Page 327 - HATAM-1
P. 327
‡Ò¯ ¯ÙÂÒ תשובה קח Ì˙Á
טעמי .חדא דנהי דהר" כתב כ למסבר קראי, דחה כל ראיותיו בס' חמד משה )ש ( בדברי
מ"מ לא ליל מיני' מידי לדינא להקל ,דלא קיי"ל ברורי ‚.
כר"ש דדריש טעמא דקרא בב"מ קט"ו ע"א
וכמבואר בש"ע ח"מ סימ צ"ז סעי י"ד„ .ועוד ‚ Ìמה שהזכיר פר"מ שמסתימת לשו הטור לא
ג הר" רק בדר אפשר כתב כ . משמע כחק יעקב ,הוא אמת נכו .אכ מ"ש
ונתלה בדברי הטור סימ תמ"ב במ"ש בשכר
„ÂÚÂתינח הר" לשיטתו דס"ל ר"פ אלו עוברי שעושי באר אשכנז ,לא צדקו דבריו .כי הטור
ש בכל הסי' באיסור אכילה עסיק ובא אלא
כשיטת התוס' אלו מתבערי מ העול שבכל פע תלה ביעור באכילה ,והכא נמי אחר
מדרבנ .א לרש"י והסכמת רוב הפוסקי חייבי עליו א אכלו ואמר שהשכר שעושי
והש"ע כוותי' כמ"ש וביאר מג"א רסי' תמ"ב באר אשכנז יש בו כזית ]בכדי[ אכילת פרס
דאלו עוברי בבל יראה אע"ג דתערובות חמ וחייבי עליו אפילו לבערו .אבל חייבי עליו
לית בי' אלא לאו ,ע"כ או דלא ס"ל כהר" הנ"ל. דלעיל דטע כעיקר אאכילה קאי ולא אביעור.
או דנימא נהי דתחלת איסור בל יראה הי' משו ואני תמה א יזכיר הטור לשו חייבי עליו
צירו ב' הטעמי כרת ולא בדילי מיני' .מ"מ אביעור דמשמע מלקות והלא אי לוקי על בל
השתא שנאסר חמ בבל יראה נאסר משו טע יראה שהוא לאו שאי בו מעשה וג נית לעשה.
דלא בדילי לחוד ,וכ צ"ל להר" גופי' דמפרש וכמה דיות נשתפכו אהרמב" )הל' חו"מ פ"א ה"ג(
אלו מתבערי מדרבנ צ"ל כנ"ל בדרבנ וה"נ במ"ש דהקונה חמ בפסח לוקי עליו שהקשו
לרש"י בדאורייתא וכמ"ש נמי מהרא"י בפסקיו עליו מסוגיא דפסחי צ"ה ע"א ובתוס' ש ד"ה
הביאו מג"א רסי' תמ"ז )סק"ה( .א כ מכל הלי בפרטי' וכו' .ואי נאמר שהטור כיו לקונה חמ
יש לאסור ג בטע כעיקר שאי בו ממשות חמ בשביעי של פסח סמו לחשיכה באופ שעשה
מעשה וא"א לקיי תשביתו .ולא הי' לו להטור
כלל לאסור במשהו מ התורה. לכתוב אלא חייבי לבערו ולא חייבי עליו,
אלא פשוט דבאיסור אכילה קאי .אבל מ"מ בר
˙Ó‡‰כי באיסור גיעול היוצא מהכלי יש לי מ די כבר הסכימו כל האחרוני בלבוש ופר"ח
לפקפק על איסור שהייתו מ התורה, וחמד משה הנ"ל לאיסור.
והוא דעכ"פ איסור גיעול לית בי' אלא עשה
דתעבירו באש מגיעולי נכרי ולא אתי ממשרת, ‚"Ú‡Âדכתב הר" ריש מס' פסחי וז"ל ,היינו
ואי נדו בי' איסור בל יראה ,נמצא חומר
בהשבתה מבאכילה דאכילתו בעשה והשבתתו טעמא דחשו טפי בחמ מבשאר איסורי
בלאו .וזה א"א וכמבואר בדברי רש"י ביומא ע"ט משו דלא בדילי אינשי מיני' כולא שתא וחמיר
ע"ב ד"ה שיעורו של זה וכו' .ודוחק לומר דאה"נ איסורא טפי דאית בי' כרת ,ואפשר עוד שמפני
דליכא לאו בראייתו ,ועשה מיהא איכא ,דכי טע זה החמירה תורה בו לעבור עליו בבל יראה
היכא דאיסורא דאכילה דמעיקרא אית בי' לאו ובל ימצא עכ"ל .נמצא דטעמא דבל יראה הוא
וכרת וכשנבלע בקדרה פקע מיני' איסורא קמא משו כרת ולא בדילי מיני' .ופשוט הוא דלא סגי
וק לי' בעשה ,זהו דוחק ,דגיעולי כלי גופי' בלא הני תרי טעמא מצורפי יחד כמבואר בתוס'
חדוש הוא ואי ל בו אלא חדושו ומנ"ל דג ומהרש"א ריש מס' פסחי .וכ"כ ש בגליו
לעני ביעור אמרינ הכי .‰בכל זאת לא הועלנו הרי" על ש מהר" שפירא .והשתא כיו דהר"
אלא להוציא מיהת מאיסורא דאורייתא ,מ"מ יהיב טעמא דאורייתא משו כרת ובתערובות
שאי בו כזית בכדי אכילת פרס לי' בי' כרת,
מדרבנ אסור להשהותו מיהת. ממילא דלית בי' בל יראה ,זהו ליתא מכמה
„ÂÚÂבנידו דיד איסורא דאורייתא נמי איכא
דלמה חדושו של גיעולי כלי טפי משארי
‚.ÊË 'ÈÒ Ò"˙Á ˙·¢˙ ı·Â˜ 'ÈÚ .‚Ϙ 'ÈÒ ÔÏ‰Ï ‰Ê·  ȷ¯ Î"˘Ó ‰‡¯ .
„„"Á ‡"·˘¯‰ ˙"¢· ¯‡Â·Ó  ȷ¯ ȯ·„Î ÌÈ Â˘‡¯‰ ‰Ê· ˜ÏÁ Ìχ .‰„Â‰È '¯Î ‰Îω ˘"¯Â ‰„Â‰È '¯˘ ÌÂ˘Ó ËÂ˘Ù ‰‡¯ .
·˙Î ‡"‰ ·"ÈÙ ·"ÂÒ‡ 'ω Ó"ÒΉ Ìχ .‚ 'ÈÒ ‚"Ù ˙ÂÓ·È ˘"‡¯ 'ÈÚÂ Ì˘ Ìȯ„ Ô"·Ó¯‰ Î"Π.‡ ,‚Ù Ìȯ„ Ï 'ÈÁ·Â ÁÒ¯ 'ÈÒ
·„„ ¯ „˜ 'ÈÒ „"¯ÂÈ ˜ÏÁ· ÔÏ‰Ï ‰‡¯Â .(„) „Ò˙ ‰ÂˆÓ Á" Ó „"Ó Â"Ù ÔÈ¯È˘ÎÓ Ë"ÂÈ 'ÒÂ˙ 'ÈÚ .˘"¯Î ‰Îω„ Ì˘ Ì"·Ó¯‰ ˙Ú
.‡Ó˘Â
.ÂÙ 'ÈÒ „"¯ÂÈ ˜ÏÁ· ÔÏ‰Ï ‰‡¯ .‰
