Page 322 - HATAM-1
P. 322
˙·¢˙ אורח חיי ˘‡˙ÂÏ ¯Â
מהקישא לבהמה ע"ש והוא דרש רחוק .מצו א טע איסור החמ לא משו קנס ,אלא
משו דנעבדה בו עבירה ,אע"ג דמדאורייתא
חכמי לאוסרו באכילה. לא נאסר נעבדה בו עבירה וכמ"ש בס' מקור
חיי סי' תמ"ט )סק"ב( דלא כפרי מגדי ש
Î"Úחמ שעבר עליו הפסח א אפשר למיקנס )בא"א סק"ב( .מ"מ מדרבנ אסרו כיו שנעבד
בו עבירה .ויע כי כללא הוא כל שהתירו
גברא מפסידי ממנו ,ואפילו מכרו מפורש בתורה לא מצו חכמי לאסור ,ונעבדה
בעבירה היתר הנאתו מפורש בתורה כדאמרינ
לאחרי ישל לה ויופסד החמ .אבל היכי בחולי קט"ו ע"א מדאיצטרי תוקד אש
בכלאי ,ש"מ בעלמא מותר בהנאה וזהו
דפטור לשל וה מפסידי משלה וליכא אלא כמפורש התירא ,ע"כ לא מצו חכמי לאוסרו
בהנאה .אבל באכילה ילי הת התירא
משו איסורא אהחמ ,והיינו משו שנעבדה בו
עבירה ע"כ מסתיי לאסור באכילה ולא בהנאה.‰
ה"נ דכוותיה כנלע"ד.
È"·ÓÏ 'Î '· ÌÂÈ ·"Ù . "‡ ‰Î¯·· ÌÂ˙Á‡Â
˙˜ˆ".˜"ÙÏ Á
Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó
˙˘Ê˜ ‰·Â
]·[¯ÂÚÈ Â ¯ÊÂÁ ¯˙ȉ· ¯˙ȉ ÏÂË
קצרי ע"כ אפשר דבריו תחלה ואח"כ אכתוב ¯‡ È˙Èלהעתיק לו ]נ"א :ל [ לשו מהרי"ל
מה שיש לפלפל ע"ז בעז"ה.
בתשובה סי' רי"ד ,והא דראבי"ה )פסחי
˙‰‚‰מיימוני פרק א' מה' חמ ומצה )ה"ה( ס' תכ(‡ לית לי' ראי' ,דצמר גמלי )כלאי פ"ט
מ"א(· מצי למימר הוי זמ איסורא‚ .אבל נ"ל
אות וי"ו ובמרדכי פ' כל שעה סי' עיקר משו דמחלק בי מידי דאכילה לשאר
)תקע"ד( ]תקנ"ד[ בש ס' התרומה כ' דאי חוזר איסורי ,דהת אי עליו אלא ש צמר גמלי ,
וניער ונילי ממתני' דכלאי פ"ט משנה א' צמר ותו אי חוזר וניעור למקרי צמר כבשי .אבל
גמלי ורחלי שטרפ זה בזה א רוב מ הכא סו סו טעמא דחמ קטעי כמ"ש הר"ר
הגמלי מותר ,ר"ל לערבו ע פשת ,אע"ג פר )בסמ"ק סי' רכב( אדג שצמח וכו' .וספר
דכלאי במשהו ,ר"ל א נתערב חוט פשת התרומה )סי' ג( גופי' מצרי מי בשאינו מינו
בהרבה צמר אוסר ,אפ"ה כיו שכבר נתבטל ביבש ס' משו דיהיב טעמא כשיתבשל .אלמא
בצמר גמלי אינו חוזר וניער א מערבו ע בתר סופו אזלינ לעני אכילה כדפי' .וזה ימי
פשת אחר כ .הה"נ בחמ .עכ"ד ס' התרומה רבי הוקשה לי על ראבי"ה דתלי טעמא בדהיתר
שבמרדכי .והנראה מדברי מהרי"ל שהראבי"ה בהיתר לא בטיל אמאי לא יתבטל כשיגיע שש.
ס"ל חוזר וניעור בחמ ,וטעמי' דלא קיי"ל ביטול ואי נימא דאית לי' לראבי"ה דאפילו בשש הוה
אלא איסור בהיתר ולא היתר בהיתר .וסברא זו במשהו ,א"כ הני דקיימי כוותי' כמ"ש באגודה
יתבאר לפני ]נ"א :לפנינו[ אי"ה .והשתא כיו )פסחי סי' כט( דנהגו לאסור בשר יבש וכל הני
דקוד פסח הוא היתר בהיתר אי הבטול מועיל אטו יאסרו חיטה בע"פ הא כל אפי' שוי ומנהג
כלו ובפסח שנעשה איסור אז הוא במשהו, להתיר .וקצת נ"ל לחלק דאי חוזר וניער להקל
משו כ ס"ל חוזר וניעור .ורוצה לומר שלא ולהבטל כיו שאינו בעי אבל כשנמצא בעי
נתבטל עדיי ,כ נראה ממהרי"ל שכ"כ הראבי"ה בע"פ בטל טעמא .עכ"ל מהרי"ל ש ,ודבריו
אבל כעת לא מצאתי מקומו איה„.
.‰"Î˜Ò Ì˘ Á"„˘ 'ÈÚ .‰
˙˘Ê˜ ‰·Â
‡ÌÂ˘Ó ÏË·  ȇ ÁÒ٠̄˜ ÔÈÈ· ·¯Ú˙ ˘ ¯Î˘„ Ï"Ò„ ˘"Ú .·"Î˜Ò Ì˘ ‰"Ï˘‰Ï Ú˘È È„‚· 'ÈÚ ˜˙ 'ÈÒ ÌÈÁÒÙ È΄¯Ó· ‡·ÂÓ .
„.ÏË·  ȇ ¯˙ȉ· ¯˙ȉ
·.(‰ 'ÈÒ ‰Ó¯˙‰ 'Ò) ÏË· ¯˙ȉ· ¯˙ȉ Û‡„ ȯ‰ .(Ô˙˘Ù ÔÈ ÚÏ) ¯˙ÂÓ ÌÈÏÓ‚ ·Â¯ ̇ ‰Ê· ‰Ê ÔÙ¯Ë˘Î ÌÈÏÁ¯ ¯ÓˆÂ ÌÈÏÓ‚ ¯Óˆ .
‚.ÊÈ 'ÈÒ ÁÒÙ È È„ ‡"Á ‰ È· ȯӇ 'ÈÚ .ÔÏ‰Ï ‰‡¯Â .‰Ú˘ Ïη ¯Â҇ ÔÓÊ ‰ÈÏ ˙ÈÏ ÌȇÏ΄ .
„¯˙ÂÓ„ È ÈÚ· ‰‡¯ .Â‡Ï Ì‡ ÁÒÙ· Â˙‰˘[‰]Ï ¯˙ÂÓ Ì‡ Âχ˘Â ,ÁÒÙ‰ È ÙÏ ÔÈÈ· ¯Î˘  ˙ ˘ ‰˘ÚÓ Ú¯È‡ :Ì˘ ‰"È·‡¯‰ Ï"Ê .