Page 321 - HATAM-1
P. 321
‰ ¯ ¯ÙÂÒ תשובה קו Ì˙Á
מחשבתו ולמה לא קנסוהו‚* .א כבר כתבתי מג"א· .ומדלא הביאו משמע שנעל ממנו לפי
בגליו מג"א שלי )סי' תמב( דיש ליישב דהראב" שעה ,ויוציא הדמי מתחת ידו ויכולי לפרנס
תלה שהישראלי ההמה החמיצו בשאור וקדמו מה בניו ומשפחתו ולא הסמוכי על שלחנו,
וסלקוהו ולא נתחמ אלא בריחא ,כמ"ש הג"א וזה מקנסא דר' שמעו )פסחי כט ,א( דקנסא קניס.
דמתחמ בריח וכדאמרינ בש"ס )פסחי כז ,א( א א יראו הממוני לקונסו קצת בממונו
בשקד וסלקו ,וער"פ כל המנחות )צב ,ב( ,ובהא
לא קניס ר"ש דעכ"פ לא נתקיימה מחשבתו ,דא לצדקה וכדומה למע יווסרו יעשו.
יתחמ בגופו שנשאר השאור גופי' בתוכו
והשמרי אסור המתחמ .ונתקיימו דברי הראב" ]˙[ÁÒÙ‰ ÂÈÏÚ ¯·Ú˘ ıÓÁ ˙·Â¯Ú
ודברי מהרמ"ל ,וא"כ לכאורה היי"ש נאסר. Â˙ÁÙ˘Âשמכרה בביתו בפסח שמרי שכר וג
‡ Ì Óאי לאוסרו בהנאה יש לעיי .דלפע"ד מאות שמרי שעבר עליה הפסח
נעשה יי שר .הנה מג"א סס"י תמ"ז )מה( מייתי
נהי דהמוכר העבריי צרי להחזיר דמי דברי מהרמ"ל סי' קכ"א דדבר המעמיד הוה
השמרי להקונה כיו דמכר לו איסור הנאה כבעינא ואסור היי"ש בהנאה .אמנ זה ימי לא
שאי לו דמי כמבואר בש"ע ח"מ סי' רל"ד כבירי כתב לי הרב הגאו מהר"מ א"ש אב"ד
)ס"ד( ,מ"מ דמי היי"ש אי צרי לשל לו. דק"ק אונגוואהר‚ דהרי כל עצמו המחמיר בדבר
ואפילו א נאמר לחייבו מדינא דגרמי והכא המעמיד הוא הראב" דמייתי מג"א סי' תמ"ב
גור גדול הוה קרוב לנשא ונת ביד ,שהרי )סק"ט( והוא בראב" ד ע"ב ע"א ,וש לפני זה
ידע שאי קוני שמרי אלא להעמיד בה כתב הראב" בפי' הש"ס פסחי ל' ע"א דאמר ר'
דברי אחרי ויאסר התערובות .מ"מ יש נחמ כד נפקא יומא דפסחא זילו זבינו חמירא
לפטרו מטע היזק שאינו ניכר ,שהרי אינו ניכר דבני חילא .פי' שישראלי אפו מיד אחר הפסח
שנתחמ ע"י איסור הנאה ,עיי היטב בתוס' לבני חילא ולא היה לה להחמי אלא בשאור
סנהדרי ל"ג ע"ב ד"ה שעירב וכו' ,וא"כ שבבית ועברו עליו בל יראה ,ואפילו הכי כיו
בשוגג פטור .והכא נהי דהוה מזיד בעבירה, דעירבו לנכרי מותר לנו לזבו מה דע"י
מ"מ לא הזיד בהיזק חברו שלא היה מתכוו תערובת לא קניס ר"ש אלו דבריו .ולכאורה סתר
לאסור של חברו בהנאה ולא ידע הדי ,עיי עצמו ,דהרי מיד באותו עמוד כתב אותו מעשה
לשו רש"י גיטי נ"ג ע"א ד"ה מזידי שידעו דשמרי דבש דמייתי מג אברה סי' תמ"ב בשמו.
שפסולי בכ עכ"ל .משמע שא לא ידעו
שפסולי הוה שוגג ופטור .וה"נ א"א לחייבו ‡ Î"Úצ"ל נהי דהוה כבעי דלא בטיל ,מ"מ
לשל יותר מדמי שמרי „. לעני קנסא דר"ש לא קניס אלא בעינא
ממש ,אבל כל שנתערב לא קניס .ומהרמ"ל
‡˙˘‰Âכיו שההפסד אינו על העובר ומכר שהחמיר אפשר ס"ל כהטור סי' תמ"ז דג אחר
הפסח בעי' ס' ודבר המעמיד לא בטיל בס' .אבל
אלא על הקונה שלא חטא ,יש להקל למאי דקיי"ל )מג"א ש סקמ"ד( דע"י עירוב ר"ש
באיסור הנאה .די"ל לדידי' קנסו ולא לאחרי , לא קניס ,א"כ ג הנתחמ בשמרי מותר .אלו
אע"ג דהחמ עצמו אסור בכל מקו שהוא,
מ"מ בכי האי גוונא אסור ולקנוס את זה לא. דברי הרב הנ"ל אלי כתוב.
ובסימ תמ"ט )סק"ב( מייתי מג"א דברי הב"ח
המוצא חמ לאחר הפסח אסור באכילה ומותר È"ÙÚ‡Âשדברי פח"ח אינני מסכי עמו לדינא.
בהנאה .וביארתי הטע במקו אחר לפמ"ש
ט"ז ש דכי האי גוונא לא שיי למקנסי' דהא דר' שמעו לא קניס ע"י תערובות
העובר דמא הוא דנקנסי' ע"ש .וצ"ל הא מ"מ משו דדי לו במאי דקנסו בעיני' שלא נתקיימה
ג החמ עצמו קנסו ע"ד הוא וקמחו נאסר, מחשבתו של העבריי .ובשאור ושמרי שכל
עצמ אינ עשויי אלא לערב א"כ הרי נתקיימה
·.Â"Î˜Ò Á 'ÈÒ ıÓÁ ˙ίÚÓ Á"„˘·Â ‡È˜ 'ÈÒ ÔÏ‰Ï ‰‡¯ .
‚.·"Î˜Ò Ì˘ Á"„˘·Â (Á) ÊϘ 'ÈÒ ‡"Á „"¯ÂÈ ˜ÁˆÈ ˙È· ˙"¢ 'ÈÚ .Ï 'ÈÒ Á"‡ ˘‡ ȯӇ ¯ÙÒ· .
‚*.·È˜ 'ÈÒ „"¯ÂÈ È"· 'ÈÚ .ÔÈÚ· ÂÓΠȉ„ ˙·Â¯Ú˙Ó ¯˙ÂÈ ¯ÂÓÁ „ÈÓÚÓ‰ ¯·„˘ ¯Á‡ ÌÚËÓ ·Ó˙ 'ÈÒ ¯È‡Ó ˙È·‰ Î"Π.
„.„ϯ 'ÈÒ ˘È¯ Ó"‰˙ 'ÈÚ .Ù˜ 'ÈÒ Ó"ÂÁ ˜ÏÁ· ÔÏ‰Ï ‰‡¯ .
