Page 311 - HATAM-1
P. 311

‫‪‰Ó¯ ¯ÙÂÒ‬‬  ‫תשובה קג‬                           ‫‪Ì˙Á‬‬

‫שעי"ז לא ישובו‪ .‬א יע בזמ המגפה שהצער‬         ‫קיתו על פניו‪ ,‬וככל אותות השמי דעכ"פ אית‬
‫מסוכ לה ומשו"ה אי גוזרי בו תענית כמ"ש‬        ‫בהו סימנא‪ ,‬אלא ישראל אל יחתו מה כי הקב"ה‬
‫מג"א סי' תקע"ו סק"ב‪ ,‬וגדולה מזה ברמ"א י"ד‬    ‫מראה לה שישובו בתשובה ויבטלו גזירת המזל‪.‬‬
‫סס"י שע"ד‪ .‬ומצינו שהיו חז"ל מסתירי בפני‬
                                             ‫‪ 'ÈÁ·Â‬תורה שלי‪ ‰‬אמרתי מ"ש השל"ה בפסוק‬
‫ע"ה אפילו שהי' לה למכשול עו משו סכנה‬
‫עיי שבועות ט"ז ע"א בתוס' ד"ה אלא וכו'‪.‬‬       ‫השקיפה ממעו קדש שמרמז הש"ק‬
‫מכ"ש הכא השתא דאיכא למימר כהלכתא הורה‬        ‫יפ"ה ועפ"י פשטות הקרא אי המש לכא ‪.‬‬
‫כנ"ל‪ .‬ולא יאונה לצדיק כל או לא תאונה אליו‬    ‫ואמרתי ספ"ב דסוכה )כט‪ ,‬א( א החמה דומה‬
                                             ‫לשק חיצי רעב באי לעול ‪ .‬ואמנ ישראל לא‬
‫רעה ונגע לא יקרב באהלו ובאוהל בני קהלתו‪.‬‬     ‫יחתו מהמה‪ ,‬כי הקב"ה מראה לה השק מ‬
 ‫ה' ירח על כל עמו וירפא ויחלימ כחפ‬           ‫השמי להודיע שישובו ויתברכו והיינו השק‬
                                             ‫יפה ממעו קדש מ השמי ‪ ,‬השק שנראה‬
             ‫אוהבי ה' וה' עמנו‪.‬‬              ‫ממעו קדש הוא יפה שעי"ז בר את עמ וגו'‪.‬‬
‫‪˙ΠÁ ˙‡Ê '‡ ÌÂÈÏ ¯˜Â· ¯Â‡Î ·"Ù "‡ „"Ή‬‬      ‫וה"נ כ בכסוי הלבנה‪ .‬א"כ לא יועיל מה‬
                                             ‫שמקדשי אח"כ א הוא חו לזמנו ומיגרע גרע‬
                          ‫‪.˜"ÙÏ Ê"ˆ˜˙ Á·ÊÓ‰‬‬
‫‪Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬

          ‫˙˘‪‚˜ ‰·Â‬‬

          ‫]˙‪[ÔÒÈ ˘„ÂÁ· ˙È Ú‬‬

‫מתעני בו‪ ,‬והשתא דבטלה מגילת תענית חזרו‬       ‫˘‪ı¯Á‰ ‡ÏÙÂÓ‰ ·¯ "ÈÏ Ô¢˘Â ‰ÁӢ ÌÂÏ‬‬
‫להתיר הראשו ‪ .‬ומ"מ חשש הטור לדינו של‬         ‫‪˜"˜· È" ˜ ‡Ï˘ È΄¯Ó ‰"ÂÓÎ ÌÈ·¯Ó '‰ ‡¯È‬‬
‫מסכת סופרי באות הימי עצמ ולא אחר‬
                                                                                 ‫‡‪.Ì„¯Ë˘Ó‬‬
              ‫הפסח‪ ,‬אלו דבריו‪.‬‬
                                              ‫‪ Â˙¯˜È‬הגיעני ביו שמחה וששו ליהודי ‪ ,‬ג‬
‫‪ ‰ ‰‬מה שחשש הטור למנהגינו שעפ"י מסכת‬
                                             ‫כי עדיי היו טרידנא טובא כנודע לר"מ‬
‫סופרי נגד הש"ס‪ ,‬הוא פשוט שכ‬                  ‫מנהגי יקירי קהלתינו הבאי היו לקבל פני ‪.‬‬
‫נוהגי בכמה עניני כמ"ש תוס' שלהי מס'‬          ‫מ"מ נפניתי להשיב שואלי דבר בעזה"י דאורחי‬
‫מגילה )לא‪ ,‬ב( סו ד"ה ר"ח אב וכו' יע"ש‪.‬‬       ‫רחיקה והשעה דחוקה קוד ר"ח ניס הבע"ל‪.‬‬
‫וכתב מג"א סי' תר" סקכ"ב בש מהרא"ש‬
‫בביאורי סמ"ק דמנהג שהוא עפ"י פסיקתא או‬       ‫‪ ‰ ‰Â‬תוכ שאלתו‪ ,‬ע"ד איש צדיק א' נדבה‬
‫ספרי חצוני וכו' )היינו מס' סופרי וכיוצא( זו‬
‫היא שהמנהג עוקר הלכה נגד הש"ס יע"ש‪.‬‬          ‫רוחו אותו לישב בתענית כל יו ב' וה'‬
 ‫וא"כ יפה חשש טור להמנהג שבמס' סופרי‬         ‫לתיקו על קלות שנעשו לו כחמורות‪ ,‬הא רשאי‬

                 ‫שנגד הש"ס‪.‬‬                  ‫להתענות בימי ניס הבע"ל‪ .‬דהרי המחבר בא"ח‬
                                              ‫סימ תכ"ט )ב( מתיר בתענית יחיד שאי מזכירי‬
‫‡‪ Í‬לע"ד נ"ל די"ל שאי ש"ס מתנגד‪ .‬דהנה‬         ‫בציבור‡‪ .‬ויע נפשו חשקה מאוד להתענות אולי‬
                                             ‫יש להמציא היתר להתענות ג בניס דלא‬
‫בודאי יש לעשות שמחה וזכר לימי וזמ‬
‫חנו בית משכ שכינת ה' בישראל כמו שמצינו‬                          ‫כהרמ"א‪.‬‬
‫שלהי מס' תענית )כו‪ ,‬ב( על פסוק ביו חתונתו‬
‫ושמחת לבו‪ ,‬שהוא חנו בהמ"ק‪ ,‬שהיו יוצאות‬       ‫‪ ¯Â˜Ó‬די זה נובע ממס' סופרי )פכ"א ה"א ה"ג(‬
‫וחולות בכרמי ‪ ,‬אע"ג שהי' ש ג יו קבלת‬
‫לוחות שניות‪ ,‬מ"מ משמע כל טע בפני עצמו‬        ‫דמייתי טא"ח סי' תכ"ט הנ"ל והרב"י‬
‫ראוי לגרו שמחה‪ .‬על כ נלע"ד בזמ שבהמ"ק‬        ‫הביא נוסחא דמחלק בי להזכיר בציבור ובי‬

                                             ‫בצינעא נלאתי להעתיק הלשו יעיי בפני ‪ .‬וכתב‬
                                             ‫הרב"י בש"ס )תענית יז‪ ,‬ב( משמע דמותר להתענות‬
                                             ‫בניס דלולי דאיתוק תמידא חגא דשבועות היו‬

                                                          ‫‪.‡Â·˙ ÈÎ ˙˘¯Ù Ò"Á ˙¢¯„· .‰‬‬
                            ‫˙˘‪‚˜ ‰·Â‬‬

          ‫‡‪.È"·· ˘"ÓΠȯ˘ „ÈÁÈ ˙È Ú˙„ Ï"Ò„ ÚÓ˘Ó ,¯·ÁÓ‰ ˙Ú„ ¯Â‡È·· „"˜Ò Ì˘ ‡"‚Ó‰ Î"Î .‬‬
   306   307   308   309   310   311   312   313   314   315   316