Page 329 - HATAM-1
P. 329
‚Ò¯ ¯ÙÂÒ תשובה קח Ì˙Á
ג"פ .וכ נ"ל להוכיח הת גבי קדרות בפסח מודה .וכ"כ פר"ח דאפילו בדיעבד לא מהני
גופי' לחד שינוי' של תוס' ש דלא מחלקו בי הגעלה .ועוד היינו דוקא בנתכוו להגעיל ,אבל
פג בעי לפג בדופני קדרה א"כ קשה לשהינהו הכא הא לא נתכוו להגעיל ,א"כ מא לימא
ויגעלנו ג"פ ,דאכתי פרי ולשהינהו וא"כ נפרי שמלא הכלי על כל גדותיו וכי עבד גדנפא ליורה
נמי הא ולשני עכ"פ חיישינ דלמא אתי למיעבד כמר עוקבא )ע"ז עו ,א( ,גלל כ לא מהני להתיר
בלא הגעלה מ"מ ה"ל למפר הכי .אע"כ בדבר
שיש לו עיקר מ התורה לא מהני .ולרב חמיר שתיה ושהיי'.
חמ אחר פסח דס"ל כר' יהודה )כט ,ב( .מ"מ
במה שאי לו עיקר מ התורה מתיר הרשב"א ‡ Ì Óלעני חמ אחר פסח דקיל ,י"ל דהנה
בכנ"ל. מבואר ופשוט דעכ"פ להרמב" בשאר
משקי מפליטי מיהת אלא שאינ מפליטי כל
Î"‡Âחמ משעת בליעתו היה היתר ,אע"ג הצור .וכ"כ להדיא בבאר יעקב לא"ח סי' תנ"ב
שזהו ככלי חרס שאינו יוצא מידי דופיו לעול ,
דהרשב"א פליג וס"ל חמ לא מקרי שעכ"פ מפליט אלא שאינו מפליט כל צרכו
התירא בלע כמ"ש מג"א בשמו בסימ תמ"ז כמ"ש תוס' בחולי ח' ע"א ד"ה שלבנה וכו'
)סקכ"ד( .מ"מ יש חולקי אהרשב"א .וג ע"ש בבאר יעקב .האמת כי המעיי במשמרת
הרשב"א עצמו לא לכל מילי כיילינהו ,דאל"כ הבית הנ"ל יראה יכ לדעת הרמב" אינו מפליט
תיקשי עלי' ממ"ש ב"י בי"ד רס"י קכ"ב בשמו כלל .מ"מ נראה לי עכ"פ במי נהי שניטל כח
של הרשב"א דבבלע היתרא נמי נות טע לפג על ידי השוועשב ,מ"מ להרשב"א דמקיל נוכל
אסור לכתחלה ומייתי ראי' מקדירות בפסח להחליט דעכ"פ מפליטי .וכי נימא הואיל וניטל
ישברו ואמאי לשהינהו עד דלפגמו ע"ש .וקשה כח נשתנו טבע ומבליעי ולא מפליטי .אלא
הא להרשב"א מקרי חמ איסורא בלע ,אע"כ על כרח נחלשה כח פליטת ופולטי מעט.
לאו לכל מילי אמרינהו רשב"א .Ëוכ מוכח
ממג"א עצמו ממ"ש גבי זיתי ססקל"ח ,ונמצא ‰ ‰Âאפילו בכלי חרס גופי' כתב רשב"א
בשעת הבליעה היה היתרא ,ועתה ג עתה הוא
רק איסורא דרבנ ומקנסא אפשר דניקל בו כמו בתה"א בד קכ"ז ע"א בש ירושלמי
דמהני הגעלה לכלי חרס גבי איסורי דרבנ שאי
איסור שאי לו עיקר מ התורה. לה עיקר מ התורה ,ובפרט שיגעילנו ג' פעמי .
וראיתו מירושלמי הביאו הר"ש בפירוש המשנה
„ÂÚÂאחרת כתב רי"ו הביאו הרב"י בי"ד סס"י פי"א ממס' תרומה מ"ח יע"ש בביאור .אלא
שהרשב"א ז"ל העלה דדוקא באיסור דרבנ שאי
קט"ו ,דחמצ של עוברי עבירה ,פי' שאור לו עיקר מ התורה ,אבל איסור דאורייתא ונות
שלה שהחליפו ג' פעמי ,וכ פת של נכרי טע לפג א על פי שאיסורו השתא דרבנ ,
אחר שאפו ג"פ מותר ,משו שלאחר ג"פ כבר מ"מ כיו שעיקרו מ התורה לא מהני זה .ומייתי
חל הל לו ,ומזה למד הרב"י למי שהעמיד ראיה מדתברא פינכא דר' אמי ,אע"ג דד
בחלב שחלבו גוי אחר ג"פ מותר ,וקשה הא חמ שבשלו דרבנ ואמאי לא השהה לה ,אלמא אפילו
אחר הפסח תערובתו מותר ומה צרי לזה ג"פ.
וע"כ דשאור שהוא מעמיד הו"ל כאלו הוא בכה"ג אסור כיו שעיקרו מ התורה.
בעינא ,וא"כ מה מהני ג' פעמי הא מבואר
בתשו' רמב" הובאה במג"א סי' תמ"ב סק"ט Ô‰אמת דש בפני דחה הרשב"א זה דלמא
דאפילו אחר כמה פעמי עומד באיסור .אע"כ
צ"ל מקולי חמ שעבר עליו הפסח שנו כא ,וכ חיישינ דלא משהי לי' להגעיל ג"פ,
פת של גוי וחלב הקילו בעני זה )ונפלאתי ומשו"ה הביא הטור י"ד סי' קכ"א די זה בש
על מ"ש בזה בתשובת פני מאירות ח"א סי' ק"ז הרשב"א בפשיטות .אבל באמת למעיי בדברי
ע"ש( ,וא כ הכי נמי יש להקל בנדו דיד . הרא"ה בבדק הבית שהקשה עליו מהא דקדירות
אע"פ שזה יש לדחות ג"כ מתרי טעמי ,חדא בפסח ישברו )פסחי ל ,א( שפרכינ ולשהינהו ולא
ששאור הראשו אינו פה כלל רק הוא גר משני דלמא לא משהי לי' .וכשנעיי על זה
במשמרת הבית ש יראה דחזר בי' מהא מיהת,
דבעיקרו מ התורה לא מהני הגעלה לכלי חרס
.‰˙Ú ‰"„ ʘ 'ÈÒ ÏÈÚÏ '¯ .Ë
