Page 265 - HATAM-1
P. 265

‫‪ˈ˜ ¯ÙÂÒ‬‬  ‫תשובה פד‬                            ‫‪Ì˙Á‬‬

‫אינו כמאכילו בידי ‪ ,‬וכ כתב רי"ו סו ח"א‪.‬‬        ‫עצמו‪ ,‬ואי עשה על דעת אביו איכא נמי משו‬
‫אלא שהצרי שיהיה קצת חולה כמ"ש מג"א )סי'‬       ‫מחמר כמחמר אחר בהמתו‪ .‬ואמנ דעת הרב‬
 ‫שמג סק"ג( בשמו‪ .‬אבל בנוסחא שלפנינו כ' בש‬     ‫המגיד בהרמב" דבשעושה רק על דעת אביו‬
‫הרמ"ה וז"ל‪ :‬אי למחות בגויות המאכילות אותו‬     ‫ואינו מחמר אחריו ממש ליכא לאו דמחמר‪,‬‬
‫נבילות אבל אי לומר לגוי להאכילו דבר איסור‬     ‫ומש"ה נהי דבשבת אסור להניחו עליו משו לא‬
‫וכו' עכ"ל‪ .‬והכא נמי בנדו שלפנינו אי אומר‬       ‫תאכילו ‪ ,‬מ"מ כשמניחו עליו ערב שבת סמו‬
‫דבר אלא שמשכירו לרפאותו ולזונו ובמה שירצה‬     ‫לחשיכה אע"ג דהוי ליה כמעמידו סמו לנבלה‬
‫וה"ל כמעמיד אצל נבילה או כנות לו ערב שבת‬      ‫ממש מ"מ אי בכ כלו ‪ ,‬ובשבת אע"ג שרואהו‬
‫ע חשיכה אע"פ שודאי יל בשבת ויוציאו‬             ‫עומד לפוש וחוזר ועוקר והול אי צרי‬
‫מרשות היחיד לרשות הרבי וד' אמות ברשות‬         ‫להפרישו‪ .‬ורשב"א נמי לא פליג אלא משו דה"ל‬
‫הרבי מ"מ שרי אי לא עביד על דעת אביו‪ ,‬א"כ‬      ‫עשה על דעת אביו‪ ,‬אבל בלאו הכי לא איכפת‪,‬‬
‫הכי שרי ובתנאי שכשיגיע לב י"ג שני ויו א'‬      ‫אע"ג דהוי ליה כמעמידו אצל נבלה ויודע בודאי‬
‫יוציאוהו מש עכ"פ‪ .‬זה נלע"ד מעיקר הדי ‪.‬‬        ‫שיאכל שהרי נותנו עליו סמו לחשיכה ממש‪,‬‬
‫ומ"מ העידו קדמונינו ז"ל שע"י מאכלות אסורות‬    ‫מ"מ מותר‪ .‬והנה להמהרא"י בפסקיו הנ"ל דס"ל‬
‫בנערות מטמט הלב ומוליד לו טבע רע‪ ,‬עדיי‬        ‫דשוטה דלא אתי לכלל דעת מותר‪ ,‬ולית ביה‬
‫אני אומר מוטב שיהיה שוטה כל ימיו וכו'‪ .ÁÈ‬וד'‬  ‫משו לא תאכילו ‪ ,‬ומשו על דעת אביו נמי לא‬
‫יחננו דעה בינה והשכל ויראנו נפלאות מתורתו‬     ‫שיי בי'‪ ,‬א"כ בשוטה מותר בכל עני ולא דמי‬

      ‫הקדושה‪ .‬הכ"ד א"נ חות בברכה‪.‬‬                     ‫שוטה וקט אהדדי‪ ,‬וצ"ע קצת‪.‬‬
           ‫‪.˜"ÙÏ „"Ù˜˙ ÊÂÓ˙ ·"È '‰ ÌÂÈ ·"Ù‬‬
                                              ‫‪ Ó"Ó‬בהא סלקינ דלרוב הפוסקי משמע‬
‫‪Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬
                                               ‫בפשיטות דבמה שמעמידו אצל נכרי‬

          ‫˙˘‪„Ù ‰·Â‬‬

          ‫]˘‪[‡¯ÓÂÁÏ È¯Î Ï ˙ÂÁÈÏ‬‬

‫ברשותייהו עבדי‪ .‬והבאת דמיו מש"ס גיטי פ"ח‬      ‫˘‪ȯÈÁ· ‚ÏÙÂÓ‰ Á"·‰ È„ÈÓÏ˙ "ÈÏ Ë"ΠÌÂÏ‬‬
                                                         ‫¯ˆ˙‪.È" Ô‡ÓÙÈÏ ‰"Î ˜È˙‰ È˘Ù ‰‬‬
‫ע"ב שליחותייהו עבדינ ‪ ,‬פירש"י ה נתנו לנו‬
‫רשות‪ ,‬אלו דברי ובקשת להודיע דעתי בזה‡‪.‬‬        ‫‚‪ ‰"È‬הגיעני יו ה' העבר ויש לי להשיב כמה‬

 ‫¯‡˘‪ ˙È‬דברי אומר כי אינני מסכי בגו‬             ‫שאלות נחוצי למעשה א לעשות רצונ‬
                                              ‫חפצתי מהרתי להשיב ‪ ,‬אשר ראיתי מנצח‬
‫הכוונה ברמב" שיסבור שליחות‬                    ‫ומתגבר נגד למד א' שכתבת שהי' רוצה להביא‬
                                              ‫ראיה לשיטת רמב" פ"ה ממלוה ולוה )ה"ד( דיש‬
‫לנכרי לחומרא דאורייתא‪ .‬ובפ"ה מהל' מלוה‬        ‫שליח לנכרי לחומרא מ התורה‪ ,‬והביא ראי'‬
                                              ‫מש"ס ע"ז נ"ג ע"ב דמדפלחו ישראל לעגל‬
‫ולוה לא הזכיר אלא שס"ל דהוה רבית קצוצה‬        ‫אמרינ שליחותייהו דישראל עבדי‪ ,‬ש"מ יש‬
                                              ‫שליחות לנכרי לחומרא מ התורה‪ .‬ודעת לא כ ‪,‬‬
‫ויוצאה בדייני ‪ ,‬אבל לא הזכיר ה"ה עליו שהוא‬    ‫אלא שליחותי' דש"ס הוא לאו דוקא אלא‬
‫דאורייתא·‪ ,‬אלא שלרש"י ורמב" ורשב"א אינה‬

‫יוצאה כיו שהוא רק דרבנ ולרמב" יוצאה‪ .‬ואי‬

‫אפשר לומר בשו אופ שיהיה מ התורה יש‬

‫שליחות לנכרי להחמיר‪ ,‬והיינו צריכי לומר נמי‬

                                               ‫‪.Ì˘ ¯ÙÂÒ Ë·˘ ˙"¢·Â (Â) ËÏ 'ÈÒ ‡"Á Ú"‰‡ ˜ÁˆÈ ˙È· ˙"¢ '¯ .ÁÈ‬‬

                                               ‫˙˘‪„Ù ‰·Â‬‬

‫‡‪Ô¯Ó È ÈÚ È ÙÏ ‰È‰ ‡ÏÂ] .‡ÓÏÚ· ‰ÁΉ ‡Ï‡  ȇ ‡Î‰„ ˙ÂÁÈÏ˘„ ˙"„‰Ó Ì˘ Ê"Ú „"ȯ 'ÒÂ˙· '¯ :‰Ó 'ÈÒ (¯ËÈÈÏ) Á"ψ· .‬‬
                                                ‫‪.‰ 'ÈÒ Ú"‰‡ È"ί·Â „È 'ÈÒ ÔÈÁÂÏ˘ 'ω ‡" ÁÓ 'ÈÚ [ ÓÊ· ÒÙ„ ‡Ï ÈÎ‬‬

‫·‪˘¯ÈÙ ,‡¯ÓÂÁÏ Â˙ÂÓÎ ÂÁÂÏ˘ ȉ ȯΠ‰¯Â˙‰Ó˘ ÌÂ˘Ó Ë"‰ ,‰¯Â˙‰Ó ‰ˆÂˆ˜ ˙È·¯ ȉ„Ó Ì"·Ó¯· ÔÈ·‰ Ì˘ Ó"Áω Ìχ .‬‬
‫„‪'ÈÚ .Ì˘ Ï"ÂÏÓ 'ω ·¯ ÍÏÓ ˙ȯ˜·Â · ,‡Ú Ó"· Ò"˙Á 'ÈÁ 'ÈÚ .˜ÙÒÓ ˜"¯ ‰‡˘Ú ¯ÈÓÁ‰ Ô ·¯„ Ï"È„ Ì˘Ó ‰È‡¯ ‡ÎÈÏ‬‬
‫„¯‪.[ÏÚ ‰"„ ‡ ,‚ ˙ÂÚ·˘ 'ÒÂ˙ È"ÙÚ „"˜Ò ÁÓ˘ 'ÈÒ Ó"‰˙ '¯Â] .Ì˘ Ïʇ‰ Ô·‡Â ÈÂω Á"¯‚‰ 'ÈÁ·Â ‡ ,‡Ò Ó"·Ï ˙ÂËÓ˘‰· Á"Â‬‬
   260   261   262   263   264   265   266   267   268   269   270