Page 326 - HATAM-1

‫‪˙·¢˙Â‬‬ ‫אורח חיי‬ ‫˘‡‪˙ÂÏ‬‬ ‫¯‪Ò‬‬

‫‪ Ó"Ó‬הוא פשוט וברור דלא שיי הכא נות טע‬ ‫הי' בכלל מכירה וביטול כלל‪ ,‬אלא תוכ דברי‬
‫פר"מ‪.‬‬
‫לפג כלל מתרי טעמי‪ ,‬חדא מפני האיסור‬
‫הבלוע שהוא יי"ש העשוי ממאל" שאינו נפג‬ ‫˙‪ È ‰Ó‬א נמצא כזה איש אשר רוח גסה נוססה‬
‫בשהייתו בדופני הכלי כמ"ש מג"א סי' תמ"ז‬
‫ססקכ"ה‪ .‬ואיד משו ההיתר שהוא יי"ש העשוי‬ ‫להורות כזה להתיר בשתיה בתו הפסח‪,‬‬
‫משוועשב" דחריפות השני מחלי' לשבח לכ"ע‬ ‫וכי לא הי' לו עיני לראות במ"ש רמ"א סי'‬
‫כמ"ש ג"כ במג"א ס"ק הנ"ל‪ .‬וכיו שכל אלו‬ ‫תמ"ז ס"ה בש מרדכי והגהות מיימוני דאוסרי‬
‫דברי מבוארי באחרוני שכל הרוצה להורות‬ ‫שומ מהות כל שלא נזהרו משני דברי בשעת‬
‫בהלכות פסח אינו רשאי להעלי עי מה ‪ .‬אי‬ ‫עשייתו‪ .‬חדא שלא היו הכלי בני יומ ואיד‬
‫מלא לבו של המלמד הנ"ל להורות להקל נגד זה‪.‬‬ ‫שלא נתערבו בו פירורי חמ ‪ .‬וא כי לפירורי‬
‫ובפרט באתרי' דפר"מ‪ ,‬ולכל הפחות הי' לו‬ ‫חמ לא חייש הכא כמו בשומ דיש לחלק וק"ל‪.‬‬
‫ועוד הכא א בשעת עשייתו נפלו לתוכו פירורי ‪,‬‬
‫לשאת ולתת עמו בהלכה‪.‬‬ ‫מ"מ כיו דיי"ש נסתנ קוד נתינתו לחבית כבר‬
‫הוסרו הפירורי מש קוד הפסח ולא נשאר‬
‫‪ ÔÂÈÎÓÂ‬שנתבאר שנכשל בהוראות היתר השתי'‬ ‫אלא טעמ שהוא משהו דמותר קוד פסח ואינו‬
‫חוזר וניעור כיו שאי החמ בתוכו בתו הפסח‪.‬‬
‫ממילא נפל נמי ברברבתא בהיתר‬ ‫ומשו פירורי שנפלו לחבית כששתו ממנו‬
‫השהי'‪ ,‬דהרי קיי"ל טע כעיקר דאורייתא‪ ,‬ואי‬ ‫וחזרו המותר זהו חשש רחוק והוא דומה לחומ‬
‫כא מקו לפלפל כלל בעני שמא וטעמא דרמז‬ ‫יי שהתיר רמ"א ש באתרא דלא שכיחי חומ‬
‫עליו פר"מ נ"י‪ ,‬דזה הי' שיי אי הי' מתערב יי"ש‬ ‫יי ‪ .‬וה"נ יי"ש בפסח לא שכיח ומשו"ה לא חשש‬
‫ביי"ש‪ ,‬יש לדו א העשוי ממאל" שוה בשמא‬ ‫לפירורי ‪ .‬מ"מ אי לא חשש לגיעולי הכלי‪ ,‬והרי‬
‫וטעמא להעשוי משוועשב" ‡‪ .‬אבל לא כ הוא‬ ‫מבואר במרדכי הנ"ל אפילו אמר ברי לי שהי'‬
‫כי אנחנו דני על שעת בשול השוועשב" ביורה‬ ‫הכלי אינו ב יומו אמרינ מלתא דלא רמי' עלה‬
‫לעשותו ממנו היי"ש‪ ,‬אז בלעו השוועשב"‬ ‫דאיניש אמר לה ולאו אדעתי' כיו שלא נזכר‬
‫מגיעול המאל" שבכלי‪ ,‬ומה עני שיווי אז‬
‫בשמא או בטעמא·‪ .‬וכיו שאי מה שבתו הכלי‬ ‫פסח בשעת עשייתו‪.‬‬
‫ששי נגד כל הכלי הרי חזרו כל השוועשב"‬
‫שביורה ונעשה חמ ונאסר כל היי שר הנעשה‬ ‫‪ ‚"Ú‡Â‬דבתשו' צמח צדק ססי' ס"ה ביאר דלא‬
‫מזיעה דידהו‪ .‬ואי זה סותר למ"ש לעיל דהבלוע‬
‫וג הבולע שניה אי לדו בה די נ"ט לפג‬ ‫אמרינ דמשקר אלא אעפ"י שסבר‬
‫משו )חומרא( ]חורפא[ דיי"ש‪ ,‬אע"ג שכתבתי‬ ‫בבירור שהמחבת שהתי בה השומ הי' סגורה‬
‫דביורה עדיי אינו יי"ש‪ .‬זה אינו‪ ,‬עכ"פ חמו‬ ‫בחדרו כמה ימי ‪ ,‬מ"מ כיו שלא הזכיר פסח‬
‫וחרי הוא המאל" וג השוועשב" וזה פשוט‪.‬‬ ‫בשעת עשייתו אמרינ אולי אילו בשעת ההתו‬
‫ומכיו שטעמו כעיקרו לעני שתיה ה"ה לעני‬ ‫הי' זכור לפסח וחקר היטב הי' נודע לו שא' מבני‬
‫שהיי'‪ ,‬ודלא כמ"ש בח"י רסי' תמ"ב להתיר‬ ‫ביתו השתמש בו ולאו אדעתי'‪ .‬וזה לא שיי הכא‬
‫)בשתייה( ]בשהיי'[‪ ,‬מה שאי בתערובתו ממשות‬ ‫ביורה של יי"ש שמיחדי לו מקו וחדר העשוי‬
‫החמ רק טעמו ומכל שכ גיעול הכלי‪ ,‬וכבר‬ ‫לכ ‪ ,‬ולא ישתמש בו כי א בעה"ב ואומני ‪ ,‬ולא‬
‫שיי כנ"ל‪ .‬וא"כ אי אמר ברי לי מהני כה"ג‪.‬‬

‫˙˘‪Á˜ ‰·Â‬‬

‫‡‪.„Ó˙ 'ÈÒ ‚"Ó¯Ù 'ÈÚ .ÔÈ ÈÓ ¯‡˘ Ï˘ ˘"È ÌÚ Â ÈÓ· ÔÈÓ ‡Â‰ Ô‚„ Ï˘ ˘"È„ ÂÒ 'ÈÒ Á"‡ ˙"È·Â ˙"¢· Î"Π.‬‬

‫·‪„" ÚÏ Ì Ó‡ :¯ÈÚ‰ ‚Ò 'ÈÒ Á"‡ ͯ· ˙Á Ó·Â .‰Ó„‡ ÈÁÂÙ˙ ıχÓÓ ‰˘Ú ‰ ˘"È È·‚Ï ‰ 'ÈÒ Á"‡ ÌÈÓÎÁ ˙¯ËÚ ˙"¢· Î"Π.‬‬
‫‪ÛÂÒ·Ï ÁÈ·˘‰„ (.ÁÒ Ê"Ú) Ô È¯Ó‡„ ‡‰Ï ÈÓ„„ .Ú˜Ù ‡Ï Â˙ ‡"Ù ¯Ò‡ ˘ ÔÂÈ΄ ÈΉ· ˜ÏÁÏ Ï"‰ ÁÒÙ· ‰˘Ú ‰È‰ ̇„ Ë¢Ù‬‬
‫‪̄˜ Ó"·Ó Î"Á‡ ‰˘Ú ˘ ÔÂÈÎ Ó"Ó .Ó"‡˘·Ó ‰Â‰„ ÏË·˙ ‡Ï ÏÂ˘È· ˙Ú˘·„ ‚"Ú‡ ÁÒ٠̄˜ ˘"ȉ ‰˘Ú ̇ Ï·‡ .¯ÂÒ‡ Ì‚Ù‬‬
‫‪Ì¢ӄ Ï"Ò„ ‡˙·¯ È ‰Ï ÂÏÈه .˙·¯Ú˙· ˘‚¯ ¯ÂÒȇ ÌÚË Ôȇ˘ ÔÂÈÎ ÏË· ˙"‰Ó„ Î"˘Î .·Â¯· ÏË·˙È ÂÈ˘ÎÚ„ Ï"ω ÁÒÙ‬‬
‫‪¯˙ȉ Ó"Ó Ï·‡ .¯˙ȉ‰ ÏÚ ‰˜ÂÏ„ ‡¯˜Ó Ô ÈÙÏÈ„ ¯ÂÒÈ‡Ó ÌÚË Ï·È˜˘ ¯˙ȉ· ‡Â‰ ‰Ê .ÂÈÏÚ ‰˜ÂÏ ¯ÂÒÈ‡Ï ÍÙ‰ ¯˙ȉ‰ Ú"ÎË‬‬
‫·‪Î"˘Î .Ó"·Ó· ·Â¯· ÏÈË· ¯ÂÒȇ‰„ ˙"‰Ó ¯ÂÒȇ ‡Î‰ ‡ÎÈÏ„ Ï"ω .¯ÂÒȇ ÂÈÏÚ ÏÁ˘ ̄˜ Ó"·Ó Â˘Ú Î"Á‡Â Ó"‡˘·Ó ¯˙ȉ‬‬
‫‪Ï"Ò„ ‡˙·¯ È ‰Ï ÂÏÈÙ‡ Ù"·ÓÁ·„ Â" ÔÓÈÒ· Î"‚  ·˙Î ¯·Î .¯ÂÒÈ‡Ï ÍÙ‰ ¯˙ȉ‰ Ôȇ Ú"ÎË Ì¢ӄ Ï"Ò„ ÌÈ Â˘‡¯ ·Â¯Ï‬‬
‫„‪˙È· ˙"¢· Ú"ÈÚ .˘"ÈÚ ¯ÂÚÈ·Ï ‰‡¯È Ï·Ï ‡Ï Ï·‡ .‰ÏÈ· ¯ÂÒÈ‡Ï ‡˜Â„ ‡Â‰ ‰Ê .¯ÂÒÈ‡Ï ÍÙ‰ ¯˙ȉ‰ ‡„ȯ‚ Ú"ÎË Ì¢Ó‬‬

‫˘‪.·Ú 'ÈÒ Á"‡ ‰ÓÏ‬‬