Page 343 - HATAM-1
P. 343

‫‪ÊÚ¯ ¯ÙÂÒ‬‬  ‫תשובה קטו‬                         ‫‪Ì˙Á‬‬

‫‪ ‡ˆÂȉ‬מדברינו אלו‪ ,‬דאי הי' הסולת עדיי ביד‬   ‫שאעפ"י שהגוי קנאו קני גמור‪ ,‬מ"מ הוא עובר‬
                                            ‫עליו וממילא נאסר אחר הפסח ככל חמ שעבר‬
‫ישראל הייתי מורה להשליכו לנהר‪,‬‬              ‫עליו הפסח‪ .Á‬א להעיטור שסובר שחמ בע"פ‬
‫דקיי"ל כדעת רוב הפוסקי דחמ בערב פסח‬         ‫אחר חצות עד הלילה אינו אסור בהנאה אלא‬
‫אחר חצות אסור בהנאה מ התורה‪ .‬א הואיל‬        ‫מדרבנ ‪ .‬א"כ כיו שהנחנו שנקנה לגוי קני גמור‪,‬‬
                                            ‫נהי שהמוכר עבר על איסור דרבנ במכירתו‪ .‬מ"מ‬
‫ושתי רעות עשה‪ ,‬כי כבר מכרו אחר הפסח‬         ‫מה שמכר מכר‪ ,‬ותו כשיגיע הפסח לא יעבור‬
‫והמעות חליפי החמ ה בידו‪ ,‬וקיי"ל דאינו‬       ‫עליו דבכה"ג לא נאמר שעשאו הכתוב כאילו‬
‫תופס דמיו וחליפי איסורי הנאה מותרי דקיי"ל‬    ‫הוא ברשותו‪ ,‬אפילו נאמר כדעת הפוסקי‬
 ‫מכר וקידש בדמיה מקודשת‪ .‬ונהי דהאחרוני‬      ‫דאסורי הנאה דרבנ אי לה דמי מ התורה‬
                                            ‫והמקדש אשה בה אינה מקודשת מ התורה‪,‬‬
‫חששו לדעת רש"י פ"ק דחולי )ד‪ ,‬ב ד"ה מפני(‬    ‫דהרי לא שוי מידי‪ .‬מ"מ כיו שבררנו שעל כל‬
‫דס"ל דלדידי' עכ"פ אסור החליפי ‪ .‬מ"מ הכא‬     ‫פני נקנה הוא להגוי קני גמור וכשנכנס הפסח‬
‫דחמ אחר הפסח איסור דרבנ בעלמא הוא‪,‬‬          ‫אינו תו ברשותו‪ ,‬ממילא לא יעבור עליו בבל‬
‫ולרז"ה והראב"ד והעיטור הנ"ל מותר לגמרי כיו‬  ‫יראה‪ ,‬וממילא שיהיה מותר אחר הפסח‪ .‬ומכ"ש‬
                                            ‫להרז"ה והראב"ד דס"ל דמותר אפילו מדרבנ‬
‫שכבר מכרו בערב פסח אחר חצות‪ .‬וג לתיתה‬       ‫בערב פסח אחר חצות‪ ,Ë‬א"כ ה"ל מכירה‬
‫דהסלת אינו אלא ספק חמ גמור‪ ,‬ע"כ נראה‬
‫להתיר החליפי אפילו להמחלי ויחוש לעצמו‬            ‫מעליותא ותו לא יעבור עליו בפסח‪.‬‬

   ‫מחטא בל יראה שעבר והוא רחו יכפר‪.È‬‬
 ‫‪.˜"ÙÏ Ú"˜˙ ‡˙˘ ȇ‰„ ÊÂÓ˙ ‚"Î '„ ÌÂÈ ·"Ù‬‬
‫‪Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬

          ‫˙˘‪¢ ‰·Â‬‬

          ‫]˜„‪[ıÓÁ‰ ÈÂ‚Ó ‰ ˜Â ¯Á‡ χ¯˘È Ì‬‬

‫‪ Âȯ·„Â‬מאוד תמוהי ‪ .‬בשלמא הט"ז מיירי‬        ‫˘‪˜È„ˆ ‚ÏÙÂÓ‰ ı¯Á‰ ‚"‰‡Ó‰Ï ‰·¯‰ ÌÂÏ‬‬
                                            ‫‪Ó"¯Â „"·‡ È" Ï"‚Ò Ï‡˜ÊÁÈ 'Â‰Ó ˙"˘Î ·‚˘ Â‬‬
‫בהתנה בפי' הריני מוכר ל חמצי על‬
‫מנת שלא תמכרנו לישראל‪ ,‬נמצא א עובר‬                                       ‫„˜"˜ ‡‪.‡"ÚÈ „"Â‬‬
‫ומוכר לישראל ולא קיי תנאו בטלה מכירת‬
‫הישראל לנכרי וממילא בטלה מכירת הנכרי‬        ‫‡‪ ˙·‰‬עול אהבתיו ע"כ משכתי בקסת הסופר‬
‫לישראל שהרי אינ שלו למכור‪ ,‬וכיו שבטלה‬
‫המכירה לישראל ממילא שוב מתקיי המכירה‬        ‫מקצר בקיצור נמר ‪ ,‬כי מוכ"ז א מאוד‬
‫הראשונה מישראל לנכרי‪ ,‬ולא עבר בל יראה ובל‬   ‫ואי יכול להמתי כלל ואי לי פנאי לעיי כלל‪.‬‬
‫ימצא ומכירת נכרי לישראל בטלה‪ .‬וה הנה דברי‬
‫תוס' גיטי פ"ג ע"א‪ .‬ואע"ג דלדינא רוב‬         ‫‪ ¯Ó‡Â‬אודות ישראל שמכר חמצו ערב פסח‬
‫הפוסקי מחולקי על תוס' בזה‪ ,‬כמ"ש משנה‬
‫למל פ"ג מזכי' ומתנה הלכה ו' ובית שמואל סי'‬  ‫לנכרי בזול ואחר הפסח קד ישראל‬
‫קמ"ג סקל"א‪ .‬מ"מ הט"ז סמו אהתוס' ואי‬         ‫אחר וקנאו מ הנכרי בזול‪ .‬הנה מג"א סי' תמ"ח‬
                                            ‫)סק"ד( כתב אדעתי' דידי' אפקרי' אדעתי' דכ"ע‬
               ‫הלכה כט"ז בזה‪.‬‬               ‫לא אפקרי'‪ .‬והקשה הגאו מחצית השקל הא‬
                                            ‫הפקר לעניי לחוד אינו הפקר‪ .‬ע"כ העלה דעת‬
‫‡·‪ Ï‬אי אפשר לייחס סברא זו למג"א‪ ,‬הא הוא‬     ‫מג"א וט"ז ש )סק"ו( דא התנה על מנת שלא‬
                                            ‫תמכור לישראל בטלה מכירת לישראל‪ .‬ודעת‬
‫מיירי בלא התנה כלל‪ ,‬רק אנ סהדי דדעת‬         ‫מג"א עדיפא מדט"ז דס"ל אפילו סת כמפורש‬

                                                 ‫על תנאי דמי‪ ,‬אלו דברי הגאו זצ"ל‪.‬‬

                                                                  ‫‪.ÊË 'ÈÒ ·"Á ËÈ 'ÈÒ ‡"Á ˜ÁˆÈ ȯ٠˙"¢ '¯ .Á‬‬

‫‪·˙΢ ˆ"ÎÙ ÌÈÁÒÙ ¯Â‡Ó‰ ÏÚ· ÏÚ ˙‚˘‰· „"·‡¯ 'ÈÚ („"·‡¯‰ Î"΢) ÌÂ˜Ó Ì¢· Ó"Ï :ÂË ˙‡ ‰Ó 'ÈÒ (¯ËÈÈÏ) Á"ψ· .Ë‬‬
                                                         ‫·‪.Á"‰ ‰ˆÓ ıÓÁÓ ‡"Ù „"·‡¯· ‰"ÎÂ Ô ·¯„Ó ¯ÂÒ‡„ ˘Â¯ÈÙ‬‬

                                                                        ‫‪.Â"Î˜Ò Á 'ÈÒ ıÓÁ ˙ίÚÓ Á"„˘ 'ÈÚ .È‬‬
   338   339   340   341   342   343   344   345   346   347   348