Page 316 - HATAM-1
P. 316
˙·¢˙ אורח חיי ˘‡˙ÂÏ ¯
דוקא היוצא ליסקל אבל א כבר נסקל לא, א למוסרו לבעליו ,וה א לא ירצו לעשות
ואמאי הא עביד כמצותו. מצוה יניחוהו למיערק לאגמא משו"ה חייב
לשל ,דומה למ"ש סמ"ע סי' ע"ב ס"ק ק"ט
„ÂÚÂאי ס"ד כ"ע ס"ל לא אמרינ הרי של ובש" ש ס"ק קנ"ב דחייב לשל ,וה"נ
לפני ,א"כ פשיטא דתיקשי מחמ בפסח. דכוותיה.
וע"כ היה צרי לשנויי דכ"ע אומרי הרי של
לפני ובגומרי דינו וכו' פליגי וכאשר יבואר ‡‰Âדבחולי ק"מ ע"א דמיירי בציפורי מצורע
בעזה"י .אבל בגיטי לה ס"ד דהוה בעי למימר
ר"מ ס"ל היזק שאינו ניכר שמי' היזק ,לא הו"מ שיש לו בעלי ואפילו הכי פשיטא ליה
למימר ולטעמי טבח שור הנסקל אמאי משל דלא בעי שלוח ,היינו משו דעכ"פ איסורא עבדי
ד' וה' לאו דידי' קטבח .דשפיר י"ל דגנב משומר בעלי במה שאינ מביאי לב"ד .ועוד אי אפשר
וטבחו ושומר היה פטר נפשיה אפילו נסקל לשלחו למדבר דמיד שנותנו ליד הכה הוא
משו שנעשה מצותו ,אבל לא כי טבחו גנב
דבעי' שיעשה מצוותו ממש כדמוכח בחולי ק"מ מחויב להביאו לב"ד ,כ צ"ל.
ע"א הנ"ל ,דמימעט אפילו השוחטה מטהורות
ולא אסורות משו דבשחיטה לא מקיי ובערת Ìȯ·„·Âאלו י"ל מ"ש מעלתו בש ספר בגדי
הרע מקרב .אבל לעול למסקנא דגטי דר"מ
נמי ס"ל לא שמי' היזק ,ניחא ליה לרבא בב"ק כהונה )גיטי נג ,ב( לפי מה דאמרינ
ע"א ע"ב למימר ר"מ ס"ל כר' יעקב ממש. בב"ק ע"א ע"ב לימא כתנאי דר"מ ס"ל היזק
והשתא לכולי עלמא לא פטר שומר נפשי' בקיו שאינו ניכר שמי' היזק הא ס"ל כר' יעקב
מצות סקילה דהיה לו להחזירו לבעלי וה דאמרינ באיסורי הנאה הרי של לפני ‚ .וא כי
קושיא זו אינה צריכה לפני דה"נ דהוה מצי
יעשו כרצונ וכמ"ש לעיל. למימר ולטעמי ,ואי לבנות יסוד ובני על
קושיות כיוצא באלו .מ"מ הכא השתא אית ל
‰ ‰Âבהא דאתפסתיה לב"ד פליגי בפירושו, למימר בהרווחא דאי הכרח לומר דר"מ ס"ל הרי
של לפני אלא אפילו כבר נסקל בב"ד נמי
רש"י ס"ל דלעול הוי היזק שאינו ניכר, פטור השומר משו דעשה מצותו כנ"ל .דהרי
ומ"מ נהי דג שומר פטור מהיזק שאינו ניכר להב"ח ח"מ סס"י ע"ב דמייתי לי' ש" ס"ק
דמשו"ה פטור אפשיעה דנגיחה ,מ"מ אי התפיסו קנ"ב הנ"ל דס"ל לרבנו מאיר דפטור לשל כיו
בידי לא שמיה השבה .ולא דמי למזיק דפטור שעשה מצוה ,ונהי דהש" פליג דבי לרא" ובי
אפילו מטמא ומדמע בידי ,מ"מ שומר וגזל להר"מ חייב לשל ,מ"מ הכא הוי הש"ס מצי
דבעי' למיעבד השבה ,נהי אי אתי ממילא ההיזק למימר דרבי מאיר הכי ס"ל כסברת הב"ח ,והני
שאינו ניכר הוה שמיה השבה ,א הזיקו בידי מילי היכי שנעשה מצותו ,אבל השתא שבא גנב
לא שמיה השבה ,זה הוא שיטת רש"י .והתוס' וטבחו ומכ"ש בלא טבחו אלא מכרו צרי
ס"ל דאפילו לא אתפסיה בידי לב"ד נמי ,מה השומר לשל לבעלי וצרי הגנב לשל ד' וה'
שע"י פשיעתו נפל ליד ב"ד היינו היזק ניכר .כי
מה שהוא לפנינו ביד ב"ד היינו ניכר ,כמו שהיה לשומר.
בא ליד גזל ע"י פשיעתו והיה מראהו לבעלי
ביד הגזל והיה אומר הרי של לפני לא אמר ‡‰Âדלא אמר הש"ס דר' יעקב ורבנ כ"ע ס"ל
כלו דבמה שיד הגזל שולט בו ניכר הזיקא,
לא אמרינ הרי של לפני והכא בהנ"ל
וה"נ ביד ב"ד. פליגי דר' יעקב ס"ל כיו דמצוה למוסרו ליד ב"ד
לא מחייב ורבנ ס"ל כמ"ש לעיל דעכ"פ יש לו
Ë¢ÙÂמאוד הוא הדי נמי א נגח והמית להחזירו לבעלי .י"ל דלא הוי מצי למימר הכי
מתרי טעמא ,חדא דאי ס"ד טעמי' דר' יעקב כנ"ל
בפשיעתו בפני ב"ד ותפסוהו מיד א"כ ]א א [ כבר סקלוהו ב"ד נמי יפטור
באופ שהיה השומר אנוס בתפיסת ב"ד מ"מ השומר דעביד מצוותו כמו חמ ששורפו ,ואמאי
מחייב על פשיעת הנגיחה .דכיו דעי"ז נפל ליד אמר א החזירו מוחזר אפי' לא החזירו כלל .וכ
במתני' ב"ק צ"ו ע"ב שור היוצא ליסקל ומשמע
‚.‰Ê· Î"˘Ó ˙"„‰Ó· Ì˘ ÔÈËÈ‚ Ò"˙Á È˘Â„ÈÁ '¯ .
