Page 258 - HATAM-1

‫‪˙·¢˙Â‬‬ ‫אורח חיי‬ ‫˜ˆ· ˘‡‪˙ÂÏ‬‬

‫לחלל שבת או לעבור איסורי להחיות נפש‪ ,‬ואי‬ ‫כמ"ש מג"א סי' ש"ז סק"ז ח'‪ ,‬ויעיי בתוס' גיטי‬
‫חילוק א החולה מפקח על עצמו או אחר‬ ‫ח' ע"ב ד"ה אע"ג וכו'‪ .‬ג לא קיי"ל כתי'‬
‫בעבורו כל המפקח מקיי מ"ע ודוחה שבת‪ ,‬כמו‬ ‫מהר" הנ"ל שאפילו של"ה דמייתי מג"א ש‬
‫המל בשבת אי חילוק אי האב מל או אחר‪ ,‬כל‬ ‫בסו דמקיל לאמור לנכרי להוציא החמ ‪ ,‬לא‬
‫הזריז מקיי מ"ע‪ ,‬ולא שיי חטא בשביל שיזכה‬ ‫הקיל אלא שבות דאמירה דקיל לא שבות דע"י‬
‫חביר רק כגו לשחרר עבדו שיקיי העבד פ"ו‬ ‫מעשה‪ ,‬עיי עירובי ס"ח ע"א‪ .‬ומה שפירש בו‬
‫)גיטי מא‪ ,‬ב(‪ ,‬ומעול לא מצינו שיהיה מצות‬ ‫רי" ורא"ש ס"פ ראד"מ‪ ,‬ומכ"ש הכא אי נדחי‬
‫עשה של זה דחויה כדי שיקיי זה מ"ע של פ"ו‪,‬‬ ‫איסורא מקמי ממונא כדאמרינ פ' אלו מציאות‬
‫או כגו הדביק פת )שבת ד‪ ,‬א( וכדומה שזה עובר‬ ‫)ל‪ ,‬א( גבי כה בבית הקברות‪ ,‬ומעלתו הרגיש בזה‬
‫עבירה בשביל זה‪ ,‬אבל הכא אינו עושה בשביל‬ ‫וכתב דהא הוה ס"ד דמשו כיבוד או"א נדחי‬
‫זה אלא בשביל עצמו שמוטל עליו לפקח על‬ ‫שבת )יבמות ה‪ ,‬ב( וליתא‪ ,‬דהשתא דמסקינ דלא‬
‫עסקי נפש‪ ,‬ולא נחתו הקדמוני לקושיא זו‬ ‫דחי משו אתה ואבי חייבי בשבת‪ ,‬ה"נ אתה‬
‫שנאכילהו נבלות ולא נשחוט מפני שאנחנו‬ ‫ובעל הממו חייבי בכבודי‪ ,‬ואפילו זק שאינו‬
‫השוחטי „‪ ,‬אלא אפילו הי' הוא בעצמו השוחט‬ ‫לפי כבודו צרי בעל הממו למחול על ממונו‬
‫נמי הוה קשיא להו כיו שדחויה הוא שבת אצל‬ ‫מפני כבודו של זה‚‪ ,‬מכ"ש שלא לחלל שבת אפילו‬
‫פיקוח נפשות לדעת טוב לבחור הדחיי' במועט‬ ‫באיסור דרבנ ‪ ,‬א לא במקו שהתירו להציל של‬
‫האפשרי והיינו לאכול נבלה הקלה ולא לחלל‬ ‫עצמו‪ ,‬וכנ"ל י"ל מסברא שלא התחילו תחלת‬
‫החומרא במקו מצוה‪ ,‬אבל היכי דבדידי' אסור‬
‫שבת החמורה‪.‬‬ ‫העמידו נמי דבריה במקו השבת אבידה‪ ,‬כנ"ל‬

‫‪ ‡"·˘¯‰Â‬וסייעתי' תירצו על קושיא זו‬ ‫נכו לדינא בעזה"י‪.‬‬

‫דאדרבה שחיטה קילא‪ ,‬דאע"ג‬ ‫‪ ‰ÓÂ‬שהקשה ורמי דקלא דהרשב"א תיר על‬
‫דאיסורא דסקילה‪ ,‬מ"מ אינו אלא פע אחת‪,‬‬
‫משא"כ נבלה עובר על כל כזית‪ ,‬ולא אתי‬ ‫קושית הראשוני למה נשחוט לחולה‬
‫הרשב"א עליה מטע חטא שיזכה חביר כלל‪.‬‬ ‫בשבת ולא נאכילהו נבלה‪ ,‬ותיר משו דנבלה‬
‫ומתו הדברי יבי לאישורו שמ"ש מעלתו‬ ‫עובר על כל כזית וכזית‪ ,‬וקשי' למעלתו הרי‬
‫שבזה מיושב קו' תוס' דסנהדרי )עד‪ ,‬א ד"ה‬ ‫הרשב"א ריש מסכת שבת )ד‪ ,‬א( הוא מהסוברי‬
‫להצילו( גבי נית להצילו בנפשו ליתא לפע"ד‪ .‬ודי‬ ‫דאי אומרי לאד חטא אפילו איסורא זוטא‬
‫בזו מאפס הפנאי‪ ,‬והנני חות בכל חותמי ברכות‬ ‫כדי שיזכה חביר זכות גדול‪ ,‬וא"כ אמאי נחלל‬
‫שבת בסקילה שלא יאכל הוא כמה כזית נבלה‚*‪.‬‬
‫הנני א"נ‪.‬‬
‫‪.˜"ÙÏ Ê"Ú˜˙ Ë·˘ 'Î '‰ ÌÂÈ ‚¯Â·ÒÚ¯Ù‬‬ ‫‡‪ È‬היה כא עבירה זוטא או רבא היה מקו‬
‫‪Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬
‫לקושיתו‪ ,‬אבל הכא אי עבירה אלא מ"ע‬

‫˙˘‪‚Ù ‰·Â‬‬
‫]‪[‰ËÂ˘Ï Ô ÈÙÒ‬‬
‫‪‰Ï‡˘‰ ˜˙Ú‰‬‬

‫מצו דבש נוע אמרתו והיא לי לזכרו אשר‬ ‫‡˜‪ÌÒ¯ÂÙÓ‰ Ô‡‚‰ ·¯‰ Ï„‚‰  ȷ¯ ÌÂÏ˘Ï ‰Â‬‬
‫הבטיחני להיותו נדרש לי בכל קראי אליו‪ .‬והנה‬ ‫‪˘˘‰· ‰¯Â¯·‰ ‰·È˘È‰ ÌÂÏ˘Ï È" ‰˘Ó ‰"ÂÓ‬‬
‫העת והעונה אשר נשאלתי‪ .‬א' מתושבי קהילתנו‬
‫ספרדי אשר זה שנתי הל לעולמו הניח ב‬ ‫‪.ÔÓ‡ Ô˙Á  ‰·Â˘· ÁË·Â‬‬

‫‪ ¯˜È‬ונכבד יו באתי בחצרות הדרתו וטעמתי‬

‫‚‪.· ,‚ ‰ÏÈ‚Ó È"˜ÂÓ '¯Â .ÂÈ·‡ Ì˘· ‰ ‰Â ‰"„ ÊÏ 'ÈÒ Á"‡ Ò"˙Î ˙"¢ 'ÈÚ .· ,‡Ù ˙·˘Ï 'ÈÁ·  ȷ¯ Î"Π.‬‬
‫‚*‪,ÂÒ 'ÈÒ „"Á Ê"·„¯ ˙"¢ ÊÏ 'ÈÒ ‚"Á ı"·˘˙ ˙"¢ 'ÈÚ .Ó"˜Ï ‡ÏÈÓÓ ‰Ê ı¯È˙ ‡˙ÈÏ ËÙ¯˙ 'ÈÒ· ÔÎÂ Ì˘ ‡"·˘¯‰ ˙"¢· .‬‬

‫‪.‚ 'ÈÒ Á"‡ ‰È¯‡ Ì˘ ˙"¢·Â‬‬
‫„‪.‡È„‰Ï („È 'ÈÒ) ‡ ,‚Ù ‡ÓÂÈ ˘"‡¯‰ Î"΄ ·"ˆ .‬‬