Page 260 - HATAM-1

‫‪˙·¢˙Â‬‬ ‫אורח חיי‬ ‫˜ˆ„ ˘‡‪˙ÂÏ‬‬

‫מצווי להפרישו‪ ,‬ומחדש לי התרצ משו איסורא‬ ‫לומר דהוה מצי למימר ולטעמי ‪ ,‬אלא ע"כ אי‬
‫דאורייתא דידה‪ .‬ואע"ג דבכ"ז אכתי לא נתיישב‬ ‫חילוק·‪.‬‬
‫קושי' שנייה דהש"ס דשני אחי פקחי וכו'‪,‬‬
‫ומסיק משו איסורא דידי' דהפקח‪ ,‬לא יתיישב‬ ‫‪ Ú"ˆÂ‬ש בגמ' מה צרי לשנויי משו איסור‬
‫להנ"ל‪ ,‬דהא אשה מתגרשת בעל כרחה ופשיטא‬
‫שהוא מחוייב לגרשה בע"כ ולא לבא עליה‬ ‫דידיה ודידה‪ ,‬תיפוק ליה דה"ל ספי איסור‬
‫באיסור‪ .‬מ"מ י"ל איירי דרישא נקיט נמי שקלא‬ ‫בידי ומשו חרשת גופיה דלא ליספי לי'‬
‫וטריא דסיפא‪ .‬ומכל מקו נראה דאי חילוק בי‬ ‫בידי ‚‪ .‬וקצת היה נראה מזה סייעתא לפסקי‬
‫מהרא"י הנ"ל ולומר‪ ,‬דודאי אי בית די מצווי‬
‫חרש ושוטה לקט דלא למיספא ליה בידי ‪.‬‬
‫להפרישו מ התורה‪ ,‬ע"כ גזירת הכתוב הוא בי‬
‫‪ ÔÈÈÚÈÂ‬ר"פ מי שהחשי קנ"ג ע"ב פליגי לישני‬ ‫בחרש שוטה בי בקט דלא שיי טעמא שלא‬
‫ירגילו לאיסורי ‪ ,‬דהא אי אנו מרגילי אותו‪,‬‬
‫איכא דאמרי לחרש איכא דאמרי לקט‬ ‫ומשו הכי בעי למיפשט דב"ד מצווי להפרישו‪.‬‬
‫ע"ש‪ .‬ויראה דבהא פליגי‪ ,‬דודאי אי סברת‬
‫מהרא"י אמת דטעמא הוא משו שלא ירגילהו‬ ‫אבל לא הוי מצי למדחי משו דספי לי' בידי‬
‫באיסורי ‪ ,‬וא"כ נהי הכא מיירי שנותנו עליו‬ ‫ולעול אי מצווי להפרישו‪ ,‬דא"כ יהי' הטע‬
‫כשהוא מהל ‪ ,‬או מיירי בערב שבת סמו‬ ‫משו שאנו מרגילי אותו לאיסורי כמהרא"י‪,‬‬
‫לחשיכה‪ ,‬וכמ"ש המג"א סי' רס"ו סק"ח ויבואר‬ ‫וזה לא שיי בחרש וצרי לשנויי משו איסורא‬
‫לקמ בעזה"י‪ ,‬מ"מ כיו דאילו עביד כ בשבת‬ ‫דידי' דפקח עצמו‪ .‬מיהו כל דברי הש"ס נפלאו‬
‫ואינו נוטלו כשהוא עומד הוי איסור דאורייתא‬
‫למיספי לקט בידי להרגילו לאיסור‪ ,‬א"כ‬ ‫ממני‪ ,‬מה עלה על דעת המקש מעיקרא להקשות‬
‫השתא נמי סמו לחשיכה לחרש יהבינ ליה‪,‬‬ ‫משו שאחד מה פטור מכל המצות נישבוק‬
‫דלית ביה שרש דאורייתא‪ .‬משא"כ איד לישנא‬ ‫לאיד למיעבד איסורא‪ ,‬ודקארי לי' מאי קארי‬
‫לית לי' טעמא דמהרא"י ובי חרש ובי קט אית‬ ‫לי'‪ .‬וראיתי בר' ירוח נתיב א' סו חלק א' וז"ל‪,‬‬
‫בי' שרש דאורייתא‪ .‬א"כ לקט עדי דלא מיחל‬
‫בגדול‪ .‬וכיו דאפליגו לישני בהכי ולמיספי להו‬ ‫ודוקא דלא שיי בר חיובא באיסור הקט ‪ ,‬אבל‬
‫בידי הוי איסור דאורייתא‪ ,‬לחומרא עבדי‬ ‫אי שיי בר חיובא באיסור הקט מצווי עליו‬
‫ואסור למיספי איסור לשוטה וחרש‪ .‬ואע"ג דכי‬ ‫להפרישו‪ ,‬עכ"ל‪ .‬ולכאורה דבריו תמוהי ‪ ,‬מה‬
‫איתשילי הנ לישני בדרבנ אתשילי בסמו‬ ‫צור להפריש הקט ‪ ,‬תיפוק ליה שב"ד מצווי‬
‫לחשיכה ונותנו עליו כשהוא מהל ‪ ,‬ומש"ה פסקו‬
‫פוסקי להקל להי מינייהו שירצה ית כמבואר‬ ‫להפריש הבר חיובא„‪.‬‬
‫בש"ע הנ"ל‪ .‬מ"מ מאי דנפקא מיניה בדאורייתא‬
‫למיספי איסור דאורייתא לשוטה בידי ‪ ,‬נראה‬ ‫‪ „" ÚÏ Â‬דדברי אלו יצאו לו מס"פ חרש הנ"ל‬

‫דאסור וכדברי מעלתו‪.‰‬‬ ‫שכופי החרש לגרש הפקחית‪ ,‬אע"ג‬
‫דאיהו לאו בר חיובא ולא מפקיד על לפני עור ולא‬

‫בר )ספי'( ]כפיה[ הוא‪ ,‬ואפ"ה כופי אותו להוציא‬
‫להציל האשה מאיסור דאורייתא‪ .‬ובכה"ג מיירי‬
‫רי"ו ש ג"כ וא"ש‪ ,‬דהמקש לא הוי ס"ל דנכו‬
‫החרש משו איסורא דפקחית אי לאו דבי"ד‬

‫·‪‰Ó ÂË 'ÈÒ ˜"„‰Ó ‡"Ú¯ ˙"¢ 'ÈÚÂ] .„ ˙‡ ‡Ù 'ÈÒ ‚"Á ¯ÊÚÈÁ‡ ˙"¢ 'ÈÚ .‰Ï 'ÈÒ Á"‡ Ò"˙Î ˙"¢· ‰Ê· Î"˘Ó ‰‡¯ .‬‬
‫˘ ˙‪.["¯Â‡Ó‰ ÔÂÎÓ" .‰Ó· Ì˘ ˙¯ډ· Î"˘Ó È"‡Ù˙ ÏÚ· ÌÚ ÁÎÂ‬‬

‫‚‪.‰Ê ¯·„ ·˘ÈÈÏ Î"˘Ó Ì˘ ˙ÂÓ·È ·˜ÚÈ ˘¯˘È· ‰‡¯ .‬‬

‫„‪ÔÈÁÓÓ Ôȇ ÂÈ·‡ ÂÁÈ ‰Â ˙·˘ ‰˘ÂÚ‰ Ô˘·„ ‡"È 'ω ˙·˘ 'Ï‰Ó „"Î 'Ù· Ì"·Ó¯ ˘"ÓÙÚ Â"ȯ ˙ ÂÂÎ „"ÚÏ :·˜ÚÈ Ï"‚È ˙‰‚‰· .‬‬
‫·‪‰ ˘ÓÓ Ï" Ì"·Ó¯‰ ȯ·„Ï ¯Â˜Ó .ÂÈ·‡ „È· ÔÈÁÂÓ ÂÁÈ Ó ÂÈ·‡Â ‡˙Èȯ‡„ ‰Î‡ÏÓ ‰˘ÂÚ Ì‡„ (Ó"η ÔÈÈÚ) ‰ÊÓ Â˜ÈȄ „È‬‬
‫)˘·˙ ˜‪ÔȯÓ‡ „"·‰ Ì‚„ ÚÓ˘Ó ÔȯÓ‡ ԢϠÂÈ·‡ ˙Ú„Ï ‰˘ÂÚ· Â"ȯ ‰Ó˜Â‡Â ‰·Î˙ χ ÂÏ ÔȯÓ‡ ˙·ÎÏ ‡·˘ Ô˘ (‡"Ú ‡"Î‬‬
‫„‪‰˘‡‰ ÏȈ‰Ï ‡¯ÂÒȇ ÌÂ˘Ó ÌÚˉ Ôȇ Ì˙‰„ Ú"ψ ˘¯Á 'ÙÓ ¯Â˜Ó Ô¯Ó ˘"Ó Ï·‡ ,„ÈÁÈÓ ‡˜Â„ ȯÈÈÓ ‡Ï„ ‡·˘ ȯΠ„ ‡ÈÓÂ‬‬

‫˘‪.Ù"Ê ˙ ‚ÂÚÓ ‡‰˙ ‡Ï˘ ‰˘‡‰ ˙·ÂËÏ ÌÚˉ Î"Ú „ÈÁÈ ¯Â„ÏÓ Ì˙‡ ˘È¯ÙÈ˘ È„ ‰ÊÏ È¯‰‬‬

‫‪, ÚÓ˘ ‡Ï ‰Ë¢ Ï·‡ ,¯ÂÒ‡„ ˘¯Á ˜¯ Ô ÈÚÓ˘ ‡Ï È˙· Ï" ‰ Ò"˘Ó„ Âȯ·„ ÔÈ·‰Ï È˙ÈÎÊ ‡Ï ‰¯Â‡ÎÏ :ÊÎ 'ÈÒ (¯ËÈÈÏ) Á"ψ· .‰‬‬
‫‪.ÌÏÈ·˙ ‡Ï„ Â‡Ï ‡ÎÈÏ ‰Ë¢·„ Ï"È È˙· Î"‡Â ,Ô È·‰È ‰ËÂ˘Ï ,˘¯Á ‰Ë¢ Ì˘ Ò"˘· ¯Ӈ ȯ‰Â ,‰Ë¢· Ì‚ ¯ÈÓÁ ˙"‰ÓÂ‬‬
‫‡‪‡Ï„ Â‡Ï Ôȇ„  ÚÓ˘ ˘¯ÁÓ È¯‰Â ,Ô˘Πȇ„ ˙Ú„ ÏÏÎÏ È˙‡ ‡Ï„ ÌÚËÓ ˜¯ ‰Ë¢· Ϙ‰Ï ˘„ÁÏ Â Ï Ôȇ„ ÂÓÚË ‰‡¯ ÔÎ‬‬
‫˙‡‪Â Ï ˘È ‡ÏÈÓÓ ,„"‰˙Î ‡¯˜„ ‡ÓÚË Ô È˘¯„ ‡Ï„ ˙Ú„Ï ÁÈΠ ,¯ÂÒ‡ ˘¯ÁÏ Ë"‰ÓÂ Â‡Ï È‡ ˙Ú„ ÏÏÎÏ È˙‡ ȇ ‰Ê· ÈÂÏ˙ ÌÏÈÎ‬‬

‫‪.‰Ë¢· Û‡ ¯ÂÒ‡Ï‬‬