Page 251 - HATAM-1
P. 251
‰Ù˜ ¯ÙÂÒ תשובה עט Ì˙Á
ושריא אפילו לברי באומצא כשהיה חולה בי ע"ב )בתוס'( ד"ה צדיקי וכו' וצ"ע ליישב.Á
השמשות דליכא מוקצה .וכל זה ש"ס ערו בפ"ק ובדרושי Ëשלי אמרתי בהני קראי דוד ואחימל
דחולי )טו ,ב( ,וא"כ אי כא שו איסור דמעשה )שמואל א ,כא ד( דיתיב עליה פרשת דרכי )דרוש
שבת .ור" נשמר מזה דאי היה מעשה שבת יט( דדוד ע"ה אשכחי' בשעת אפיית לח הפני
דאורייתא מפסוק היא קודש ,נמצא ג לחולה ביו השבת ,והיה יכול להאכילו לח הפני
איסור דאורייתא הוא אלא שפיקוח נפש דוחה הללו אחר פדיונ אי אי התנור מקדש ויש לה
אותו ,אז ה"ל כמו אכילת נבלה ,אבל כיו שאי פדיו ,א צרי אחימל לחלל שבת לאפות
בעצמותו איסור כלל רק מקנסא והיכא דהזריז אחרי או להאכיל קדשי לח הפני המוסרי
ה"ז משובח לא שיי קנסא ,ותמהתי על מעלתו מעל השולח .ולכאורה כיו שאכילת קדשי לזר
אי אכיה מגונה ,טוב יותר שיאכלו ה ולא
בזה. יחללו הכהני שבת באפיית לח הפני אחר
עבור ,א א נשמרו הנערי מאשה דאכילת
‚ Ìמ"ש אח"ז מפלוגתת רמב" ורמב" בסו קדשי בטומאה ונטמא הלח באכילת ה"ל
אכילה מגונה ואז טוב יותר שיחללו הכהני
שרש י"ב בס' המצות יש לתמוה על כל שבת באפיית לח הפני מאשר יאכלו אכילה
דבריו בזה .דבר פשוט ומבואר בי לרמב" בי
לרמב" מכיו שהפריש התרומה נתק הכרי אפי' מגונה ,והיינו ע"ד דעת המרדכי הנ"ל.
נאבד או נשר ,והמפריש חלה בטומאה בפסח
)פסחי מו ,ב( יוכיח .א להרמב" ב' מצות עשה ÔÈÈÚÈÂמג"א סי' ר"ד )סק"כ( דאכילת איסורי
של הפרשה ונתינה אינ נכנסי במני לשני ,
דנתינה גמר מצות הפרשה היא ,אבל מ"מ הפרשה בשעת הסכנה הו"ל כמתעסק ,אלא
היא התחלת מצות עשה וגומר והול עד גמר מתעסק בחלבי ועריות חייב שכ נהנה ,וכ
נתינה ומשו"ה מבר על ההפרשה ,כמו שמברכי פירש"י במסכת ר"ה )כח ,א( גבי כפאו ואכל מצה
על בדיקת חמ שהיא התחלת מצות ביעור .וש"ס ע"ש .והנה ג השוחט בשבת לחולה אפילו נימא
דמנחות )מב ,ב( דאמרינ כל מצוה שאי עשייתה דהוה נמי כמתעסק ,דכל שעושה שלא לצרונו רק
גמר מצותה אי מברכי עליה ,היינו שעשייתה מחמת סכנה הו"ל כמתעסק ,מ"מ הרי ג מתעסק
היא רק הכנה למצוה כגו עשיית ציצית למאי בחבורה והבערה חייב הואיל ומקלקל חייב
דקיי"ל חובת גברא ,מפני שאי העשיה התחלת כמבואר בכריתות )יט ,ב( .ואמנ בשמעתי קשה
המצוה אלא הכנה למצוה .אבל למ"ד חובת מ"ט דרבי ]הרי[ טוב לחלל שבת בהפרשה
טלית ,אעפ"י שנמשכת ג להעיטו מ"מ מברכי דמתעסק פטור ,ובאכילת טבל או תרומה מתעסק
בתחלת המצוה .ולא פליגי רמב" ורמב"
שמברכי על הפרשת תרומה ,אלא שהרמב" חייב שכ נהנה ,וי"ל.È
כתב ש לחלק בי הפרשת תרומה להפרשת זרוע
ולחיי וקיבה ,שה אינ אלא הכנה לתת לכה ‰ÊÂמה שנ"ל בסוגיא זו בדי זה ובקיצור נמר ,
ואי הפרשה מצוה כלל אי מברכי .משא"כ
הפרשת תרומה היא מצוה בעצמותה ,אלא ושלא יאמר לא עיינתי בדבריו ע"כ אבוא
להרמב" היא התחלת המצות נתינה ולרמב" ב' על סדר דבריו .מ"ש מעלתו ‡Èבש הר"
מצות ה ,ולכ"ע מברכי על ההפרשה ולא יסתפק דבמעשה שבת איכא איסור דרבנ ,חלילה לא
כתב כ הר" ,אלא דמעשה שבת מותר מ
התורה ,ופי' נהי רבנ אסרו וקנסו המבשל בשבת,
אבל המבשל ושוחט לחולה בשבת מצוה קעביד
ȯ‰˘ ‰ Â‚Ó ‡·È˘Á ‡Ï ‰Ó¯˙ ȇ„„ ,‡ÓÈ˙ Ô·Â ˜"˙ ‡‰· È‚ÈÏÙ„ È΄¯Ó‰Ï Ï"Ò„ „" ÚÏ ‰Â : ȷ¯ ·˙Î Ì˘ ˙ÂÈ‚ÂÒ 'ÈÁ· .Á
ÌÂ˘Ó ‰˙ÂÓˆÚ· ‰¯ÂÓÁ ‰Ó¯˙ Ú"ÂÎÏ ‡˙˘‰Â ,·Â˙Î È˙‡ˆÓ ÔΠ˙"¯ 'È‚ ·˘ÈÈÏ ˘È ‰Ê·„ ‡"Ú 'Ê ÔÈË‚ 'ÒÂ˙Ú ÌÈ ‰ÎÏ ‰¯˙‰
˘‡‡„ÂÓÏ˙„ ‡Ó˙Ò ‰Ó΢ ÔÂÈÎ ‡ÓÈ˙ Ô·Î ˜ÒÙ È΄¯Ó‰Â ,È΄¯Ó‰ ˙¯·Ò· ‡ÓÈ˙ Ô·Â ˜"˙ È‚ÈÏÙ ,ÈÙË ‰ Â‚Ó Ï·Ë Ï·‡ ,‰ ˜˙ ‰Ï ÔÈ
‡‡‰Â .‡ÓÈ˙ Ô·„ ˜"˙Î Ï"Ò„ ,¯˘ÚÏ Íȯˆ Ôȇ ¯Ó‡„ È·¯‡ ÈÓ Ó"˜Ï .Ô„È ÔÚ ‰Ï˜˙ ‡È·Ó ‰"·˜‰ Ôȇ Ô È¯Ó‡„ ȇӷ ‰È˙ÂÂÎ ‡ÏÊ
„,̈ÓÂˆÓ ¯ÂÚÈ˘ ‡Ï‡ ԇΠÔȇ˘· ÈÓ˜Â‡Ï ‰ÈÏ ˜ÈÁ„ Ï"È ,‡"˘¯‰Ó ‰˘˜‰˘ ÂÓΠ‡ÓÈ˙ Ô·Â ˜"˙ ˙˙‚ÂÏÙ· È‚ÈÏÙ„ Ò"˘‰ ¯Ó‡˜ ‡Ï
.Ó"˜Ï È΄¯Ó‰Ï Ì‚ ‡ˆÓ ,‰·¯‰ ˘È Ì˘Â ÔÈ˘È¯Î ‰„˘Ó ÔÈ˘È¯Î ÔÈÊÊ‚„ ȯÈÈÓ„ Ì¢Ó
.[Ë"˜Ò Á΢ 'ÈÒ ˘"‰ˆÁÓ · ,·Ù ‡ÓÂÈ Ò"˙Á 'ÈÁ 'ÈÚÂ] .‰ÏÁ˙ Ϙ‰ Ϙ‰ ÔÈ Ú· Ï" ‰ ‡È‚ÂÒÏ Â˙ ÂÎ .Ë
.˙·Â˙Î Ò"Á 'ÈÁ ÛÂÒ·˘ Ò"˙Á ˙·Â˘˙·Â .Ì˘ ‡È‚ÂÒ· Ìȯ·„‰ ͢Ӊ ‰‡¯ .È
.‰‚‰· „ 'ÈÒ ˙Âί·‰ Ú·ËÓ ÔÈ Ú· È·ˆ ˙¯ËÚ ¯ÙÒ· .‡È