Page 336 - HATAM-1

‫‪˙·¢˙Â‬‬ ‫אורח חיי‬ ‫˘‡‪˙ÂÏ‬‬ ‫‪¯Ú‬‬

‫או מכור לנכרי‪ ,‬הלא בכל איסור הנאה מותר‬ ‫שני'‪ ,‬אבל בלי כניסה בשו פלפול ועיו רק‬
‫מכירה ונתינה·‪ .‬אבל באמת היא שיטת רמב"‬ ‫להודיע עצתי ומר ניהו רב לו ידיו לסמו על‬
‫במס' עבודה זרה פ' השוכר דאי איסור הנאה מ‬
‫התורה אלא נהנה מגו האיסור אבל מוכר‬ ‫אשר יבחר‪.‬‬
‫ומחלי לא מקרי נהנה‪ ,‬א מכיו שאסור בכל‬
‫ההנאות שוב אינו של בעל הבית והגוי הזוכה בו‬ ‫‪ Ô„È‬א' שנזכר סמו לכניסת חג הפסח ששכח‬
‫לא מבעל הבית זוכה ולא מיקרי נתינה ולא‬
‫מכירה וחליפיו ביד ישראל גזל או מתנה נתונה‬ ‫למכור חבית יי"ש א' רחוק ממנו במדינת‬
‫מהגוי‪ ,‬ולא יתואר בלשו נתינה ומכירה‪ .‬ומדקרי‬ ‫איסטריי מונח בחצרו השכור לו ש ‪ ,‬והוא ממש‬
‫לי' רחמנא נתינה ומכירה בנבלה‪ ,‬ש"מ מותרת‬ ‫כעי מעשה דגאו תשו' פני יהושע חא"ח סי' י"ב‪.‬‬
‫בכל ההנאות לישראל ויוצדק בו לשו מכירה‬
‫ונתינה‚‪ .‬ומדאיצטרי לכתוב כ בנבלה שמע‬ ‫‪ ‰ ‰Â‬אי קמאי דידי היה אתי אז‪ ,‬הוה אמינא‬
‫מינה בשארי איסורי אסור בהנאה‪ ,‬ולא יצדק‬
‫שוב עליו ש מכירה ונתינה וחליפיו גזל ביד‬ ‫שמיד יסכי בנפשו באמת ותמי‬
‫בעלי ‪ .‬אבל אי איסור להטעות הגוי לתתו או‬ ‫שמוצאי יו טוב קמא יל או ישלח יהודי דוקא‬
‫למכרו‪ ,‬זהו סברת הרמב" הנכונה ורמוזה‬ ‫המגיע ש קוד י"ט אחרו ויבערנו מ העול‬
‫בירושלמי שבר" פ"ק דחולי ופ"ב דקידושי ‚‪,‬‬ ‫ממש כדינו‪ .‬ועל ידי הסכמה ההיא אינו עובר‬
‫ויובנו בזה דברי רש"י ותוס' בסוגיא דמחליפי‬ ‫שוב בל יראה ובל ימצא דכל המשהה על מנת‬
‫ואי להארי ‪ .‬מ"מ מבואר דגוי זוכה מההפקר‬ ‫לבערו אינו עובר עליו‪ .‬ולכשיבערנו בפועל אז‬
‫באיסור הנאה והמה שלו ממש והנוטל מידו‬ ‫ינתק ג מה שכבר השהה כמה שעות בערב פסח‬
‫ועבר על עשה דתשביתו או אפשר אפילו בבל‬
‫גוזל גוי‪.‬‬ ‫יראה וע"י הביעור מנותק‪ .‬ואפילו אי כבר ביטל‪,‬‬
‫מכל מקו הוה עשה ולא תעשה דרבנ וצריכי‬
‫‪ Ó"ÓÂ‬ברור כשמש אצלי כל זמ שלא אכלו‬ ‫ניתוק‡‪ .‬ולא היה בידי להקל ולהמציא המצאות‬
‫לכתחלה‪ ,‬כי אפילו אי נאמר שא זוכה בחמ‬
‫הגוי אי החמ מבוער מ העול ‪ ,‬וג‬ ‫הרי הוא שלו ושוב אי עובר ישראל מכא‬
‫כשיאכלנו לא ביערו הישראל שיהי' לאו שלו‬ ‫ואיל ‪ ,‬מכל מקו מה שכבר עבר אינו מנותק‬
‫מנותק עי"ז שהרי הגוי ביערו ולא הוא‪ .‬וכל‬
‫זמ שלא אכלו עובר על כל רגע ורגע בל יראה‬ ‫אלא בביעור ממש‪.‬‬
‫ובל ימצא‪ ,‬דאי שו טצדקי למיפטר נפשי'‬
‫מלאו זה„‪ .‬כמו בור ברה"ר שהפקיר בורו ואלו‬ ‫‡·‪ Ï‬לפע"ד אפילו יזכה בו גוי מההפקר ויהיה‬
‫בא גוי והחזיק בהבור מההפקר לא נפטר הכורה‬
‫מנזיקיו כל ימות עול ‪ .‬אעפ"י שעתה אי בידו‬ ‫שלו בלי ספק‪ ,‬כי כ הדי שגוי הזוכה‬
‫לכסותה שהרי היא ביד גוי אל שלא ית לו‬ ‫באיסור הנאה המה שלו‪ .‬והנה בחו"י סי' מ"ו‬
‫רשות לכסות‪ .‬מ"מ היא גופי' הכשר נזק שהזמי‬ ‫הוקשה לו אי ס"ד דאי איסור הנאה אלא הנהנה‬
‫בור שיכשלו בה בני אד ולבסו תבוא ליד‬ ‫מגו איסור כמאכיל לבהמתו וכדומה‪ ,‬אבל‬
‫אנס ויכשלו בו רבי ‪ .‰‬וכמו כ חמ שאינו‬ ‫מכירה אי איסור מ התורה‪ .‬א"כ מנ"ל להעמיס‬
‫ברשותו של אד ועשאו הכתוב כאלו הוא‬ ‫בלא יאכל איסור הנאה היינו דבר המביא לידי‬
‫אכילה‪ ,‬הא מכירה מביא לידי אכילה שיקנה‬

‫בחליפיו ויאכל ואפ"ה שרי'‪.‬‬

‫‪ ‡ÙÈ„ÚÂ‬ה"ל להקשות קושית רשב"א בנדרי‬

‫)מז‪ ,‬א ד"ה הא( א"כ מנ"ל למיל היתר‬
‫הנאה בנבלה מלגר אשר בשערי תתננה ואכלה‬

‫˙˘‪·È˜ ‰·Â‬‬

‫‡‪.È‚ È"Ú ˜Â˙È È ‰Ó ȇ Ș 'ÈÒ ÏÈÚÏ '¯ .‬‬

‫·‪.Ϙ 'ÈÒ „"¯ÂÈ ˜ÏÁ· ÔÏ‰Ï ‰Ê· Âȯ·„ ÏÎ ‡È·‰Â Ì˘ È"ÂÁ‰ ¯ÈÚ‰ ÔΠ.‬‬

‫‚‪.Ô·‰Â Ô"·Ó¯‰ ˙Ú„ ¯Â‡È·· Î"˘Ó · ,„ ÔÈÏÂÁ ‡"·˘¯ '¯ .‬‬

‫„‪.„Ș 'ÈÒ ÔÏ‰Ï '¯ .‬‬

‫‪·ÈÈÁ Á˜Âω Ôȇ ¯Á‡Ï ‰¯ÈÎÓ È ‰Ó ‡Ï ¯"‰¯· ¯Â··˘ ,ÂÊÓ ‰¯È˙È Â·˙Î È˙ 'ÈÒ ˘È¯ Ó"ÂÁ ËÙ˘Ó ¯Ú˘‰Â · , ÌÈÁÒÙ Á"ψ‰ .‰‬‬
‫¯˜ ‪‰ÂˆÓ Í ÈÁ‰ Ò"Ú ‰˘„Á ‰Á Ó 'ÈÚ .¯Â·‰ ÏÚ· ‡¯‚ Á˜Âω Ôȇ ,ÁÒÙ· ıÓÁ· ÂÓÎ ¯Á‡Ï ¯ÎÂÓÏ Â˙¢¯· Ôȇ„ ,¯ÎÂÓ‰‬‬

‫‚ ‡‪.[‰" ¯ 'ÈÒ ‡"˜· ÔȘ҄ Ï"ȯ‰Ó ˙"¢ 'ÈÚ ¯"‰¯· ¯Â· ˘¯ÂÈ ÔÈ ÚÏÂ] ‰Î¯‡· Ê ˙Â‬‬