Page 334 - HATAM-1

‫‪˙·¢˙Â‬‬ ‫אורח חיי‬ ‫¯‪˙Âχ˘ ÁÒ‬‬

‫‪ ‰ ‰Â‬אי הישראל מחויב לפדות החמ מגוי‬ ‫חול המועד ויבערנו וינתק לאו דידי'‪ .‬והשתא זה‬
‫הישראל השני שרצה בטובת חברו והל לגוי‬
‫ולבערו עתה‪ ,‬אע"ג דמג"א מסופק בדבר‬ ‫וצוה למוכרו בחול המועד‪ ,‬הסכל עשה‪ ,‬כי הי'‬
‫בסי' תמ"א סק"ג‪ ,‬יפה כתב הגאו מקור חיי‬ ‫מחויב לפדותו ולבערו כדי לנתק מה שכבר עבר‪,‬‬
‫)סק"ג( בראיות ברורות דלא דמי לאנס המל‬ ‫וא הוא עני בישראל ואי לו לשל נושיו‪ ,‬וכי‬
‫גורנו מביתו של המחייב‪ .‬אבל הכא שכבר הוא‬ ‫ניתנה תורה לחצאי לחלק בי עניי לעשירי ‪.‬‬
‫בבית המלוה ומחזיקו לעצמו בחובו אי מחויב‬
‫‡·‪ Ï‬מה שצוה למוכרו‪ ,‬אפילו לו יהי' שישמע‬
‫לפדותו‚‪.‬‬
‫לו הגוי וימכרנו לגוי אחר‪ ,‬לא הועיל‬
‫‪ „ÂÚÂ‬נ"ל שלא יתראה הישראל כלל לפני הגוי‬ ‫אפילו מכא ולהבא‪ ,‬כי חמ אסור בהנאה ואינו‬
‫נמכר ולא מכירה תופסת בו‪ ,‬וכל גוי שיקחנו‬
‫ולא ידבר עמו דבר כאילו אי לו בידו‬ ‫לעצמו מ"מ הישראל עובר עליו ברשותו של גוי‬
‫כלו ‪ .‬וא אחר זמ מה ימכור הגוי השבולת‬ ‫אפילו במצולת הי ‪ ,‬כי מכיו שהגיע זמ איסורו‬
‫שועל ויביא מעצמו לישראל קרנו וריוח מה‬ ‫שוב אינו ברשותו של ישראל להפקיר ולמוכרו‬
‫שיעלה‪ ,‬ה"ל חליפי חמ שעבר עליו הפסח‬ ‫וליתנו במתנה‪ .‬ומ"מ לעני בל יראה ובל ימצא‬
‫שהחליפו גוי בלי ידיעת ישראל ומתנה בעלמא‬ ‫עשאו הכתוב כאילו הוא ברשותו·‪ .‬נמצא שלא‬
‫יהיב לי' ומותר לישראל‪ .‬והקלתי בזה מפני שהוא‬ ‫הועיל כלו במכירתו אפילו מכא ולהבא‪ .‬א‬
‫עני מדוכא‪ .‬ומ"מ לא יהיה חוטא נשכר והקר‬ ‫אי היה מבערו הי' מנותק אפילו במה שעבר‪,‬‬
‫ישל לנושיו והריוח ית להקדש לכפר קצת בעד‬ ‫ומה שעשה והעבר אי והרי הוא עתה חמ‬
‫עונו‪ .‬וכי האי גוני ימצא פסק בפני יהושע )ח"א‬ ‫שעבר עליו הפסח שאסור בהנאה‪ .‬ויפה כתב‬
‫או"ח סי' יב(‪ .‬הנה רוב הדברי פשוטי לכל מבי‬ ‫מעלתו שלא היה בכלל ביטול שהרי עשה שליח‬
‫ויודע‪ ,‬ג אי פנאי להארי וה' שנותיו יארי ‪.‬‬ ‫לגוי למוכרו בחולו של מועד וא"כ לא הפקירו‪,‬‬

‫‪.˜"ÙÏ ‚"Ù˜˙ È"·ÓÏ ‡"È '· ÌÂÈ ·"Ù‬‬ ‫נמצא חמ זה אסור בהנאה בלי ספק‪.‬‬

‫‪Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬

‫˙˘‪‡È˜ ‰·Â‬‬

‫]‪[ÁÒÙ‰ ÂÈÏÚ ¯·Ú˘ ıÓÁ ÈÙÈÏÁ‬‬

‫שקנה חמצו והביאו החביות להגוי וקבל אותו‪.‬‬ ‫˘‪Ô · Ô ˘Â ı¯Á‰ ‚"‰‡Ó‰ ·¯‰ "ÈÏ Ë"ΠÌÂÏ‬‬
‫ועתה אחר המועד כאשר חזר וקנה חמצו מהגוי‬ ‫˘‪„"·‡ È" ·ÈÏ ÒÁ Ù '‰Ó ˙"˘Î ÌÈ˘Â„˜ Ï‬‬
‫החלי החבית ההוא ביי"ש אחר באופ שיהיה‬
‫רק חליפי חמ שעבר עליו הפסח אלא מ"מ‬ ‫„˜"˜ ˜‡‪.‡"ÚÈ Ô¯‰Ó‬‬
‫למחלי מיהא אסור‪ ,‬ושקיל וטרי מעלתו בזה‬
‫‪ ÌÂÈÓ‬נסיעתי מש לא מצאתי מנוח לי‪ ,‬ג כל‬
‫הרבה‪.‬‬
‫ימי הרגל הייתי עצור בחדר המטות‪ ,‬והיו‬
‫‪ ‰ ‰Â‬כל מה שטרח א להאמי לו במה שאמר‬ ‫תחלת מעשי בחולשתי נפניתי להשיב על שאלתו‬
‫אשר קראתיו על המטה ל"ע‪ ,‬ע"כ לא ארחיב‬
‫שמכר חמצו לגוי על אופ שג חמצו‬ ‫הפלפולי רק מה שנוגע למעשה הלז‪ ,‬שאיש א'‬
‫בכל מקו שהוא יהי' מכור א נאמי לו זה‬
‫תמהתי‪ ,‬כיו שכבר החלי ואינו אסור אלא‬ ‫בטל חמצו וג מכר לנכרי‪ ,‬ולפי דבריו פירש‬
‫להמחלי ואי כא מכשול לאחרי אלא לו‪ ,‬הרי‬ ‫להדיא במכירתו כל חמצו במקו שהוא מכור‬
‫אד נאמ על עצמו‪ ,‬ומורי לו דע א לא מכרת‬ ‫להנכרי‪ .‬והנה בחול המועד באו בעלי עגלה‬
‫הרי חליפי חמ אסורי ל להנות ממנו ויהנו‬ ‫והביאו לו חביות יי שר אשר כבר קנה מהסוחר‬
‫בכס ובבוא אמר שאיננו שלו אלא של הגוי‬

‫·‪Ôȇ ÁÒÙ· ıÓÁ· ˙ÂÎÊÏ ÏÂÎÈ˘ ÈÂ‚Ï ‰¯ÈÎÓ È"Ú„ ‰ÈÏ ‡ËÈ˘Ù ‚Ò 'ÈÒ Á"‡ ˙"È·Â ‰ Ìχ .„Ș 'ÈÒ ·È˜ 'ÈÒ ÔÏ‰Ï Â È·¯ Î"Π.‬‬
‫‪È"˘¯· · ,‚È ÌÈÁÒÙ Á"ψ· Ì‚ '¯Â .È"·Â ‰Î Â"˜Ò ‚Ó˙ 'ÈÒ ‚"Ó¯Ù 'ÈÚ .Â˙¢¯· ·Â˙Ή ‡˘Ú„ ‡"Ï ‰Ê ÔÈ ÚÏ ,¯·ÂÚ Ï‡¯˘È‰‬‬

‫„"‪.Ò"˙Á‰Î ¯‡Â·Ó ‰"˜Ò Ó˙ 'ÈÒ Á"˜ӷ .·Ó 'ÈÒ ÌÂÏ˘ „È ˙"¢ 'ÈÚ .ÔÈ‡È·Ó Ôȇ ‰‬‬

‫‚‪.Ë"Ï˜Ò Á 'ÈÒ ıÓÁ ˙ίÚÓ Á"„˘ '¯ .‬‬