Page 324 - HATAM-1

‫‪˙·¢˙Â‬‬ ‫אורח חיי‬ ‫¯ ‪˙Âχ˘ Á‬‬

‫משו דהיניקה שהיא בפחות ממאתי מתבטל‪,‬‬ ‫דהוה מי בשאינו מינו‪ ,‬ממה שראוי שלא יתבטל‬
‫וכ"כ רמב" ריש מס' ב"ב להדיא גבי מחיצת‬ ‫דבר שהוא אסור עכשיו ועתיד להיות ניתר אח"ז‬
‫לגבי מב"מ‪ .‬ומש"ה נהי דמסקינ דדבר שיש לו‬
‫הכר ע"ש‪ .‬והרי קמ דהיתר בהיתר בטיל‪.Á‬‬ ‫מתירי בשאינו מינו בטל מפני שהוא אסור‬
‫עכשיו‪ ,‬אסיק רב אשי הת דמי ומלח שה‬
‫‪ 'ȉÂ‬נ"ל ליישב בעזה"י בחדא מחתא‪ ,‬ג קושית‬ ‫ניתרי עכשיו אינ בטלי לגבי עיסה אעפ"י‬
‫שהוא מי בשאינו מינו‪ ,‬ע"כ העתק קצת מלשו‬
‫התי"ט ריש שקלי דניל מבשר בחלב‬ ‫הר" ‪ .‬וכ הוא סברת הראבי"ה בכלאי דה"ל מי‬
‫דהיתר בהיתר בטיל כמ"ש תוס' הנ"ל דדר‬ ‫במינו ממש ולא מתבטל‪ .‬ולק"מ מצמר גמלי‬
‫בשול דוקא אסרה תורה‪ .‬ולפע"ד לומר‪ ,‬דודאי‬ ‫וצמר רחלי דלא הוה מי במינו היתר בהיתר‬
‫מגזירת הכתוב דאחרי רבי להטות לא מחלקינ‬ ‫דהרי צמר גמלי מותר ע כל דבר משא"כ צמר‬
‫בי לח בלח המתפשט היטב‪ ,‬ליבש ביבש‪ .‬אמנ‬ ‫רחלי וה"ל אינו מינו ובטל‪ .‬וס"ל לראבי"ה‬
‫היתר בהיתר שאינו בכלל זה‪ ,‬יהי' מאיזה טע‬ ‫דחמ קוד זמ איסורו ה"ל נמי היתר גמור ומי‬
‫שיהי'‪ ,‬רצוני לומר או מטע שכ' התוס'‬
‫שהתערובות גור איסור‪ ,‬או מטעמי הנ"ל דה"ל‬ ‫במינו ע התערובת ולא בטל‪.‬‬
‫מב"מ‪ ,‬מ"מ איננו בכלל אחרי רבי להטות‬
‫שיבטל ברוב‪ .‬ורק חזר וגילה רחמנא בב"ח‬ ‫‪ Î"‡Â‬לפ"ז תלי' זה אי אמרינ חמ שמו עליו‪,‬‬
‫דאפילו בכה"ג בטיל וילפינ מיני' באמת כקושית‬
‫התי"ט‪ .‬אלא מ"מ לא ילפינ מיני' אלא כיוצא בו‬ ‫ולפי מה דקיי"ל דחמ שמו עליו כמ"ש‬
‫דהיינו לח בלח דמתפשט יפה‪ .‬ומשו"ה המעביר‬ ‫רשב"א בתה"א בית ד' שער ד' קכ"ג ע"ב‪ ,‬והביא‬
‫עצי נקוב כל שלא הוסי במאתי בטיל‪ ,‬דה"ל‬ ‫מג"א לשונו בקצור בסי' תמ"ז סקכ"ד ע"ש‪ .‬א"כ‬
‫לח בלח וילפינ מבב"ח‪ .‬משא"כ בגד שאבד בו‬ ‫ג חמ קוד זמ אסורו בטל ואינו חוזר וניער‪,‬‬
‫כלאי ‪ ,‬דה"ל יבש ביבש ליכא למיל מבשר‬ ‫וצ"ע קצת דה"ה‪ ‰‬מביא בש הרשב"א )ח"א סי'‬
‫בחלב‪ ,‬ומש"ה לא בטיל‪ .‬נמצא דהתוס' והלבוש‬ ‫תפה( דס"ל חוסר וניער‪ .‬ג דברי הרשב"א בעצמו‬
‫שניה לדבר אחד נתכוונו ותרווייהו צריכי‬ ‫נ"ל כסותרי במ"ש באותו ]בית ושער[ ד קכ"ו‬
‫ע"ב להוכיח דקדרה שבשל בה בשר אסור לבשל‬
‫וק"ל‪.‬‬ ‫בה חלב אפילו אינו ב יומו אע"ג דהתירא בלע‬
‫דאל"כ קדירות בפסח אמאי ישברו הא חמ נמי‬
‫‪ Ê"ÙÏÂ‬הי' מקו למ"ש תה"ד )סי' קיד( וכתבו‬ ‫היתרא בלע‪ ,‬ומביאו הטור וב"י בי"ד רסי' קכ"ב‪,‬‬

‫רמ"א )סי' תמז‪ ,‬ד( דנהגינ בלח בלח‬ ‫וש בחי'‪ Â‬הארכתי בישוב זה‪.‬‬
‫שאינו חוזר וניער משא"כ ביבש ביבש‪ .‬ולהנ"ל‬
‫אתי' מנהגא אפילו לראבי"ה דס"ל חוזר וניעור‬ ‫‪ ‰ ‰Â‬בלבוש כתב הטע דחוט כלאי לא בטיל‬
‫מטע דחמ קוד הפסח היתר בהיתר הוא ולא‬
‫מתבטל‪ .‬ולפמ"ש היתר בהיתר מתבטל בלח‬ ‫משו דיבש אינו מתערב‪ .‬והש" בי"ד‬
‫דילפינ מבשר בחלב ועיי פר"ח‪ .‬ולפמ"ש א"ש‬ ‫רס"י רצ"ט צווח כי כרוכיא הא קיי"ל יבש ביבש‬
‫נמי מתבטל‪ .‬ועוד כעורה זו שכ' תוס' והרא"ש‬
‫לדינא נכו ‪.‬‬ ‫משו דהיתר והיתר לא בטיל‪ .‬ולדידי קשה עוד‬
‫שנעל ממנו ש"ס ערו סו מס' תמורה גבי‬
‫‡‪ Ì Ó‬שבתי וראיתי דזה ליתא דלהראבי"ה‬ ‫שער נזיר דמוקי לי' בצפרתא דוקא ואל"ה בטיל‬
‫אע"ג דהוה ממש דומיא דחוט כלאי ‪ .Ê‬ג האי‬
‫שהטע דהיתר בהיתר משו מי במינו‬ ‫דצמר גמלי קשיא לי' להלבוש‪ .‬ג בעיקרא דה‬
‫בלאו הכי א"א למיל מבשר בחלב להתיר לח‬ ‫דהיתר בהיתר לא בטיל קשי' לי טובא הא עצי‬
‫בלח‪ ,‬דאדרבא ניל מד הפר ושעיר שלא יתבטל‬ ‫נקוב בכר ‪ ,‬א לא הוסי מאתי מותר‪ .‬והיינו‬
‫אפילו לח בלח‪ .‬וע"כ לא הקשה התי"ט כ אלא‬
‫למ"ש תוס' דלא משו מי במינו אתינ עלה‬
‫אלא משו דהתערובות גור איסור אי אפשר‬

‫‪,ÂÓ) ‰"Á ‰" ÌÁÂ¯È Â È·¯ Âχ .ÌÈ Â‡‚‰Â ‚"ˆÈ¯ ˙Ú„ Ô΢ ‡Ï‡ ‡"·˘¯‰ ˙‡ ¯ÈÎʉ ‡Ï ·"ȉ „"Ù ‰"‰ Á"Ù Ó"ÂÁ 'ω· Ó"Ó‰ .‰‬‬
‫·( ‪.Ê"ÈÙÏ ‰"„ ÔÏ‰Ï ‰‡¯Â .‡"·˘¯‰ Ì˘· ÍÎ ‡È·‰‬‬

‫‪.Ș 'ÈÒ „"¯ÂÈ ˜ÏÁ·Â Á˜ 'ÈÒ ÔÏ‰Ï .Â"ˢ˙ Ô„ ÂÏ ¯ÙÂÒ Ì˙Á 'ÈÁ '¯ ,·Î˜ 'ÈÒ ˘È¯ ÍÒ ÔÈÈ 'ω· .Â‬‬

‫‪¯Ú˘ È·‚ ‡·Â¯· ÏÈË·ÈÏ ‰¯ÂÓ˙ ÛÂÒ Ò"˘· Íȯ٠ȇӄ ÂÈÏÚ ‰˘˜ Ì‚Â :Ï"ÊÂ Ì˘ „"¯ÂÈ ÛÒΉ ˙„˜ · ‰Ê ÏÚ „ÓÚ ÂÓˆÚ Í"˘‰ .Ê‬‬
‫‪.ÂÓ˜ӷ ˙Â‡ÈˆÓ ÂÏ ˘È ¯ÂÒȇ‰˘ ÔÂÈÎ ÏÈË· ‡Ï ÈΉτ ÈÈ ˘Ï Ï"‰ ,‡˙¯ÙȈ· È ˘Ó ,¯Âη ¯ÈÊ‬‬

‫‪.(„-‚) ‚Ï 'ÈÒ „"¯ÂÈ ·"Á ¯ÙÂÒ ·˙ÎÓ ˙"¢ '¯Â .· ,‰Ò Ê"ÚÏ 'ÈÁ·Â ‚Ù 'ÈÒ „"¯ÂÈ ˙"¢·Â · ,‡Ò ‰„ Ò"˙Á 'ÈÁ 'ÈÚ .Á‬‬