Page 341 - HATAM-1
P. 341
‰¯Ú ¯ÙÂÒ תשובה קיד Ì˙Á
בעיניו כאילו הוא עפר ואיננו שלו כלל ,וזה יהיה הסלת הנ"ל לגוי ,והנה המעות מונחי עדיי
מוסכ בלבו בהסכמה גמורה שרירא וקיימא .ואז בידי ישראל המוכר וממתי על יד תשובתינו א
אפילו החמ כמוס באוצרותיו חתו במרתפו
אינו עובר עליו ,וממילא דמותר אחר הפסח. מותר ליהנות מהחמ ההוא או לא.
ואלו ה דברי המסורי ללבו של אד שנאמר
בה ויראת ,א חז"ל ירדו לסו דעתו של אד , ˙˘ .‰·Âראשו תחלה נאמר כי המורה חש
כי כשהאד יודע בעצמו שלאחר הפסח יהיה
מותר לו באכילה או אפילו בהנאה ,ממילא אינו לסולתא דבעה"ב ולא חש לקמחי' של
נחשב בעיניו כעפר וכדבר הבטל .אעפ"י שאמר עצמו .כי ממה נפש ,אי הי' ס"ל שאי שו
בפי' כל חמירא ליבטל וליהוי הפקר כעפרא ,מ"מ חשש חמו בהסלת ,או שערב פסח אחר חצות
לבו בל עמו ,שהרי יודע הוא שיהיה שלו אחר ז' זמ מוכשר הוא למכור חמ ,א"כ היה לו
ימי ,ועתה הוא שמור אצלו ליו מועד עד להבטיחו להתיר אפילו באכילה אחר הפסח .וא
יעבור החג ,נמצא ממילא עובר עליו בבל יראה‚. היה לו שו ספק באחד מ הצדדי הנ"ל ,אלא
שהיה סבור שעכ"פ אחר הפסח יתירו לו בהנאה
ÔȇÂכא מקו לומר מה בכ שיחשוב כ בלבו, ולסמו על דעת העיטור שמתיר חמ שעבר עליו
הפסח בהנאה אחר שביטל .תינח אחר שכבר עבר
הא בפיו מילא לאמור ליבטל וליהוי הפקר הפסח ,אבל כיו שהשואל הזה בא לשאול ביומו
וקיימא ל דברי שבלב אינ דברי .אומר אני בערב פסח ,ועדיי היה לפניו איסור בל יראה
אי הכי נמי ,אי הי' מניחו ברה"ר ואמר להוי דרבנ לכל הפחות או אפילו רק מספק ,אי מלאו
הפקר ובא אחר וזכה בהחפצי הה וחזר הוא לבו להתיר לו להשהותו בידי גוי הקונה
ואמר לבי לא היה עמי כשאמרתי לבטל וליהוי לכתחילה ולעבור על בל יראה .על כ דרכיו
הפקר ,אזי נאמר לו דברי שבלב אינ דברי נסתרו ממני נשגבו לא אוכל לרדת לסו דעתו.
וזכה איד .אבל הכא אי אנחנו דני נגד הזוכה
בו שהרי החמ כמוס באוצרותיו ולא זכה בו ולא ‡ Ì Óמעיקרא דדינא בשגג או נאנס ולא ביער
יזכה בו אד מעול ,ולא נצרכה אלא שיהיה
בלבו כעפר וכדבר הבטל ,ואנ סהדי שזה א"א חמצו אחר שביטלו כדינו ,פסק הרמב"
מפני שיודע בעצמו שלאחר ימי יחזור ממונו )הל' חו"מ פ"א ה"ד( בפשיטות דאסור בהנאה אחר
ונמצא עובר בבל יראה .ע"כ אמרו חז"ל שיצטר הפסח‡ ,ואי שו חולק עליו .רק שהכ"מ כתב
לבערו דוקא ,וא עבר ולא ביערו יהיה אסור שאפשר שמשמעות הר" אינו כ לאסור באונס
בהנאה אחר הפסח .נמצא ממילא יהיה נחשב ושוב חזר בו בעצמו .והמעיי בר" יראה שאי
בעיניו כעפר וכדבר הבטל שהרי יודע שאי סופו שו משמעות .ואע"פ שה"ה נדחק קצת מאי
הוציא רמב" זה לאסור אפילו באונס ,אבל
ליהנות ממנו. פשוט הוא שכוונת הירושלמי )פסחי פ"ב ה"ב(
שאוסר משו הערמה ,אי הפירוש כמו שהבינו
‡ˆÓאי נמי יארע מקרה שעבר על תקנת האחרוני · שיערי לומר בטלתי והוא לא ביטל,
אשר ע"כ התחכמו לפלפל א ביטל בפני עדי
חכמי ולא ביערו רק בטלו ,מ"מ ניצול
הוא מאיסור בל יראה דאורייתא .משא"כ אי היה מאי איכא למימר.
מותר בהנאה אחר הפסח ,הי' עובר על בל יראה
מ התורה אעפ"י שכבר ביטלו ,ומשו"ה אי „"ÚÙÏÂלא כוונו יפה במח"כ .אבל העני הוא
כ ,כי עיקור ביטולו מ התורה הוא
בלב ,לא יראה ל בטל בלב ,שיהיה נחשב
˙˘„Ș ‰·Â
‡'ω ÁÂ Ó Â È·¯ '¯ ,ÔÎ Ìȯ·ÂÒ˘ ÌÈ Â˘‡¯· Â ÈˆÓ Ìχ .ÁÒÙ‰ ¯Á‡ ¯Ò‡È˘ È˙È˙ ÈÎȉÓ È"·Â È"· ÏÚ ¯·Ú ‡Ï ÂÏËÈ·˘ ¯Á‡„ ·"ˆ .
.·Ù 'ÈÒ Á"‡ ¯ÙÂÒ ·˙ΠÂÓ˙ 'ÈÒ Ú"¢ ¯ÂË 'ÈÚ .ÔÎ Ì"·Ó¯‰ ˙Ú„ Ôȇ˘ ‡Ï‡ ,„ÂÚÂ Ê 'ÈÒ ÂÒ ÌÈÁÒÙ Ô"·‡¯ ,‰"‰ ‚"Ù Ó"ÂÁ
·˜"È·Â 'ÈÚ .ËȘ 'ÈÒ ÔÏ‰Ï ‰‡¯Â .„ 'ÈÒ ·"Ù ÌÈÁÒÙ ˘"‡¯‰ ÂÈ·‡ ȯ·„· ¯˜Ó ÁÓ˙ 'ÈÒ Á"‡ ¯ÂË· '¯ ,ÔΠ·˙Î ÌÈ Â˘‡¯‰ .
‡.ËÈ 'ÈÒÂ ÁÈ 'ÈÒ Á"Â
‚ Èȉ ,·Ϸ  ÏË·È ‡Ï ‡Ó˘ :·˙΢ ıÓÁ ˙˜È„· 'ω Ï"ȯ‰Ó· Ì‚ 'ÈÚ .‰"‰ ‚"Ù Ó"ÂÁ 'ω ÁÂ Ó Â È·¯Ï ÂÊ ‡¯·Ò· ÔÂÂÈÎ Â È·¯ .
˙"¢ ,ÁÓ˘˙ 'ÈÒ ‡"Á Ê"‡ 'ÈÚÂ] .‚Î 'ÈÒ ‡"Ú¯ ˙"Â˘Â Ê 'ÈÒ Á"‡ Ó"ȯ‰ ˙"¢ 'ÈÚ .ÏÂËÈ·‰ ÁÒ ˙‡ ¯Ó‡ ȯ‰˘ ÌÏ˘ ·Ï· ÈÓ
.[ʘ 'ÈÒ Á"‡ ·˜ÚÈ ˙Â Î˘Ó ˙"¢ „È 'ÈÒ ‡"Á È" Ù