Page 315 - HATAM-1
P. 315

‫‪ËÓ¯ ¯ÙÂÒ‬‬           ‫תשובה קה‬                  ‫‪Ì˙Á‬‬

‫לו‪ .ÂË‬ודברי ש" רסי' ר"ב כבר הלכו בו נימושות ‪Ë·˘ ‚"È '‰ ÌÂÈ ·"Ù "‡ .‰Î¯·· ÌÂ˙Á‡Â‬‬

                   ‫אי כא מקומו‪ .‬מ"מ בנידו שלפנינו מכר שדהו ˙˜ˆ"‪.˜"ÙÏ Á‬‬

‫‪Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬                            ‫ע כל מה שבתוכו וזה פשוט‪.‬‬

                   ‫˙˘‪‰˜ ‰·Â‬‬

                   ‫] ‪[ıÓÁ‰ ¯ÎÓ ‡Ï˘ „˜Ù‬‬

‫ש לקמ ק"מ ע"א גבי ציפורי מצורע קוד גמר‬       ‫‡‪‚ÏÙÂÓ‰ ı¯Á‰ È ·¯‰ È„ÈÓÏ˙ "ÈÏ ÌÈÓÂÏ˘ ÛÏ‬‬
‫דינא ולמאי אי לשלוח הא בעי לאתויי לב"ד‬                          ‫‪.È" ·ÈÏ Ûχ Â"‰Ó ˙"˘Î‬‬
‫לקיומי בי' ובערת הרע‪ ,‬ומסיק אלא לשחיטה‪.‬‬
‫ופירש"י דהו"א היינו ביעור הרע ע"י שחיטה‪,‬‬     ‫‡˘¯ שדר ל חורפא במה דנוגע לדינא במפקיד‬
‫וקמ"ל קרא דמ"מ איסורא נינהו דבעי לקיומי בי'‬
‫מצות סקילה בב"ד ממש‪ ,‬כ צ"ל ע"ש‪ .‬וכבר‬         ‫חמ אצל חברו ולא ביערו הנפקד ולא‬
‫עוררני תלמיד א' על דברת ה"ה פיו"ד מנזקי‬
‫ממו הלכה ז' וש הארכתי ואי כא מקומו‡‪.‬‬         ‫מכרו המפקיד‪ ,‬דס"ל למג"א סי' תמ"ג סק"ה‬
‫מ"מ מבואר דמצוה על כל אד מישראל למוסרו‬       ‫דחייב לשל להמפקיד כש"ח שיכול להציל‬
‫לב"ד לקיי בי' ובערת וא"כ כיו דחזינ לר'‬       ‫ברועי ומקלות‪ ,‬ומ"מ כל זמ שהוא בעי אומר‬
‫יעקב דגומרי דינו שלא בפניו לא מתחייב‪,‬‬        ‫לו הרי של לפני ‪ .‬והנה כבר הלכו בו נימושות‬
‫]ד[מטע נגיחה הראשונה שלא שמרו כראוי על‬
‫זה לא מתחייב‪ ,‬וא"כ לת"ק אמאי מחייב על‬        ‫בחק יעקב )סק"ח( ובדברי השואל ש באור כל‬
‫שהתפיסו לבית די ‪ ,‬הא מצוה על כל אד להביא‬     ‫הצור יע"ש‪ .‬ומ"מ לא אמנע לברר ההלכה כיד‬
‫לב"ד‪ ,‬ומה בי זה לחמ בתו המועד בב"ק צ"ח‬       ‫ה' הטובה עלי וממילא ימצא קצת תשובה על‬
 ‫ע"ב דרבה בעצמו אמר ש דפטור דכ"ע מצווי‬        ‫דבריו ובקצת מה כיוו יפה ואזכיר בשמו‪.‬‬

     ‫לבערו‪ ,‬וה"נ דכוותיה וצ"ע לכאורה‪.‬‬        ‫‚¯‪ Ô ÈÒ‬בב"ק מ"ה ע"א בשור הנסקל משנגמר‬

‫‪ „"ÚÏ ‰Â‬דע"כ לא אמרינ בר"פ שלוח הק‬           ‫דינו החזירו שומר לבית בעליו אינו‬
                                             ‫מוחזר‪ ,‬ר' יעקב אומר מוחזר‪ ,‬וקס"ד דפליגי אי‬
‫דכל אד מצווי לאתויי בי דינא‬                  ‫אמרינ באיסורי הנאה הרי של לפני ‪ .‬ומסיק‬
 ‫אלא בעו הפקר שא לו בעלי ‪ ,‬וה"ה נמי חמ‬
‫בפסח שאינו ברשותו של אד וכולי עלמא‬            ‫רבה דכ"ע אמרינ באיסורי הנאה הרי של‬
 ‫מצווי עליו לבערו·‪ .‬אבל שור שיש לו בעלי‬      ‫לפני ‪ ,‬והכא בגומרי דינו של שור שלא בפניו‬
 ‫וקוד גמר די דממונו של בעלי הוא‪ ,‬אי אד‬       ‫קמיפלגי‪ ,‬דרבנ ס"ל אי גומרי דינו אלא בפניו‬
 ‫מחוייב ולא רשאי לעשות בו מעשה‪ ,‬כי א‬         ‫דאמר ליה אי אהדרתי' נהלי הוה מערקנא לי'‬
‫למוסרו לבעליו ועליה המצוה מוטל‪ ,‬כמבואר‬       ‫לאגמא השתא אתפסתי' לתוראי בידא דלא‬
‫בב"ק צ"א ע"ב שורי הרגת ומוקי לי' בשור‬
‫העומד להריגה‪ ,‬דא"ל אנא בעינא למיעבד מצוה‪.‬‬    ‫יכילנא לאשתעויי דינא בהדי' ור' יעקב ס"ל‬
‫אלא משו הפסד מצוה בעלמא לא היה מתחייב‬                         ‫גומרי וכו'‪.‬‬
‫אלא עשרה זהובי ומשו הכי קאמר עריקנא לי'‬
‫לאגמא דלא עלי הדבר מוטל להביא לב"ד כי‬        ‫‪ ˘ÈÂ‬כא מקו עיו בר"פ שלוח הק )קלח‪ ,‬ב(‬

                                             ‫אמר רבינא עו טהור שהרג הנפש פטור‬
                                             ‫משלוח וכו'‪ .‬ומסיק דלא גמר דיני' ובעי לאתויי‬
                                             ‫לבי דינא ומקיי בי' ובערת הרע מקרב ‪.‬‬
                                             ‫ופירש"י מצוה על כל הפוגע בחייבי מיתה‬
                                             ‫להביא לב"ד כדי לבער רשעי מישראל ע"ש‪.‬‬

                                             ‫ופסקו רמב" ספי"ג מה' שחיטה )הכ"א(‪ .‬וכ עוד‬

‫‪'ÈÒ ‚"‰Ú ˙"¢ 'ÈÚ .¯ 'ÈÒÏ ‰ÁÈ˙Ù· Ó"‰˙ ¯ 'ÈÒ Ó"ÂÁ ‡"Ú¯ 'ÈÁ ,‚"˜Ò „ˆ˜ 'ÈÒ Á"‰Âˆ˜ '¯ ,ÌÈ Â¯Á‡‰ ÈÏ„‚ ‰Ê· ÂÎȯ‡‰Â .ÂË‬‬
‫˜· ‪,‡Ï ÌÈÁÒÙÏ 'ÈÁ· Ô"¯‰ ‰Ê· ˜ÏÁ  .„ÂÚ „"‰ ‡"‰ ‰¯ÈÎÓ 'ω ˘"‡ ‚Ò 'ÈÒ Á"‡ ˙"È·Â ˙"¢ ,„Ó 'ÈÒ Ï‡ÂÓ˘ ˙ ÂÓ‡Â‬‬

                                                                                                     ‫· ‪.Ì˘ ȯȇӉÂ‬‬

                                               ‫˙˘‪‰˜ ‰·Â‬‬

                                                                    ‫‡‪.Ì˘ ÔÈÏÂÁ Ò"˙Á 'ÈÁ·Â Ù˜ 'ÈÒ ÔÏ‰Ï ‰‡¯ .‬‬

‫·‪.È"·Â È"· ÔÈ ÚÏ Â˙¢¯· ‡Â‰ ÂχΠ·Â˙Ή ‡˘Ú ¯ÚÈ· ‡Ï˘ ÂÏ˘ ıÓÁ Ï·‡ .· ,Áˆ ˜"· '¯ ,¯˜Ù‰ Ï˘ ıÓÁ· ÔÂÎ ‰Ê Ï΄ ·"ˆ .‬‬
   310   311   312   313   314   315   316   317   318   319   320