל‬
‫ככל אכילת איסור כמבואר בחולי ה'‬

‫‚‪,χÚÓ˘È '¯Â ˜"˙ È‚ÈÏ٠χÚÓ˘È '¯ Ù"¯ ˙ÂÁ Ó· ‰ ‰„ „" ÚÏ ‰Â :Ï"Ê Ϙ‰ Ϙ‰ Â˙‡ ÔÈÏÈ·ӄ ‡È‚ÂÒÏ 'ÈÁ·  ȷ¯ Î"Π.‬‬
‫‪˙ÂÓ˘Ó ˙·ÏÓ ‰Êȇ ˙¢ÚÏ Íȯˆ„ ÌÂ˘Ó ,‰¯Èˆ˜· ˙·¯‰ÏÓ ÌÈÓÚÙ ‰ÓÎ ‰„˜¯‰· ˙·¯‰Ï ·ËÂÓ Ï‡ÚÓ˘È '¯Ï„ ˘"Ú‬‬
‫‪ÁÎÂÓÎ ˘"Ú ÍÂÙȉ‰ Ï"Ò ˜"˙‰Â .„Á‡ Ì˘ ÏΉ˘ ÌÈÓÚÙ ‰ÓÎ ‰„˜‰· ˙·¯‰Ï ·ÂË Î"Ú ,‰˘È„ ‰ ÈÁË ‰¯Èˆ˜ ÂÓÎ ÌÈ„¯Ù‬‬
‫‪χÚÓ˘È '¯Î Ï"Ò ÔÈ˙ÚÓ˘„ ȇ ˙ È ‰„ Ï" ÔÎ ÈÎ ‰ ‰Â .‡"Ú ˘È¯ „"Ò È"˘¯ÈÙÓ Ì˘ ÚÓ˘Ó ÔΠ.ÏÂÁ·Ó ˙ÂÁÙ ˙·˘· ¯Ӈ ‡Ï„Ó‬‬
‫‪Ì‚ ¯˘Ù‡Â ,‰ÏÁ ¯˘ÚÓ ˙Ó¯˙ ‰Ó¯˙ ,ÌÈ„¯Ù ˙ÂÓ˘Ó ÌȯÂÒȇ ‰ÓÎÏ ÏÂ·Ë Ï·Ë‰„ ,ÂÏ·Ï Ϸˉ ÔÓ ˘È¯Ù‰Ï ÈˆÓ ‡ÏÂ‬‬
‫‪,ÌÈ„¯Ù ˙ÂÓ˘Ó ‰Ó¯˙ ÌÈ˙ÈÊ '‚ '· ‡Ï ,'‡ Ì˘Ó ÌÈ˙ÈÊ ‰ÓÎ Ï·Ë Ï·ϯ˙ÂÈ ·ÂË Î"Ú .ÏÏÁÏ ‰¯Âˆ ÛÒÎ ÂÏ ÔÈ‡Â È ˘ ¯˘ÚÓÏ‬‬
‫‪˜"˙ ¯Ó‡Â ‰Ó¯˙ ¯Á‡ ȯÎÂ Ï·Ë È¯Î ÂÈ ÙÏ ˘È ÂÏÈÙ‡ ȯÈÈÓ Ì˙Ò„ ÌÂ˘Ó ,˜"˙Ï ‡¯ÈÓÁ ‰Ó¯˙ ¯ÓÂÏ Ò"˘‰ Íȯˆ ‰È‰ ‰"Ù‡Â‬‬
‫‪˘È„ ,‰Ó¯˙ ˙ÈÊÎ ËÚÓÈ ÔÈÏÂÁ ¯‡˘ ‰ 'ȉÈ Ϸˉ ÔÓ ˘Â¯ÙÏ ˙¢˜‰Ï Ôȇ Ï·‡ ,¯ÈÓÁ ‰Ó¯˙„ ÌÂ˘Ó Î"Ú ‰Ó¯˙ ‡Ï ϷË‬‬

‫‪.χÚÓ˘È '¯Î Ï"Ò„ ¯ÓÂÏ‬‬

‫„‪.ÔȯÂÚ˘· È·¯ ˘"Ï Ô˘ Ï„‚ ¯Ó‡ ÁϘ·„ · ˙‡ ‰‡ˆÂ‰ ˙·ÏÓ ˙·˘‰ ÍÒÂÓ· ·Ï ‰ÂˆÓ Á" Ó· '¯Â .Ï" ‰ ‡È‚ÂÒÏ 'ÈÁ· Î"Π.‬‬

‫‪.‡"΢˙ Ô„ ÂÏ Ò"Á‰Ï ˙ÂÈ‚ÂÒ 'ÈÁ '¯Â .‰Ù 'ÈÒ ÔÏ‰Ï Î"Π.‰‬‬

‫‪ÈΉ Ì˙‰„ ·È˘‰Â .'ÂΠ˙·˘‰ ˙‡ ‰ËÈÁ˘ ‰˙Á„ ‡‰ ÈÓ È·¯Â Ì˘ ˙ÂÁ Ó· ¯Ó‡˜ Ò"˘‰ ȯ‰Â χ˘ ÌÈÈÁ Ô· ¯·Á È˘Ϸ .Â‬‬
‫‪,Ô È˜ÒÓ ÈΉ ,˙·˘‰ ˙‡ ‰ËÈÁ˘ ‰˙Á„ ¯·Î„ ‡Îȉ ‡˜Â„ ‡ÓÏÈ„ ,˙·˘ ‰Á„˙˘ ȇ„Î „·Ï ‰˙Ú˘· ‰ÂˆÓ ‰·È·Á„ Ï" Ó Â˘Â¯ÈÙ‬‬
‫‪‡"Î ‰˙Ú˘· ‰ÂˆÓ ‰·È·Á ÏÏÎ ‰ÈÏ ˙ÈÏ ˘"·‡¯Â ,˙·˘‰ ˙‡ ‰ËÈÁ˘ ‰˙Á„ Ì‚Â ‰˙Ú˘· ‰ÂˆÓ ‰·È·Á 'ÈÚ· ‰Èȯ˙ È·¯Ï Î"‡Â‬‬

‫‪.Ϙ‰ Ϙ‰ Â˙‡ ÔÈÏÈÎ‡Ó ˙È‚ÂÒ· ÂÓˆÚ· Ò"˙Á ‰Ê· Î"˘Ó ‰‡¯Â .Ò"Á‰ ˙ ÂÂÎ ‰Ê ,‰ËÈÁ˘ ‰˙Á„· ÈÂÏ˙ ÏΉ‬‬

‫‪.[ˈ 'ÈÒ Â"Á ,ÁÏ˘ ,ËÈ˘ 'ÈÒ „"¯ÂÈ Ò"˙Á ˙"¢ 'ÈÚÂ] .Ì˘ ˙ÂÈ‚ÂÒ 'ÈÁ·Â ‰Ù 'ÈÒ ÔÏ‰Ï Î"Π.Ê‬‬