Page 254 - HATAM-1

‫‪˙·¢˙Â‬‬ ‫אורח חיי‬ ‫˜‪˙Âχ˘ ÁÙ‬‬

‫‪ ˘ÈÂ‬לעיי לפי"ז מנ"ל דמילה דוחה שבת מביו‬ ‫‪ „ÂÚÂ‬דאעפ"י שאיני כדאי ח"ו להכריע במקו‬

‫)סנהדרי נט‪ ,‬א(‪ ,‬דלמא בשבת לא‪ ,‬אלא אתא‬ ‫אלו הגדולי ‪ ,‬מ"מ דבריה צע"ג‪ ,‬שכתבו‬
‫להקדי זמנו שלא ימול אפילו בחול מאוחר‬ ‫ברוקח ש ובמרדכי שמשתשקע היינו תחלת‬
‫השקיעה‪ ,‬וזה הוא תחילת יציאת הכוכבי‬
‫לשקיעת החמה‪.Â‬‬ ‫למעלה מעובי הרקיע למטה‪ ,‬ונמצא לדבריה‬
‫צאת הכוכבי הנאמר בכל מקו היינו תחלת‬
‫‪ „ÂÚ‬יש מקו עיו לפ"ז דזמ הלנת הקרבנות‬ ‫יציאת מעובי הרקיע למעלה במקו שאי עי‬
‫שולט‪ ,‬ושביק תנא סימנא השקיעה הנראה לעי‬
‫מוקד לזמ לילה בכל התורה‪ ,‬א"כ בדי‬ ‫ויהיב סימנא ביציאת הכוכבי למעלה תחלת‬
‫שתקדי זמ תפלת ערבית מתחלת השקיעה‬ ‫צאת ‪ .‬ותו‪ ,‬הרי בפרק מי שהיה ]פסחי [ צ"ד‬
‫שהיא נגד אברי ופדרי ‪ ,‬קוד לזמ ק"ש שהוא‬ ‫ע"א אמרינ מהל אד בינוני עשרה פרסאות‬
‫ביו מעלות השחר עד הנ ה' מילי משקיעת‬
‫צאת הכוכבי ‪ .‬וצ"ע בתוס' ורא"ש בריש ברכות‬ ‫החמה עד צאת הכוכבי ה' מילי ‪ ,‬ונדחקו‬
‫יע"ש‪ ,*Â‬ואי מפרשי לחשכי"ב בשג הזמ‬ ‫בפירושו מתחלת השקיעה עד סו יציאת‬
‫הכוכבי ‪ ,‬ומ"ט לא שיער בחדא מילתא מתחילת‬
‫בהול ואי לי פנאי לעיי ‪.‬‬ ‫שקיעה עד סופה או מתחלת יציאת הכוכבי עד‬

‫‪ ÈχÂ‬י"ל בזה דס"ל להתוס' דהיא גופי' דנפסל‬ ‫סו יציאת ‪.‬‬

‫בלינה משקיעה ראשונה ]כא חסר[ ידעו‬ ‫‪ ‰ÊÏÂ‬י"ל משו דשיער במה שעינינו רואות‪.‬‬
‫שהוציא ראשו חו לפרוזדור‪ ,‬וא אינ יודעי‬
‫כתב ש" סימ רס"ו סק"ט הולכי אחר‬ ‫אלא שכבר כתבנו דלדעת ע"כ לא נזהרו‬
‫המנהג‪ .‬והוא תמוה‪ .‬ועיינתי בסמ"ק )סי' קנז(‬ ‫בעלי הש"ס בזה בדוכתי טובי‪ ,‬מסתמא כ הוא‬
‫בפני וכתב אחר חזקה‪ ,‬וכ הגיה בדגול‬ ‫דר בני אד להל מעמוד השחר עד צאת‬
‫הכוכבי ובה שיער הש"ס‪ ,‬וא"כ הה"נ קרא‬
‫מרבבה‪ .‬וי"ל הכוונה חזקה שלא נולד עד‬ ‫דנחמיה וחצי מחזיקי ברמחי מעלות השחר‬
‫השתא‪ .Ê‬הנה בנידו שלפנינו יש לסמו ע"ז‬ ‫עד צאת הכוכבי )ד‪ ,‬טו( היינו סו יציאת ‪ .‬ע"כ‬
‫שלא למולו בשבת‪ ,‬אבל א אירע כ בערב‬
‫שבת‪ ,‬צ"ע א לסמו על חזקה זו ולמולו‬ ‫המחוור כשיטת התוס'‪.‬‬

‫בשבת‪ .‬ואי פנאי עתה להארי בזה‪ ,‬וא"כ‬ ‫‪ ‰ÓÂ‬שקשי' להו להני גדולי מפ' איזהו מקומ‬
‫נשיילי' אי הי' הוציא ראשו או לא‪.‬‬
‫נ"ו ע"א‪ ,‬כבר תי' ש התוס' )ד"ה מני (‬
‫‪ ˙Ó‡·Â‬דברי הסמ"ק צל"ע‪ ,‬אדרבא נימא הרי‬ ‫מיתורא דקרא מרבינ להקדי זמ פסול הקרבנות‬
‫מתחלת השקיעה משא"כ בשאר מילי‪ .‰‬ואי זה‬
‫הוא ילוד לפנינו וכמ"ש במקוה הרי‬ ‫דוחק כי כ יש במכילתא פ' בא והנותר ממנו עד‬
‫בקר ב' פעמי ‪ ,‬לית בקר לבקרו של בקר‪ ,‬לרבות‬
‫הוא חסר לפנינו הואיל וחסר ואתא )נדה ב‪ ,‬ב(‪,‬‬ ‫מעמוד השחר והביאו רש"י בחומש )שמות יב‪ ,‬י(‪.‬‬
‫וה"נ משעה שמתחלת להקשות בלדתה הרי הוא‬ ‫הרי דמרבה מב' פעמי בקר זמ מוקד ‪ ,‬מה‬
‫נולד ואתאי נולד ואתאי‪ .‬ע"כ נראה יותר גירסת‬ ‫שלא היה במשמעות לשו בקר א'‪ ,‬אעפ"י‬
‫הש" ליל אחר המנהג‪ ,‬ור"ל מנהג רוב ולדות‬ ‫דבש"ס דיל )שבת כד‪ ,‬ב( לא דריש הכי‪ ,‬היינו‬
‫משו דס"ל דלא צרי קרא להכי‪ ,‬אבל לעול‬
‫שאינ מוציאי ראש קוד לידה‪.Á‬‬ ‫כל היכא דכתיב קרא יתירה מדריש להקדי זמ ‪.‬‬

‫‪ ‰ ‰‬כי כ א נודע לנו בברור שהוציא ראשו‬

‫או לכל הפחות שמעו קול בכייתו באותו‬
‫שעה שהזכיר מר היה יו ודאי לפע"ד‪ ,‬כי זמ‬
‫הלילה לפי השעות הנוהגות הוא בתקופות השנה‬

‫הזאת לעת עתה ה' מינוטי קוד גמר קשקש ניי‬
‫אוהר‪ ,‬והיה זה רחוק מבי השמשות שהוא רק ג'‬
‫רביעי מיל‪ .‬ושיעור מיל במוחלט הוא כ"ב‬

‫˘‪'ÈÚ .˙˜„ 135 ȉ ÏÈÓ ÈÚ·¯ ˙˘Ï˘„ Ï"Ò„ .‰ÏÈÓ ÔÈ ÚÏ ‰"‰ ‡ÏÈÓÓ ,‰Î‡ÏÓÓ ˘Â¯ÙÏ ˙·˘ ˙Ï·˜ ÔÈ ÚÏ Ï‡¯˘È ÏÎ ‚‰ Ó ÔÎ‬‬
‫·‪.·"˜Ò ‡Ï˘ 'ÈÒ ‡"‚Ó‰ ÂÈÏÚ Î"˘Ó ,ÂÒ¯ 'ÈÒ „"¯ÂÈ ‡Ò¯ 'ÈÒ Á"‡Á‬‬

‫‪,'ÂΠ[‡"Ú˜˙ ¯"ÂÙ„] ÂÏ˘ È"‰Ò· ˙"¯‰ ȯ·„ ‡¯ ‡Ï ÌÈÏ„‚‰ ÏΠԉΠ˙Á Ó‰ ˙Ó‡· ͇ :·˙Î ÂË 'ÈÒ ˘È¯ ‡"Á „ÒÁ ˙¯Â˙ ˙"¢· .‰‬‬
‫‪.[ÂΘ 'ÓÚ ·È 'ÈÒ ÌÈ ÓÊ ¯„Ò 'ÈÚÂ] .'ÂΠÏÈÚÏ È˙‡·‰˘ È"‰Ò· ˙"¯ ȯ·„ ‰‡¯ ‡Ï ‡Â‰ Ì‚˘ 'ÂΠÁ"‡ ÏÚ Ò"Á ˙"¢ 'Ò ÒÙ„ ˙ÚÎÂ‬‬

‫‪.ÂÊ ‡È˘Â˜ ·˘ÈÈÏ Î"˘Ó ‡ ˙‡ ÛÂÒ· Ì˘ „ÒÁ ˙¯Â˙ ˙"¢· ‰‡¯ .Â‬‬
‫‪. ȷ¯ ȯ·„ ¯‡·Ï Î"˘Ó ‚È ˙‡ · 'ÈÒ ˙·˘ ,‚"Á ÍÏÓ‰ ˙˘¯Ù ‰‡¯ .*Â‬‬
‫‪.Ì˘ ‰¯Ú‰·Â È˙ „ ‰Ê·Â ‰"„ ‚Θ 'ÓÚ ‡"Á "¯Â‡Ó‰ ÔÂÎÓ" ˙¯Â„‰Ó· ,ËÓ 'ÈÒ ˜"„‰Ó ‡"Ú¯ ˙"¢ ‰‡¯ .Ê‬‬
‫‪.˜"ÓÒ‰ ȯ·„ 'ÈÙ· ÌÈί„ ‰Óη Íȯ‡‰ (.„) ÌÚ Èί„ Ò"ÂÒ·˘ ‰ÂˆÓ ˙ÓÁÏÓ Ò¯Ë Â˜· .Á‬‬