Page 314 - HATAM-1

‫‪˙·¢˙Â‬‬ ‫אורח חיי‬ ‫¯‪˙Âχ˘ ÁÓ‬‬

‫אסורי שעכ"פ ]נהנה[ מאיסורי הנאה‪ ,‬ואלו‬ ‫הנשרפי לא יקברו משו דחיישינ שמא ימצא‬
‫החליפ ומכר לאחר ואח"כ ביערו מ העול ‪,‬‬ ‫אד ויהנה מה ‪ .Â‬וצ"ל לדבריו דשרפה לאו דוקא‬
‫מ"מ בשעת מעשה החלי איסורי הנאה ודמיו‬ ‫אלא שיעשו אפר או עפר‪ ,‬וכל שנרקב שנתמקמק‬

‫אסורי ‪ ,‬וה"נ דכוותיה‪.‬‬ ‫וכלה מ העול נתקיי מצותו‪.Ê‬‬

‫‡‪ Í‬כל זה להתלמד במקו אחר‪ ,‬אבל בנידו‬ ‫‪ ‰¯Â‡ÎÏÂ‬זה הוא דעת תוס' בשבת כ"ה ע"א‬

‫שלפנינו הרי כתב הרשב"א בתשו' סי' ע'‬ ‫ד"ה כ אתה מצווה לשרו וכו' א"נ‬
‫ובתשו' המיוחסת ומביאו ב"י סי' תס"ז‪ ,‬דאי ל‬ ‫מדאורייתא מדאיקרי קודש‪ .‬והקשני ת"ח א' אי‬
‫אד מפנה בורו משו דהוה ספק ספיקא‪ ,‬ספק‬ ‫אפשר לומר כ ‪ ,‬א"כ ה"ל נשרפי דלא יקברו‪,‬‬
‫אי בה מחומצי ‪ ,‬ואת"ל יש בה אינו אלא‬ ‫וא"כ בשבת י"ז ע"ב דלמא משהי ליה גבי' ואתו‬

‫עיפוש ופסול מאכילת כלב ע"ש‪ .‬והנה אנ קיי"ל‬ ‫לידי תקלה ע"ש‪ .‬תיפוק ליה דמחוייב לשרו‬
‫הקליטה ב' שבתות כמ"ש נה"כ ]יור"ד[ סי'‬ ‫דוקא‪ .Á‬ולהרע"ב הנ"ל א"ש‪ ,‬דהזריעה בדבר‬
‫רצ"ג‪ .È‬וא"כ א נזרעו סמו לפסח ספק א צמחו‬ ‫שזרעו כלה היינו שריפה‪ ,‬אלא דחיישינ שמא‬
‫ונתחמצו‪ ,‬ואת"ל צמחו הוא בוודאי עיפוש ופסול‬ ‫יחפור בקרקע ויגלה הזרעי ויכשל בה ‪ .‬ויראה‬
‫מאכילת כלב‪ ‡È‬טפי טובא מחטי בקרקע הבור‪,·È‬‬
‫דהכא דר זריעה וכליו הובאו שמה‪ .‬וקל וחומר‬ ‫אפילו בזרעי שייכי ה גזירה כמבואר במס'‬
‫מכופת שאור שיחדה לישיבה דלרבי שמעו ב‬ ‫שבת מ"ה ע"א ובש"ע סימ ש"י ס"ב ע"ש‬
‫אלעזר )פסחי מה‪ ,‬ב( בטלה מתורת אוכל ומעשה‬ ‫ובמג"א סי' שי"א סקכ"א ואי כא מקומו‪ .‬מ"מ‬
‫ע שימש‪ .‚È‬ואע"ג דאנ לא קיימא ל הכי‪ ,‬אלא‬ ‫ניחא ליה למימר תקלה‪ ,‬היותר שכיח שיכשל‬
‫בה טר זמ זריעה‪ ,‬ומיושב ק' הנ"ל‪.‬‬
‫צרי לעשות מעשה ולטוח בטיט כמבואר‬
‫בשלח ערו סימ תמ"ב סעי ט'‪ ,‬ונהי מנהג‬ ‫ובחידושי‪ Ë‬ישבתי באופ אחר‪.‬‬
‫יפה הוא שמוכרי לגוי וזכור לטוב‪ ,‬אבל‬
‫להחמיר ג בגידולה ‪ ,‬דהרי אפילו גדלו באיסור‬ ‫‡‪ ‡Ï‬דקשיא אהרע"ב הנ"ל מפסחי כ"ז ע"ב‬

‫בפסח מכל מקו רוב גידוליה אחר הפסח‬ ‫דילי ר' יהודה חמ מנותר‪ ,‬ולהנ"ל נותר‬
‫בהיתר‪ ,‬וג הוא לא זרע חמ בזמ איסורו‪.‬‬ ‫גופי' מ התורה סגי בקבורה‪ .‬ולק"מ‪ ,‬דודאי צ"ל‬
‫ובשג להנ"ל אי צמחו בפסח נתעפשו ג"כ‬ ‫דהנקברי היינו דסגי בגניזה והנשרפי היינו‬
‫לשעה קלה ונתבער החמ ‪ ,‬פשיטא שאי להחמיר‬
‫שצרי שיעשו אפר או עפר אחר שירקבו‬
‫כלל‪.‬‬ ‫ויתמקמקו‪ ,‬ועד אותו זמ לא נתקיי מצותו‪.‬‬
‫וא"כ בחמ דכל שעה עובר בבל יראה צרי‬
‫‪ ˘"ÓÂ‬מעני המכירה הרי פשוט א מכר ]השדה‬ ‫דוקא שרפה‪ ,‬אפילו פירור והטלה לי לא מהני‪,‬‬

‫מכר[ כל מה שבתוכו עיי מתני' בבא‬ ‫כי עד זמ שנרקב ונתמקמק עובר בכל שעה‪.‬‬
‫בתרא ס"ח ע"ב‪ .‬ועוד חצרו קונה לגוי‪ „È‬כל‬ ‫אעפ"י שלבסו ינותק הלאו למפרע‪ ,‬מכל מקו‬
‫המטלטלי הצבורי בתוכו‪ ,‬ולא בעינ אגב אלא‬ ‫לכתחלה עובר כל שעה מ התורה אבל יראה‪.‬‬
‫בשמוכר ג כל חמצו שיש לו במקו אחר אז‬ ‫כנ"ל לשיטה הנ"ל‪ .‬וא"כ אפילו לר' יהודה א‬
‫עבר וזרע חטי מצומחי וטר כלות הפס כבר‬
‫צרי אגב‪ .‬אבל א צבורי בתוכו חצרו קונה‬
‫כלה זרע לא עבר אבל יראה‪ .‬מ"מ נ"ל הגידולי‬

‫‪.Ì˘ ‰¯ÂÓ˙ ˘"˘¯ 'ÈÚ .Â˙ÂˆÓ ÏË·Ó„ ¯·Â˜Ï ȇ˘¯  ȇ ÔÎÏ ,‰Ùȯ˘· Â˙ÂˆÓ˘ ÔÂÈ΄ ‰Ó˙˘ Ì˘ ‡"Ú¯Ï Ò"˘‰‚ '¯ .Â‬‬
‫‪‰Ó Î 'ÈÒ Á"‡ ˜"„‰Ó ·‡ÂÈ ˙˜ÏÁ (Â) ΢ 'ÈÒ ·"Á Á"‡ "·‡ ,Á¯ 'ÈÒ Á"‡ ˜È˘ Ì"¯‰Ó ,‡˜ 'ÈÒ ‡"Á ÔÂȈ ÔÈ · ˙"¢ ÔÈÈÚ .Ê‬‬

‫˘„ ‪.ԇΠ ȷ¯ ȯ·„· ¯Èډ Â‬‬
‫‪.‡ ,‰Î ˙·˘ Ò"˙Á ˙‰‚‰ '¯ .Á‬‬

‫‪.· ,ÊÈ ˙·˘ Ò"˙Á 'ÈÁ 'ÈÚÂ .Ë‬‬
‫‪.„Ù¯ 'ÈÒ „"¯ÂÈ ˜ÏÁ ÔÏ‰Ï Ò"˙Á ˙"¢ '¯ .È‬‬
‫‪̄˜ ÌÈÓÂÈ Â‡ ÌÂÈ Ú˜¯˜· Ú¯Ê˘ ‡"·˘¯‰ ÔÂ„È È ‡˘„ Ï"ˆÂ .¯ÂÓ‚ ıÓÁ ȉ„ ˙ÂÈ ÂÓÈÈÓ ˙‰‚‰‰ ‡È·‰ ‰·Â˘˙‰ ˙ÏÁ˙·„ ·"ˆ .‡È‬‬
‫‪.ÂϘ 'ÈÒ ËΘ 'ÈÒ ÔÏ‰Ï ‰‡¯Â .‰Ê ÔÙ‡· χ˘ ‰˘ÚÓÏ˘ ÌÂ˘Ó Â‡È·‰Â ,ÁÒÙ‰‬‬
‫‪.Ë 'ÈÒ ÔÂȈ ˙·È˘ ˙"¢ ‚¯ 'ÈÒ ·"Á ‰·‰‡Ó ‰·Â˘˙ ˙"¢ '¯Â .È 'ÈÒ Á"‡ ¯ÙÂÒ Ë·˘ ˙"¢ 'ÈÚ .·È‬‬
‫‪.[Ê ˙‡ ‰"Î˜Ò ‚È 'ÈÒ ¯ˆÂ˜ ˙·ÏÓ ÏË ÈÏ‚‡· Ì‚ '¯ ¯·„‰ ¯„‚·Â] .ËÏ 'ÈÒ ÌÈÁÒÙ ·˜ÚÈ ˙Âω˜· ‰Ê· Î"˘Ó ‰‡¯ .‚È‬‬
‫‪.‡ ,‡Ú Ê"Ú Ò"˙Á 'ÈÁ·Â ,È‚· ¯ˆÁ ÔÈ ˜ ÏÈÚÂÓ Íȇ‰ ¯‡·Ï Î"˘Ó Êˢ È"ÒÂÒÂ È˘ 'ÈÒ „"¯ÂÈ Ò"˙Á ˙"¢ ‰‡¯ .„È‬‬