Page 318 - HATAM-1
P. 318

‫‪˙·¢˙Â‬‬  ‫אורח חיי‬                           ‫¯ · ˘‡‪˙ÂÏ‬‬

 ‫בי שור לחמ ‪ .‬זה הוא כוונת רמ"ה וג ש"‬       ‫הרי מחזירו לו כעי שגזל‪ .‬ואעפ"י שנשתנה‬
         ‫בסו דבריו הקשה קושי' זו‪.‬‬           ‫בהיזק ניכר ע"י פשיעותא שתפסו ב"ד‪ ,‬זה אינו‬
                                            ‫כלו כי הוא לא קיבל עליו שמירת הדבר ההוא‪.‬‬
‫‪ ‰ÈÓ‬י"ל בפשיטות דהא מבואר בתוס' )ב"ק ש‬     ‫אשר ע"כ אע"ג דתפיסת הב"ד הוה כמו היזק‬
                                            ‫ניכר‪ ,‬מ"מ איננו מפסיד בידי אלא פשיעה‬
‫ד"ה השתא( דאי שינוי קונה קנאו הגזל‬          ‫בשמירה והוא לא קיבל שמירה‪ .‬משא"כ שומר‬
‫בשינוי‪ ,‬ותו לא מצי למימר הרי של לפני דהרי‬   ‫דאע"ג שעיקור חיובו בא לו ע"י הפשיעה‬
‫נשתנה‪ ,‬ואינו של בעלי וצרי לשל כעי‬           ‫הראשונה שנגח‪ ,‬מ"מ לא כלתה שמירתו ועדיי‬
‫שגזל‪ .‬וצריכי לומר לפ"ז לסברת הרמב" הנ"ל‬     ‫שומר על הפקדו ‪ ,‬ודוקא נגנב באונס מספקא‬
‫דבשור דאתפסתי' בב"ד כיו דאי על הגזל חיוב‬    ‫להש"ס ב"ק ק"ח ע"ב אי כלתה שמירתו או לא‪,‬‬
 ‫השמירה א"כ הפשיעה לא הוה מעשה בידי‬         ‫אבל בפשע בודאי לא כלתה שמירתו ומחייב על‬
‫והוה שינוי דאתי' ממילא וג הוה שינוי גרוע‬    ‫הפשיעה שני' דלא הצילו מיד ב"ד‪ ,‬וזה הוא היזק‬
‫טפי מטלה ונעשה איל ע"כ לא קנאו הגזל ע"י‬
‫שינוי גרוע כזו דאתי' ממילא כצ"ל בדעת‬                            ‫ניכר„‪.‬‬

                   ‫רמב" ‪.‬‬                   ‫‪ ÌÈÁȯÓÂ‬בזה דתיתי מתני' ככולי עלמא‪ ,‬דהרי‬

‫‪ ‰ ‰Â‬בכל אלו השינויי איכא פלוגתא דתנאי‬      ‫כל עצמו של רבה לא פליג על ר'‬
                                            ‫חסדא אלא כי היכי דלא נימא מתני' ר' יעקב היא‬
 ‫טובא‪ ,‬ועיי ב"ק ר"פ הגוזל עצי וש‬             ‫ולא רבנ ‪ ,‬דמה דאמרינ דא"כ ליפלגי בחמ‬
‫ס"ה ע"ב ואתי' ברייתא כהנ תנאי‪ ,‬ולא אתי‬      ‫בפסח איננו עיקור דאי זה קושי'‪ ,‬ומשו"ה‬
‫ש"ס לאוכוחי מברייתא אלא דאיכא לאיפלוגי בי‬   ‫פרש"י לעיל מ"ה ע"א ליפלגי בחמ אברייתא‬
‫שור לחמ ‪ ,‬אבל בהא דלברייתא גזל ושומר‬        ‫דלקמ סמו ‪ ,‬ורש"י גריס ש רבינא כמ"ש‬
‫שוי ולמתני' יש לחלק ביניה ‪ ,‬זה תלוי בשינוי‬  ‫שיטה מקובצת‪ ,‬ורבינא שפיר ידע ה ברייתא‪.‬‬
‫גרוע הבא מאליו אי קונה או לא ומהא לא מיירי‬   ‫ולא ניחא לרש"י לפרש דקשי' לי' ליפלגי אחמ‬
                                            ‫דמתני'‪ ,‬ולרש"י בד צ"ח ע"ב סתמא דתלמודא‬
                    ‫ש"ס‪.‬‬                    ‫נקיט לישנא דרבינא דלעיל מ"ה ע"א ליפלגו‬
                                            ‫בחמ דאיהו ידע מברייתא‪ ,‬אבל עיקור טעמי'‬
‫‚‪ Ì‬מ"ש מעלתו בזה דברייתא איכא לאוקמי‬        ‫דרבה משו דלא ניחא לי' לאוקמא כר' יעקב‪,‬‬
                                            ‫וע"כ המציא לחדש פלוגתא חדשה דפליגי‬
‫בגזל ונשבע‪ .‬יפה כתב וראוי לאומרו‪,‬‬           ‫בגומרי דינו של שור וכו'‪ ,‬ואי ס"ד אכתי סיפא‬
‫דאע"ג דתני בהאי ברייתא חמ ‪ ,‬מ"מ הא‬          ‫דשור היוצא ליסקל לא אתי' אלא כר' יעקב‪ ,‬א"כ‬
‫לרמב" קיימינ ולהיש"ש פ"ט דב"ק סי' מ"ה‬        ‫מה לו לדחוק לימא דפליגי באומרי הרי של‬
 ‫ס"ל לרמב" דאפילו בגזל ונשבע אומר בחמ‬       ‫לפני וכר"ח‪ ,‬אע"כ רבה מרויח בזה דתיתי מתני'‬
                                            ‫ככ"ע בי רישא ובי סיפא ושאני ל בי שומר‬
     ‫הרי של לפני ‪ ,‬דלא כהרא"ש ע"ש‪.‬‬          ‫לגזל ‪ .‬זה נלפע"ד כוונת היש"ש בדעת הרמב" ‪,‬‬
                                             ‫ולחנ השיג עליו הש" סי' שס"ג סק"ז בזה‪.‬‬
‫‪ ‰˙ÚÓÂ‬נבוא על דברי מג"א סי' תמ"ג הנ"ל מי‬
                                            ‫‪ „"ÚÏÂ‬ג מהרמ"ה לא נעל זה דלק"מ מרישא‬
‫שהפקיד חמצו אצל חברו ופשע הנפקד‬
‫ולא מכרו בשעה ה'‪ ,‬כבר נתבאר לעיל דשפיר‬       ‫דסוגיא‪ ,‬אדרבא משמע כהרמב" ‪ ,‬א‬
‫הוה פשיעה דהו"ל להקדי ברועי ומקלות ולא‬      ‫עיקור השגתו מסיפי' דשמעתי דמייתי ברייתא‬
‫קוד דה"ל פושע‪ .‬ומ"ש מג"א אע"ג דה"ל‬          ‫דמחלק בי שור לחמ ‪ ,‬ונהי דשפיר הוה סייעתא‬
‫להמפקיד למוכרו במקו שהוא ש ‪ ,‬מ"מ כיו‬        ‫לעיקור סברת רבה דיש לחלק בי שור לחמ ‪,‬‬
                                            ‫מ"מ עיקור הדי קשה במאי פליגי מתניתי‬
   ‫דהנפקד אי לו לסמו על זה ה"ל פושע‪.‬‬        ‫וברייתא דמתני' ס"ל בגזל ג בשור אומר לו‬
                                            ‫הרי של לפני ‪ ,‬וברייתא ס"ל ג בגזל יש לחלק‬
‫‪ ·¯‰Â‬מו"ה שלו פיורדא דיי דפה ק"ק הראה‬

‫לי מקו לדי זה בב"ק למ"ד ע"א ובתוס'‬
‫ד"ה וחייב וברא"ש ש ‪ ,‬דחזינ דאע"ג דבעל‬
‫הכותל פשע במה שלא בדק כותלו בשעה שסתר‬
‫כותלו דלמא הצניע שו אד קוצו כשהיתה‬
‫בריאה ופשע ולא בדק‪ .‬מ"מ חייב המצניע כיו‬
‫שלא היה לו לסמו על זה שיבדוק זה כותלו או‬
‫דלמא תפול מאליה‪ .‬אע"ג דהשתא פשע בעל‬

                                            ‫„‪.Ì˘ (‚" ¯˙) ÔÈËÈ‚Ï 'ÈÁ· ‰Ê· „ÂÚ Î"˘Ó '¯ .‬‬
   313   314   315   316   317   318   319   320   321   322   323